לאהוב החדש שלי מהאינטרנט.
נו, מה פתאום להתאהב בעשור הרביעי לחיי ממישהו מהאינטרנט? גם זקנות משתטות, ואם לא עכשיו אימתי. אז, נפגשנו שנית דרך חבר´ה, ורק כשהתחלנו להתכתב צף ועלה הקשר הנחמד והקצר שהיה לנו בעבר ונפסק מסיבות טכניות. עכשיו אני לא רוצה שזה ייפסק, וזאת בטוח גחמה מטופשת שתעבור עוד מעט, כשאתפוס מה הקטע שלך. המכתבים שלך שוברים את ליבי, כל כך נעים לקרוא את מחשבותיך מובעות בדרך מאופקת. לראות את אורח החיים הנאמן לסביבתך שאתה מקיים, וגם לקרוא את כל לבטיך. שנינו אנשים נשואים, ומראש אמרתי שבני הזוג שלנו צריכים לדעת, אבל נכנסתי למין טרוף כזה של עוד ועוד מכתבים, ועכשיו אני מגיעה למחשב רק כדי לקרוא אותך. אז זה ליטוף נהדר לאגו, שיש מי שעונה לי על כל מכתב, וזה מעצבן לאללה שאתה לא עונה מתי שאני רוצה, אלא מתי שאתה רוצה. ותדע לך שאני חושבת עליך כל רגע, ומסכנה המשפחה שלי. אני רוצה שתכתוב, ותתקשר, ותבוא לבקר. מאוהבת כמו פעם, שחשבנו שהאהבה תביא אותנו לשחקים, ותוביל את החיים שלנו למקומות נפלאים. אבל עכשיו אני יודעת שהכיבוש (ולאו דווקא הפיזי) יוריד אותי מהר משם. אז אולי זה עוד שיעור בהתאפקות. לדעת לקחת רק כמה שאתה מוכן לתת לי, ולא לדרוש יותר. נכון, כל מכתב שלך הוא כוכב לאהבה העצמית שלי. ובאמת שיש לי חבר טוב בבית, בעלי, שיהיה אתי בכל מצב, אוהב אותי ללא תנאי ויהיה אתי תמיד כדי לתמוך בי, ואולי לכן אני מעזה להמשיך לנפוח ברוח השטות הזאת, לחשוב עליך כל דקה ולרצות לשמוע ממך בלי סוף. זה כיף להתפרע במחשבות, אבל אני צריכה להזהר לא להרוס לאף אחד מאתנו את מה שבנה ב-25 או יותר שנים. ובכל זאת אני אוהבת אותך עכשיו, ורק פה העזתי לכתוב לך את זה. החברה הוירטואלית שלך.
נו, מה פתאום להתאהב בעשור הרביעי לחיי ממישהו מהאינטרנט? גם זקנות משתטות, ואם לא עכשיו אימתי. אז, נפגשנו שנית דרך חבר´ה, ורק כשהתחלנו להתכתב צף ועלה הקשר הנחמד והקצר שהיה לנו בעבר ונפסק מסיבות טכניות. עכשיו אני לא רוצה שזה ייפסק, וזאת בטוח גחמה מטופשת שתעבור עוד מעט, כשאתפוס מה הקטע שלך. המכתבים שלך שוברים את ליבי, כל כך נעים לקרוא את מחשבותיך מובעות בדרך מאופקת. לראות את אורח החיים הנאמן לסביבתך שאתה מקיים, וגם לקרוא את כל לבטיך. שנינו אנשים נשואים, ומראש אמרתי שבני הזוג שלנו צריכים לדעת, אבל נכנסתי למין טרוף כזה של עוד ועוד מכתבים, ועכשיו אני מגיעה למחשב רק כדי לקרוא אותך. אז זה ליטוף נהדר לאגו, שיש מי שעונה לי על כל מכתב, וזה מעצבן לאללה שאתה לא עונה מתי שאני רוצה, אלא מתי שאתה רוצה. ותדע לך שאני חושבת עליך כל רגע, ומסכנה המשפחה שלי. אני רוצה שתכתוב, ותתקשר, ותבוא לבקר. מאוהבת כמו פעם, שחשבנו שהאהבה תביא אותנו לשחקים, ותוביל את החיים שלנו למקומות נפלאים. אבל עכשיו אני יודעת שהכיבוש (ולאו דווקא הפיזי) יוריד אותי מהר משם. אז אולי זה עוד שיעור בהתאפקות. לדעת לקחת רק כמה שאתה מוכן לתת לי, ולא לדרוש יותר. נכון, כל מכתב שלך הוא כוכב לאהבה העצמית שלי. ובאמת שיש לי חבר טוב בבית, בעלי, שיהיה אתי בכל מצב, אוהב אותי ללא תנאי ויהיה אתי תמיד כדי לתמוך בי, ואולי לכן אני מעזה להמשיך לנפוח ברוח השטות הזאת, לחשוב עליך כל דקה ולרצות לשמוע ממך בלי סוף. זה כיף להתפרע במחשבות, אבל אני צריכה להזהר לא להרוס לאף אחד מאתנו את מה שבנה ב-25 או יותר שנים. ובכל זאת אני אוהבת אותך עכשיו, ורק פה העזתי לכתוב לך את זה. החברה הוירטואלית שלך.
