לאור מעללי החיידק "האלים"

[אלישוע הומיאופת קלסי]

לאור מעללי החיידק "האלים"

מהימים האחרונים, התארח רופא מומחה למחלות זיהומיות באחת מתוכניות הבוקר הפופולריות. בשורה התחתונה אמר בערך כך - בעיה, הפסדנו במלחמה, החיידקים מקדימים אותנו בהרבה. האנטיביוטיקה לא ממש נותנת פיתרון. ולשאלת המנחה, מה לעשות עכשיו ענה, לרחוץ ידיים. חברים יקרים יצא המרצע מן השק. הבעיה אף פעם לא היתה החיידק, אלא במערכת החיסון וזה דבר שקשה להם לקבל. הטיפול האמיתי חייב לחזק את מערכת החיסון שהיא הרופא האמיתי, ולא לדכות אותה בעזרת כימיה חסרת שחר. הנה אתמול או שלשום פורסם בעמודו הראשי של עיתון הצהרים שמשחה הנקראת "אלידל" והניתנת לילדים ומבוגרים הסובלים מבעיות עוריות, מתבררת כמסרטנת. כנ"ל לגבי "ויוקס" ועוד אינסוף תכשירים כימיים. קודם שיבלעו ואחר כך כבר נראה. מתי סוף סוף יתחילו בני אדם להבין. בוקר טוב לכולם

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

נ.ב - הפינה הלשונית

חיידק = חיה דקה - יעני מיקרונית. חי דא עק = חיה זו מעיקה. לא יודע אם האקדמיה ללשון כינתה אותו כך בשל כך.

 

[עוד שרון]

ולצערי הרב אנחנו השתמשנו

באלידל והיפסקנו כי לא ראינו שינוי וזה עוד ליפני הפירסום הנוראי.

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

מה זה אלידל?

 

[עוד שרון]

היי דנה , אלידל היא מישחה ללא

סטרואידים לטיפול בפריחה וגירויים של העור.

 

[ד נ ה ה ר מ ן]

ומה הנזק בשימוש בה?

אני לא חובבת של שום גורם תרופתי....אבל ידע הוא דבר טוב תודה לך

 

[עוד שרון]

משרד הבריאות האמריקאי מצא

שהיא עלולה ליגרום לסרטן בעיקבות השימוש בה. הייתה כתבה ביום ראשון בעיתון ידיעות.אני לא יודעת איך לצרף קישור.....

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

האמת איני מייחס הרבה משקל למימצאים

האחרונים, מסרטן או לא, כי לדעתי התגובה שהיתה קצת חסרת פרופורציה, ובני אדם נוטים אליה יותר ויותר. מה שיותר מעניין וחשוב זו הנטיה לרקוח לנו כל מיני תכשירים ולאחר כמה שנים של שימוש הם מתבררים כמסוכנים או חסרי תועלת. בפועל, הניסוי לא נגמר במעבדות הכימיה של הרוקחים והמדענים, אלא נמשך שנים רבות לאחר מכן בפרקטיקה הטיפולית. הדבר הזה אינו יוצא מן הכלל וחוזר על עצמו שוב ושוב וכל פעם מחדש. אז טעינו סליחה אנחנו עובדים על החומר הבא, ובינתיים הקילקול האנושי ( הגופני והרוחני ) מעמיק ודורש תרופות כימיות מתוחכמות ואגרסיביות יותר ויותר. פניצילין של פעם היום נחשב כמעט לפלצבו. אך הבעיה האמיתית היא אינה בתרופות אלא באותם מצרכים שנקראים "מזון", שם טמונה הסכנה הכי גדולה למין האנושי. כל הצבעים, המשמרים, משפרי הטעם והריח, התחליפים, הקומבינציות והתרכובות הכימיות שרק האל יודע מה תרומתן לבני האדם. ברור לי שזהו העולם וכך הם פני הדברים אבל זה רק בגלל שהאזרחים באשר הם, אינם מבינים, וכמו ילדים הם רוצים ועכשיו ובעצם שולחים את המדע ( אבא ) לחפש עבורם את התשובות האלה ולא תמיד מעניין אותם מאיפה. עכשיו המדע מודה שבעצם אין לו תשובות של ממש ושבמלחמת ההתשה הזו החיידק ניצח לאורך כל הדרך ואת כולנו, כולל את אלה שהאנטיביוטיקה עזרה להם. בשורה התחתונה מדע הרפואה נכשל כשלון חרוץ וכל מה שאמרנו לאורך השנים ולא רצו לשמוע מתנפץ עכשיו בפרצוף. ועם זאת ימשיכו בשלהם, כי כך רוצים האזרחים. הם רוצים שההיפנוזה תמשך ! הערה חשובה : 1)במושג "רפואה קונבנציונאלית" אני עושה הבדלה ברורה בין הטיפולים הפנימיים התרופתיים והכרוניים, לבין הכירורגים והמנתחים שעושים מלאכת קודש בשעות חירום ופיקוח נפש. 2) הומיאופתיה קלאסית יכולה לרפא כל דבר הקשור באדם ועולמו אך לצערי לא כל אחד ו/או לא עד הסוף, בגלל הדיכויים הכימיים שנערכו על המין האנושי לאורך דורות רבים! כך שבהחלט ישנם מצבים בלתי הפיכים, או הפיכים חלקית גם במסגרת הרפואה ההומיאופתית הקלאסית. מי יתן והדברים הפיכים.

 

[צופה מהצג]

ומצד שני

אחי סובל מאסתטמה של העור ומטופל בין השאר באלידל. הטיפול גרם לו גם לבעיות צמיחה (דהיינו, נמוך). כשניסה הומאופתיה מודרנית ביחד עם אבא שלי המחלה התפרצה בצורה חריפה. הוא היה קטן, עורו התכסה כברווז, והוא "זכה" ללעג וצחוק מכל עמיתיו לכיתה. ההורים שלי לקחו את זה קשה מאוד ועברו לאחר תקופה לטיפול התרופתי הרגיל. גם הבעיה שלי הייתה מקור ללעג למרות שאותה היה קל יחסית להסתיר. הדילמה כאן מאוד קשה. הרפואה הקונבנציונלית מספקת פתרונות מהירים וחדים וממוקדים לבעיות, שמתאימות לאורח החיים המהיר. לעיתים נגרם מזק במישורים אחרים. לרוב אלו מישורים בלתי נראים: דברים פנימיים, בעיות מערכתיות שקשה לשים עליהם את האצבע אלא רק בדיעבד, או בעיות נפשיות. באופן דומה הבעיות נגרמות מדברים שכאלו, בד"כ נפשיים, שקשה להרבה אנשים לשים לב אליהם. הרי תגובה חריפה כמו פריחה על עור לבעיה נפשית היא איתות הרבה יותר גדול מהבעיה הנפשית עצמה. ולכן הנטיה לטפל בה ולא בבעיה הנפשית. כבר אז ניסיתי לשכנע את ההורים שלי שיעבור להומאיפתיה והם (בצדק) טענו שזה לא עוזר. אני יודעת שלוקח זמן ויש לי פשוט אמונה (פשוטה, על סמך ניסיון כמו שסיפרתי) שזה עובד. כמובן שזה קשה הרבה יותר להאמין כשהמצב מחריף. מאחר וההומיאופתיה והרפואה המשלימה בכלל חסרת הוכחות "מדעיות" חותכות (למה במרכאות? הרי גם הוכחה מדעית היא מבוססת תצפיות, ואינה הוכחה מתימטית טהורה - כלומר אם לאורך שנים נעשה תצפיות על תרופות, מעניין מה נגלה בבדיקת היחס של תועלת\נזק..) קשה לקבל אותם בתור טיפול ולדבוק בהם כשאין תוצאות מיידיות ו\או מרשימות. ועכשיו אני קוראת שהאלידל מסרטן, אחי נמוך וזה באמת כואב הלב. מצד שני, מה יכול היה להיות אחרת? ואם טיפול משלים במקרה הזה לא היה עוזר? הרי אין הוכחות חותכות כמו שאמרתי. לאן היינו מגיעים אז? הדילמה באמת מאוד קשה.

 

[אלישוע הומיאופת קלסי]

נכון