ים של שלכת
New member
לאהובי...חיי..
שבוע בלעדיך, אהובי, בלי דיבורים, בלי המגע...ואני פוחדת. מתגעגעת אליך נורא, למגע המחייה, לתחושות הרבות- המלאות. אני חושבת עליך ביום ובלילה, קמה כל בוקר למצב שאני לא רוצה להיות בו, רוצה לא לקום עם הידיעה שאין לי דרך חזרה, שאתה- חלק חשוב ממני מתנתק, וזה כואב, ומפחיד לחשוב שלא אהיה איתך יותר. לא יודעת מה להרגיש, פוחדת להפסיק. הימים מתעכבים, בקושי עוברים, וכאלה אפורים ויבשים...בלי הרגש שגרמת לי, בלי החיים. איך אתה מרגיש? עד כדי כך אטום? איך אתה מסוגל בכלל, איך אפשר בלי החמימות האוטפת. אני לא רוצה ללמוד, לא לצאת מהבית, לא לחיות, לא כלום! אני בורחת מעצמי, מהרגש הזה, כי לא מסוגלת להתמודד ולהרגיש, אני חייבת טיפול כי אני כל כך סובלת. אולי זה יהיה תחליף אליך, ויפיג את הכאב הבלתי נסבל. אולצתי להתנתק ממך אהבת חיי, והרגש לא סובל את זה. אני חיה בגיהנום שבין שמים לארץ- לא פה לא שם, באוויר, ואין לי מנוחה ולא מרגוע, אני במתח מתמיד, פוחדת ליפול לתוך הרגש הגדול ולהיות בו לבד. ובינתיים אין לי יום אין לי לילה, ורק אתה מסוגל לעשות לי את זה, רק עם מי שגלשנו ביחד במעמקי האהבה ועכשיו אותי כבר לא רוצה, בי כבר לא מאמין, את אופיי כבר לא אוהב. אל תחשוב עליי שלילי, הטבע שלנו לאהוב אחד את השני כי נולדנו באותה הסירה, אנחנו אחים בנפש ובנשמה, אל תתכחש אליי, איך אפשר לסבול את הכאב הבלתי נסבל? אני בגיהנום.
שבוע בלעדיך, אהובי, בלי דיבורים, בלי המגע...ואני פוחדת. מתגעגעת אליך נורא, למגע המחייה, לתחושות הרבות- המלאות. אני חושבת עליך ביום ובלילה, קמה כל בוקר למצב שאני לא רוצה להיות בו, רוצה לא לקום עם הידיעה שאין לי דרך חזרה, שאתה- חלק חשוב ממני מתנתק, וזה כואב, ומפחיד לחשוב שלא אהיה איתך יותר. לא יודעת מה להרגיש, פוחדת להפסיק. הימים מתעכבים, בקושי עוברים, וכאלה אפורים ויבשים...בלי הרגש שגרמת לי, בלי החיים. איך אתה מרגיש? עד כדי כך אטום? איך אתה מסוגל בכלל, איך אפשר בלי החמימות האוטפת. אני לא רוצה ללמוד, לא לצאת מהבית, לא לחיות, לא כלום! אני בורחת מעצמי, מהרגש הזה, כי לא מסוגלת להתמודד ולהרגיש, אני חייבת טיפול כי אני כל כך סובלת. אולי זה יהיה תחליף אליך, ויפיג את הכאב הבלתי נסבל. אולצתי להתנתק ממך אהבת חיי, והרגש לא סובל את זה. אני חיה בגיהנום שבין שמים לארץ- לא פה לא שם, באוויר, ואין לי מנוחה ולא מרגוע, אני במתח מתמיד, פוחדת ליפול לתוך הרגש הגדול ולהיות בו לבד. ובינתיים אין לי יום אין לי לילה, ורק אתה מסוגל לעשות לי את זה, רק עם מי שגלשנו ביחד במעמקי האהבה ועכשיו אותי כבר לא רוצה, בי כבר לא מאמין, את אופיי כבר לא אוהב. אל תחשוב עליי שלילי, הטבע שלנו לאהוב אחד את השני כי נולדנו באותה הסירה, אנחנו אחים בנפש ובנשמה, אל תתכחש אליי, איך אפשר לסבול את הכאב הבלתי נסבל? אני בגיהנום.
