לאות - מחכה לך

איזה לילה!



תודה לשוטרת שאחרי שיחונת קצרצרת שלחה אותי לקשקש ברכות עם לאות, שבא, עם לאות (ואת שהבטחתי לך, אקיים) צחקנו, סיפרנו בדיחות עשינו סייבר, החלפנו כתובות ראינו תמונות, עשינו שטויות ארחנו אורחים, לא בנינו חומות תראו מה השעה! לא הגזמנו בכלל להפרד היה קשה, נשיקות, מת``א לנהלל, עוד נדבר, הסיפור רק החל אני לא לאה, אני רחל! ספרי לכולם, אמר והלך לישון חיוך על שפתייו, חומר לחלום ואני עוד ערה, כותבת לכולכם, תהיו טובים, זה יקרה גם לכם. וללאות הנעימה שאחרי אנחנו אחרי והלאות נעימה
 
הגברים רצים לספר לחברה ? חה חה חה חה !!!



נשים רצות לספר לחברה... לא מעוניין להתערב בסיפור, אבל חייב להתבצע שיפור, במעלליהם של אלמנה ולאות, במיוחד בעניני מהות. חרוזים - יפה לאות, גם אני יכול, לחרוז, לנוע בצעדי מחול, אבל מהיכן הבדיחה שדווקא הגברים, רצים לספר לחברה אחרי שגומרים ? אלמנה עוד טרם סיימה או ...גמרה, את דבריה בפורום אמרה, ליבי ליבי עם לאות הדיסקרטי, אלמנה - סיפורך איננו אתי... אתיקה של בינו לבינה, אתיקה של הבנה, לא כולם חייבים לגעת, מישוש, סייבר, עץ הדעת. יש כאלו שרוצים שידעו מה הם עושים, יש כאלו שפשוט מבלי משים, לא יודעים את היד לשים, הם עוד ישלמו את המיסים... חרוזים חרוזים מתגלגלים, מי אני שישנה הרגלים ? ועד שעוד מישהו יספר כאן סיפור, נסווה את פניינו במסיכה או איפור, ונקווה שעד היום בלילה, אלמנה תסכים - שדי לה, ותמצא מרגוע בזרועות אהובה, כי לא כולם עשויים שעווה... סיפורים ופנטזיות - גלים גלים, שיר אהבה, 10 - בסולם הצלילים
 
לסולם המקסים



אהבתי את כתיבתך אבל תקרא את הכתובים, להם אתה מגיב, `לאות` בקשני לרוץ ולספר, וכתבתי זאת, אנא, קרא שוב, ``לכי``, הוא אמר, ``וכתבי בפורום, שכולם ידעו, ויקנאו`` והיו כאלה שבאו לבקר, לראות שאנחנו מדברים, זה בסדר, רק דיברנו, יש לכם את הקטע הזה, שידעו ויקנאו, ואני, מה אכפת לי, ילדה טובה, באתי וסיפרתי לכם. אנשים שנעים לדבר.
 
ואני לא ידעתי שאני כזה...



אלמנה נכבדה, אשה אבודה, סיפור חייך קשה ועצוב, סיפורך עלי - בסלע חצוב, מנפלאות הצ`ט, עצוב - הנה אני נעלם, הלאות הנעימה שאחרי, לא כמו כולם, גם אם סולם צלילים לך כתב, גם אם הצהיר בפנייך שבלילה חלם ואהב, לא מוכרים סיפורים בגרוש, לא על נשוי ולא על גרוש, לא על אלמן לא על חרמן, בוודאי לא על חבר, יש על מה לדבר ? סולם מחמיא שאת חמודה, אבל תשובתך אליו רדודה, במילה דיסקרטי הוא השתמש, ולא על קשקוש העולה באש, מעולם לא בקשתי לכתוב עלי ברבים, את חייבת לי - איננו שווים, ננסה לקרוא לזה אי הבנה, אולי בגלל שאת אלמנה, סודותיך עימי, אינם שייכים לציבור, כאבך - סיפור חייך, נצור ושמור.
 
צר לי שכך אתה חש



מילה שלך מול מילה שלי אי הבנה? אולי אך כשסיימנו את שיחתנו אמרת לי במפורש כיתבי כל כך ועוד הרחבנו בעניין זה וידוע לך על מה אני מדברת. מן הסתם נסיים ``יחסינו`` כאן באי הסכמה זו אין לי חפץ ברחמייך, בשל סיפור חיי הקשה סודותייך עימי וסודותי עימך - מטעמי הגינות אנושית, ואינטימיות של שיחה בטחת בי, בטחתי בך, ונאמר שאני חייבת לך, ונאמר שאני רדודה ונאמר ש... נפרד כאן כ``ידידים`` ולא נכביר מילים לא נשתמש בעלבונות או גנאי או שמות הערכה הדדית היתה, נניח לזה, לא נעשה שמות. היה נעים לשוחח עימך בכל זאת.
 
למעלה