ענבל זה מצב לא נסבל
New member
לאורלוש
המכתב מיועד לאורלוש חברתי הטובה שנרצחה בפיגוע היי מה שלומך? אני מקווה שטוב לך שם למעלה. יש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר לך, דברים טובים וגם רעים. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. טוב אז את זוכרת שעוד לפני שנהרגת הייתי חברה של ירון הייתי בטוחה שהוא כזה בן אדם טוב אבל רק כשנהרגת הבנתי שאין לי ממש דיבור איתו ושהוא מתנהג ממש כמו ילד קטן. את קולטת אחרי שעברתי יום נוראי של שש הלוויות באותו יום שבינהם היית גם את , נפגשתי איתו כי הייתי חייבת לדבר עם משהו אבל ברגע שהתחלתי לדבר , לספר כמה שזה היה נורא הוא התחיל לספר לי בדיחות. איזה מטומטם הוא תחשבי אנשים מתים והוא חושב שהכל יעבור אם הוא יספר לי בדיחות. למה הוא לא יכל פשוט לשתוק ולהקשיב , להגיד לי שהוא כאן בשבילי.משם המצב רק הדרדר ואחרי כמה שבועות נפרדנו. פתאום קלטתי שכל מה שאכפת לו זה מעצמו ומהזיונים שלו . אחרי שנפרדנו גיליתי עוד פרט מעצבן עליו, שכרנאה אני לא הספקתי לו כי הוא בגד בי.כמה שנאתי אותו באותו רגע, אבל בכל זאת לא נתקתי איתו קשר ואני ממשיכה לדבר איתו ואנחנו כביכול ידידים, אבל אני לא מבינה איך הוא יכול לכנות את עצמו ידיד אם אפילו ביום הולדת שלי הוא לא התקשר לאחל לי מזל טוב.עזבי בכלל היה יום הולדת מעצבן כי אף אחד לא היה. אבל אל תהיי עצובה בשבילי כי המצב השתפר אחרי שבוע פגשתי משהו חדש ועכשיו אני איתו. הכרתי לך אותו את זוכרת? לפני חודש בערך באנו לבקר אותך והבאנו פרחים ושתלנו לך קקטוס כי אהבת קקטוסים. הוא היה מאוד תומך ראית איך שהוא החזיק לי את היד ושהוא גם דיבר איתך למרות שהיו אנשים שזה נראה להם מוזר. אני מצטערת שאני לא באה לבקר אותך הרבה אבל זה קשה לי, אני עדיין לא חושבת שלגמריי עיכלתי שאת לא איתי. אני כל פעם חולמת שאני הולכת לבית קברות לבקר אותך ואני מרימה את המצבה ומוציאה אותך מהשקית השחורה ואת קצת מפורקת אז אני מרכיבה אותך והפרצוף שלך נראה בדיוק אותו הדבר כמו אז שישנו ביחד בטיול שבוע לפני שנהרגת ואני מסתכלת בך ואת כל כך יפה למרות שיש לך כמה צלקות על הפנים אבל את יודעת היום אפשר לתקן הכל עם ניתוח פלסטי ופתאום את מתעוררת ודמעות בעייניך ואת מחבקת אותי חזק חזק ועוזבת אותי ומכניסה את עצמך בחזרה לתוך השקית השחורה ואת אומרת לי שאני חייבת להחזיר את המצבה לקדמותה שאת חייבת לחזור למעלה כי קוראים כי יש לך שם תפקיד חשוב מאוד את מלאך ואז אני מתעוררת. ככה כל הזמן אותו החלום. אני כל הזמן חושבת עכשיו שאת מלאך ואת יודעת ממי קיבלתי את הרעיון הזה? מבת דודה שלך, את זוכרת שבהלוויה היא עמדה לידך וסיפרה שיש תאוריה כזאת שאומרת שלפני שאתה נולד אלוהים מחליט מי יהיה מלאך ואז במהלך החיים אתה עובר תקופת מבחן מסוימת ואם עברת אז אלוהים מגייס אותך אליו שתממש את גורלך. אני לא בטוחה שאני מאמינה בזה כל כך אבל זה מנחם , אני מאמינה בזה שיש משהו אחר ובטח שלאנשים טובים הוא טוב מאוד כי מגיע להם שיהיה להם רק טוב.אני גם חושבת שהעולם של אלו שמתאבדים הוא לא כמו העולם של אלה שאלוהים לקח אותם כי מי שמתאבד פוגע באלוהים כי אנחנו הרכוש של אלוהים ורק אלוהים יודע מתי הגיע זמננו לעבור למקום אחר. כך שגם אם הייתי מתאבדת זה לא היה עוזר לי הרבה כי לא הייתי מגיעה אליכם, הייתי מגיעה למקום עם אנשים ממורמרים שכל הזמן עסוקים בלהסתכל למטה על החיים ולהצטער שהם קטעו את שלהם.אז בכל אופן אני כאן בין החיים אני בטוחה שאת כל פעם רואה אותי ממרומים. שנה הבאה אני אתגייס לצבא ואני אהיה המשקית תש הכי טובה ואז אני אחתום עוד שנה ואהיה קצינת תש ואת תראי כמה שאת תהיי בי גאה. אני משתדלת לכתוב לך רק דברים טובים בשביל שלא תהיי עצובה אבל למען האמת מאוד קשה שאת לא כאן,חסר לי משהו שאני יכולה לדבר איתו על הכל. אני יודעת שאני עדיין יכולה לדבר איתך ואני עושה את זה עכשיו אבל זה לא אותו הדבר כשאת לא עונה. אני כל כך רוצה לראות אותך שוב להרגיש שאת איתי והקבר הוא לא תחליף כל כך טוב כי לא נוח לי לחבק קבר למרות שעשו קבר בהחלט יפה אבל עדיין זה ממש לא אותו דבר. טוב אני לא חושבת שיש לי עוד מה להגיד אז תמסרי ד"ש ממני לכולם ותגידי להם שגם אליהם אני מתגעגעת המון. את יודעת זה נורא קשה שנהרגתם כל כך הרבה כי כל פעם אני מרגישה רע אם אני עצובה על משהו אחד כי כולכם נהרגתם אז אני אמורה להיות עצובה על כולכם אבל את ויאקי הייתם הכי קרובים אלי אז כמה שזה נשמע מגעיל מצידי אליכם אני הכי מתגעגעת. אוהבת אותך המון המון ענבל
המכתב מיועד לאורלוש חברתי הטובה שנרצחה בפיגוע היי מה שלומך? אני מקווה שטוב לך שם למעלה. יש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר לך, דברים טובים וגם רעים. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. טוב אז את זוכרת שעוד לפני שנהרגת הייתי חברה של ירון הייתי בטוחה שהוא כזה בן אדם טוב אבל רק כשנהרגת הבנתי שאין לי ממש דיבור איתו ושהוא מתנהג ממש כמו ילד קטן. את קולטת אחרי שעברתי יום נוראי של שש הלוויות באותו יום שבינהם היית גם את , נפגשתי איתו כי הייתי חייבת לדבר עם משהו אבל ברגע שהתחלתי לדבר , לספר כמה שזה היה נורא הוא התחיל לספר לי בדיחות. איזה מטומטם הוא תחשבי אנשים מתים והוא חושב שהכל יעבור אם הוא יספר לי בדיחות. למה הוא לא יכל פשוט לשתוק ולהקשיב , להגיד לי שהוא כאן בשבילי.משם המצב רק הדרדר ואחרי כמה שבועות נפרדנו. פתאום קלטתי שכל מה שאכפת לו זה מעצמו ומהזיונים שלו . אחרי שנפרדנו גיליתי עוד פרט מעצבן עליו, שכרנאה אני לא הספקתי לו כי הוא בגד בי.כמה שנאתי אותו באותו רגע, אבל בכל זאת לא נתקתי איתו קשר ואני ממשיכה לדבר איתו ואנחנו כביכול ידידים, אבל אני לא מבינה איך הוא יכול לכנות את עצמו ידיד אם אפילו ביום הולדת שלי הוא לא התקשר לאחל לי מזל טוב.עזבי בכלל היה יום הולדת מעצבן כי אף אחד לא היה. אבל אל תהיי עצובה בשבילי כי המצב השתפר אחרי שבוע פגשתי משהו חדש ועכשיו אני איתו. הכרתי לך אותו את זוכרת? לפני חודש בערך באנו לבקר אותך והבאנו פרחים ושתלנו לך קקטוס כי אהבת קקטוסים. הוא היה מאוד תומך ראית איך שהוא החזיק לי את היד ושהוא גם דיבר איתך למרות שהיו אנשים שזה נראה להם מוזר. אני מצטערת שאני לא באה לבקר אותך הרבה אבל זה קשה לי, אני עדיין לא חושבת שלגמריי עיכלתי שאת לא איתי. אני כל פעם חולמת שאני הולכת לבית קברות לבקר אותך ואני מרימה את המצבה ומוציאה אותך מהשקית השחורה ואת קצת מפורקת אז אני מרכיבה אותך והפרצוף שלך נראה בדיוק אותו הדבר כמו אז שישנו ביחד בטיול שבוע לפני שנהרגת ואני מסתכלת בך ואת כל כך יפה למרות שיש לך כמה צלקות על הפנים אבל את יודעת היום אפשר לתקן הכל עם ניתוח פלסטי ופתאום את מתעוררת ודמעות בעייניך ואת מחבקת אותי חזק חזק ועוזבת אותי ומכניסה את עצמך בחזרה לתוך השקית השחורה ואת אומרת לי שאני חייבת להחזיר את המצבה לקדמותה שאת חייבת לחזור למעלה כי קוראים כי יש לך שם תפקיד חשוב מאוד את מלאך ואז אני מתעוררת. ככה כל הזמן אותו החלום. אני כל הזמן חושבת עכשיו שאת מלאך ואת יודעת ממי קיבלתי את הרעיון הזה? מבת דודה שלך, את זוכרת שבהלוויה היא עמדה לידך וסיפרה שיש תאוריה כזאת שאומרת שלפני שאתה נולד אלוהים מחליט מי יהיה מלאך ואז במהלך החיים אתה עובר תקופת מבחן מסוימת ואם עברת אז אלוהים מגייס אותך אליו שתממש את גורלך. אני לא בטוחה שאני מאמינה בזה כל כך אבל זה מנחם , אני מאמינה בזה שיש משהו אחר ובטח שלאנשים טובים הוא טוב מאוד כי מגיע להם שיהיה להם רק טוב.אני גם חושבת שהעולם של אלו שמתאבדים הוא לא כמו העולם של אלה שאלוהים לקח אותם כי מי שמתאבד פוגע באלוהים כי אנחנו הרכוש של אלוהים ורק אלוהים יודע מתי הגיע זמננו לעבור למקום אחר. כך שגם אם הייתי מתאבדת זה לא היה עוזר לי הרבה כי לא הייתי מגיעה אליכם, הייתי מגיעה למקום עם אנשים ממורמרים שכל הזמן עסוקים בלהסתכל למטה על החיים ולהצטער שהם קטעו את שלהם.אז בכל אופן אני כאן בין החיים אני בטוחה שאת כל פעם רואה אותי ממרומים. שנה הבאה אני אתגייס לצבא ואני אהיה המשקית תש הכי טובה ואז אני אחתום עוד שנה ואהיה קצינת תש ואת תראי כמה שאת תהיי בי גאה. אני משתדלת לכתוב לך רק דברים טובים בשביל שלא תהיי עצובה אבל למען האמת מאוד קשה שאת לא כאן,חסר לי משהו שאני יכולה לדבר איתו על הכל. אני יודעת שאני עדיין יכולה לדבר איתך ואני עושה את זה עכשיו אבל זה לא אותו הדבר כשאת לא עונה. אני כל כך רוצה לראות אותך שוב להרגיש שאת איתי והקבר הוא לא תחליף כל כך טוב כי לא נוח לי לחבק קבר למרות שעשו קבר בהחלט יפה אבל עדיין זה ממש לא אותו דבר. טוב אני לא חושבת שיש לי עוד מה להגיד אז תמסרי ד"ש ממני לכולם ותגידי להם שגם אליהם אני מתגעגעת המון. את יודעת זה נורא קשה שנהרגתם כל כך הרבה כי כל פעם אני מרגישה רע אם אני עצובה על משהו אחד כי כולכם נהרגתם אז אני אמורה להיות עצובה על כולכם אבל את ויאקי הייתם הכי קרובים אלי אז כמה שזה נשמע מגעיל מצידי אליכם אני הכי מתגעגעת. אוהבת אותך המון המון ענבל
(