לאור החדשות התמוטט בשיעור ספינינג..

[OFIRRהאחת]

לאור החדשות התמוטט בשיעור ספינינג..

זה כמו להתעורר לעבר מחדש. למי שלא יןדע חוויתי את הגרוע ביותר בשיעור שלי בערב ליל הסדר ולקרא את החדשות היום היה קשה ביותר. אני יכולה רק להמליץ ממקום של נסיון: מדריכים רבים אוהבים לעבוד בחושך מוחלט לדעתי עדיף תמיד לראות את הפנים של כולם. לנצל את שיעורי הבייסיק שלכם כדי להסביר למתעמלים החדשים שכשמרגישים לא טוב לא עושים ספינינג וקשה יודעים על בעיות בלב או כל דבר אחר ודומה לא עושים ספינינג. פשוט רציתי לשתף את ההרגשה הנוראית שהתעוררתי אליה הבוקר יום נעים תישמרו ותישמרו. אשמח לקבל קצת עידוד מהמדריכים שביניכם ובכלל...

 

[מומחה לכלום]

אם אני מחשיך את החדר

אני לא נמצא על האופנייים אלה על הרצפה וסורק את כולם טוב טוב. (אי אפשר להגיע המכון שלנו לחושך מוחלט)

 

[OFIRRהאחת]

צודק בהחלט טוב לשמוע

זה מעולה שאתה מסתובב וערני למתרחש ולא נסחף באטרף של השיעור ובכלל מעולה לדעת שבמכון אי אפשר ליצור חושך מוחלט זה פותר את הבעיה עם שאר המדריכים. יש מדריכים שפשוט לא מבינים מה יכול לקרות.

 

[מומחה לכלום]

בכנס שהיה,

הגורו דיויד .ר. , (שגדלתי על הברכיים שלו), דיבר על 40 60 40 על האפניים 60 על הרצפה, אני באופן אישי מהיום הראשון שאני מאמן מקפיד! על זה . לא פעם עצרתי מתאמנים שלי שנכנסו לאטרף, לא פעם קלטתי שמתאמן לא חש בטוב (לא אכלו כל היום, לא ישנו או חולים וכו...) אם הייתי על האופניים לא הייתי רואה את זה. צריכים להרגיש את המתאמנים, אפילו את מנהלת הפורום רציתי להוריד מהאופניים (לפני שהכרתי וידעתי מי היא) כשהדופק היה גבוהה!

 

[P u s s i c a t]

ומתי?

סופסוף נזכה לשיעור שלך? החתולה - מאמינה בלקיים הבטחות...

 

[Tami661]

לא אשמתה../images/Emo88.gif אני מודה ומתוודה...

אבל מבטיחה ש... בקרוב... בקרוב מפגש פורום באדבות מועדון ONE

תתחילו להתכונן

 

[P u s s i c a t]

אשמתה?

 

[Tami661]

חחחח... אשמתו../images/Emo6.gif וגם... באדיבות...

ככה זה שיש נתק בין המוח ל... חחחחחח או שמא? ככה זה כשלוקחים יום חופש ופותחים אותו בספינינג בוקר

 

[P u s s i c a t]

אחחח...

ספינינג על הבוקר.

כמה זמן לא (ולא. שבת לא נחשב. בשבת עושים רק בוקר)

 

[Tami661]

עכשיו אתה יודע ש-98% אצלי זה נמוך

נמוך מאוד מאוד מאוד כי אתמול זה היה הממוצע שלי

או שאני הדפוקה או שהפולאר שלי דפוק 131% היה המקסימלי

כן, נכון... זה היה אחרי יום בלי ספינינג ובלי כלום הגעתי רעבה (לאדרנלין) רצח לשיעור ויום ראשון גם ככה הוא היום שה

נותן בראש לכל זללני השבת הבכיינים אבל... 131% כלומר, מילא סטיה של 10% עד 20%... מקובל עלי אבל 31%?

הפולאר דפוק! חד משמעית! עכשיו לך תוריד מישהו מהאופניים בגלל שהפולאר שלו דפוק

 

[מומחה לכלום]

אין ספק שגם הפולאר גם מזייף

חוץ ממך, אבל את עמדת במבחן הדיבור, ולא היו סימני מצוקה,

 

[מייקי דוט קום]

רולטה רוסית

שלושת המדריכים שאני מכיר, שקרה להם את האירוע המצער, היו מקצועיים ו"שפויים". שלושת הנפטרים עפ'י החקירה היו עם אישור רפואי כששניים מהם לפחות עברו גם בדיקה ארגומטרית. אין לדעת מי מבין הקהל הגדול באימונים שלנו נושא בעיה פתולוגית כזו או אחרת, אולם חשוב לתקשר עם כ"א מהם אקראית בתחילת האימון, במחציתו ולקראת סופו, ובטח להיות קשוב לסימני מצוקה. בכל מקרה..לשעת צרה.. עמותת מח"מ (מדריכים חסרי מזל) 03-4747444 זק"א 03-6636623 (שוב השתנה המספר)

 

[חליל אבד רבו]

אני מאמין...

1.למעט במקרים חריגים של נוף מרהיב בשורה הראשונה

אני אישית מכור לחושך 2.זה מתחבר לי טוב לעיניים עצומות וליתרון הענק בספורט היחיד בעולם בו ניתן לעצום עיניים ולרחף בדמיונות תוך כדי מאמץ שיא 3.לטעמי וכבר ציינתי זאת הליך המצאת האישורים הרפואיים לוקה בחסר לפחות במקומות אותם אני מכיר, זה לא רציני, ולמרות הכל כמו שנאמר כאן זה גם לא תעודת ביטוח. 4.מדריך חייב להיות עירני 5.גם מדריך עירני לא תמיד יראה הכל 6.אני יש לי ימים רעים, ולעיתים אני יורד בסוף שיעור שכזה ואחרים אומרים לי שהייתי פצצה, הם כלל לא מרגישים מה הרגשתי, לא שמים לב לדקויות של קצב, וכנראה שקשה לראות הכל אצל כל אחד. 7.אני מניח שיש סימנים מוקדמים למקרי לב כאלו ואחרים, חשוב שמדריכים ישלטו בזה. 8.ציוד החייאה וידע בהחייאה קריטי במכון ולכל מדריך. 9.אחריות של כל מתאמן כלפי עצמו, בסופו של דבר. בסוף בסוף בסוף זה מתחיל ונגמר בזה, ידע בסיסי, קשב לגופך, מודעות וזהירות. 10.פעם היה לי התקף לב, באמצע שיעור, נכנסה אחת... מה זה יפה... הרגשתי דפיקות כאלו בחזה... לחץ ברקות... וחיוך גדול על הפנים... אז היא... היא היא... 11.והשאר כתוב בספר דברי הימים...

 

[Tami661]

אופיר, אני לא יודעת מה חווית וזה

יהיה הרבה יותר ממעניין לשמוע את זה ממך. לנסות להרגיש את זה מנקודת מבט של מדריך שנכח באירוע, אז שתפי בבקשה אם זה לא קשה מדי

(רק אם זה בסדר מבחינתך). כן, מכירה את הגישה של דיויד בנוגע ל-40 / 60 וכן בנוגע לאור. צר לי, אך אני לא מסכימה איתה, בכל אופן לא ככלל גורף לכל המדריכים ולא לכל קבוצות המתאמנים.

המדריך הטוב, המנוסה, המשופשף - לא צריך תאורה מלאה וגם לא 60% רצפה כדי לזהות מצוקת מתאמן או כל בעיה אחרת. איך אמר בועז? "אם אני מצליח לזהות צמיחת שורש... אני יכול לזהות גם סימני מצוקה..." וביתר רצינות: החושך אינו חושך מוחלט! אצלנו, לפחות, המדריכים מכירים 99% מהמתאמנים ושמים דגש חזק יותר על האחוז הנותר שלא מכירים. אין שיעור כמעט שהמדריך לא יורד מהאופניים וניגש למתאמן כזה או אחר כדי לבדוק/להעיר. אצלנו למשל, יש גם את היתרון שמדריכים פזורים באולם כמתאמנים מן השורה ובמידת הצורך ניגשים למתאמן שנראה כי "נסחף" או עובד לא נכון.

מתאמן חייב שתהיה לו מינימום של אחריות עצמית. גם אם המדריך לא ממש הסביר לו ש"שכשמרגישים לא טוב לא עושים ספינינג וכאשר יודעים על בעיות בלב או כל דבר אחר/דומה לא עושים ספינינג". אנשים מבוגרים וברי דעת אמורים לדעת כלל בסיסי שכזה לחיים.

ביש מזל? תוצאות בדיקות שלא מאותתות אזהרה? כמה כואב שזה יכול להישמע... אבל נגד זה ממש אין מה לעשות למעט לדאוג שמי מהנוכחים (ממש לא משנה כבר מי בדיוק, העיקר שיהיה כזה) ידע לבצע החייאה. וחוץ מזה,

תתעודדי, לא משנה מה... להיכנס למרה שחורה או זכרונות מרים - לא מועיל במקרים שכאלו

 

[OFIRRהאחת]

דום לב בשיעור ספינינג

בשעור ספינינג במקום בו אני עובדת מעל שנתיים עם מתעמלים שרובם קבועים. זה היה ערב ליל הסדר האחרון, יום שבת בבוקר אמצע השיעור מתעמל בן 44 שישב מולי ממש באור מלא שיעור יחסית לא קשה כי לא רציתי שיהיו מותשים לערב, שנייה אחת הוא איתי שנייה אחת אני רואה עיניים עצומות וצניחה איטית לקרקע. הגעתי אליו מהר מאוד בדרך אפילו פתח את הראש מהפדל שמימינו ולא הרגיש דבר. בקאנטרי יש צוות רפואי מלא שטיפל בו אבל... אישתו נכחה בשיעור ולא ידענו במי לטפל קודם. לא מאחלת לאף מדריך את התחושה של "שיפצע שירגיש לא טוב הכל אבל העיקר שיחייה" מבחינתי הספינינג בקאנטרי המדובר די מת עם האירוע זו הייתה מכה קשה גם למתאמנים. עזר לי להמשיך שיחה עם רן מגן והתמיכה של הנהלת המקום והמתעמלים וכמובן כל המדריכים שהכירו אותי. עצוב וקשה אבל מתגברים כל יום עוד קצת.

 

[Tami661]

../images/Emo24.gifוואווו... עצוב../images/Emo10.gif אבל... כמו

שאמרו חכמים: זמן הוא תרופה ומאחלת לך שתצליחי להתגבר לחלוטין ומהר זה כזה מוזר... אני כל הזמן אומרת שאם כבר למות אז שזה יהיה תוך כדי שאני עושה את מה שאני הכי אוהבת... אבל לפעמים, במהלך אימון, כשאני מרגישה שאני על סף מעבר ל"תחום אחר" אני רק חושבת שכמה זה לא פייר כלפי המדריך ואז מיד מורידה את עצמי לאן שצריך. אולי זה פחות מהמקסימום שלי... אבל זה הרבה יותר בטוח