לאורן – על החיים כנדנדה ועוד…
נד-נד נד-נד, רד עלה ועלה ורד… אני שומעת את השיר הזה כמעט מדי יום בקלטות של ספיר. ותמיד חושבת שהחיים הם מעין נדנדה מוזרה… רוב הזמן אני למטה אבל לפעמים פתאום עולה. ואין לי הסבר מה גורם לנפילות או לעליות. ולאט לאט לומדת לקבל דברים כמו שהם ולא לחפש כל הזמן משמעות. והיום אני די למעלה אז החלטתי שזה יום מתאים לכתוב לך על כמה מהדברים שאני חושבת עליהם כשעוד יש לי כוח לחשוב. מחשבות על החיים ועל המוות… לפני די הרבה זמן כתבתי כאן את המילים של שיר שאני מאוד אוהבת לשמוע בימים אלו. השיר נקרא Jesus to a Child. וחשבתי שוב היום על בית מתוך השיר: So the words you could not say I´ll sing them for you And the love we would have made I´ll make it for two For every single memory Has become a part of me ולפעמים אני חושבת שאולי אנחנו לא צריכים לרצות למות אלא לרצות לחיות גם בשבילם. ומחכה בקוצר רוח לקבלת המכולה מארה"ב כדי שאוכל להעיף את העפיפון שהוא קנה בסין ולא הספיק להשתמש בו… לעצב דלעת בערכה המיוחדת לעיצוב דלעת שהוא קנה ל- Halloween שהגיע רק אחרי מותו… להפריח בלוני סבון בערכה המיוחדת ליצירת בלוני ענק שהוא כל כך רצה שאקנה לו… לטוס לטיול בניו-זילנד עם ספיר, הטיול שכל כך חלמנו עליו… ולחיות… פשוט לחיות בשבילו… להפוך את כל חלומותיו למציאות… ושוב, זה לא יחזיר אותו לחיים אבל בצורה מסוימת זה אולי יגרום לי להרגיש שהוא עדיין כאן איתי… וכמו שאמרו לי בארה"ב Don’t mourn his death, celebrate his life. ועם חיים שכאלה יש הרבה מה לחגוג… אז החגיגה נמשכת… ויש המשך...
נד-נד נד-נד, רד עלה ועלה ורד… אני שומעת את השיר הזה כמעט מדי יום בקלטות של ספיר. ותמיד חושבת שהחיים הם מעין נדנדה מוזרה… רוב הזמן אני למטה אבל לפעמים פתאום עולה. ואין לי הסבר מה גורם לנפילות או לעליות. ולאט לאט לומדת לקבל דברים כמו שהם ולא לחפש כל הזמן משמעות. והיום אני די למעלה אז החלטתי שזה יום מתאים לכתוב לך על כמה מהדברים שאני חושבת עליהם כשעוד יש לי כוח לחשוב. מחשבות על החיים ועל המוות… לפני די הרבה זמן כתבתי כאן את המילים של שיר שאני מאוד אוהבת לשמוע בימים אלו. השיר נקרא Jesus to a Child. וחשבתי שוב היום על בית מתוך השיר: So the words you could not say I´ll sing them for you And the love we would have made I´ll make it for two For every single memory Has become a part of me ולפעמים אני חושבת שאולי אנחנו לא צריכים לרצות למות אלא לרצות לחיות גם בשבילם. ומחכה בקוצר רוח לקבלת המכולה מארה"ב כדי שאוכל להעיף את העפיפון שהוא קנה בסין ולא הספיק להשתמש בו… לעצב דלעת בערכה המיוחדת לעיצוב דלעת שהוא קנה ל- Halloween שהגיע רק אחרי מותו… להפריח בלוני סבון בערכה המיוחדת ליצירת בלוני ענק שהוא כל כך רצה שאקנה לו… לטוס לטיול בניו-זילנד עם ספיר, הטיול שכל כך חלמנו עליו… ולחיות… פשוט לחיות בשבילו… להפוך את כל חלומותיו למציאות… ושוב, זה לא יחזיר אותו לחיים אבל בצורה מסוימת זה אולי יגרום לי להרגיש שהוא עדיין כאן איתי… וכמו שאמרו לי בארה"ב Don’t mourn his death, celebrate his life. ועם חיים שכאלה יש הרבה מה לחגוג… אז החגיגה נמשכת… ויש המשך...