לאחד ועוד אחת - עוד תשובה אחת.
אתה מכיר בטח את האימרה: אם זה נראה כמו ברווז, נשמע כמו ברווז, הולך כמו ברווז - זה ברווז. לפי מה שכתבת, סבך אלצהיימר קלאסי, וכנראה כבר הרבה זמן. אני מבינה שיש איזו בעיה במשפחה, והיתה גם סבתא שכנראה טיפלה בו ושמרה פאסון כלפי חוץ, לכן כנראה לא אובחן בזמן. התופעות שאתה מתאר - אי זכירת בני משפחה, שוטטות, אגרסיביות הן לפחות בשלב השני של המחלה, שנים וחודשים לאחר הופעת הסימנים הראשונים. אז לצערנו ברוך המצטרף למשפחה. כמאמר קודמיי - קודם כל לכו לאיבחון, על מנת לדעת בדיוק היכן אתם נמצאים, ועל מנת שיהיו לכם דוקומנטים רשמיים להמשך הפעילות. "המשך הפעילות" זה הרבה אדמיניסטרציה, זה תרופות מיוחדות (כולל תרופות להרגעת התוקפנות שעושות עבודה מצוינת), זה הערכות בבית (נעילה למשל, או איסור השארתו לבד), זה מחשבה על פתרון כמו עובד סיעודי או מוסד או מועדון יום, זה ללמוד להכריח אותו לעשות דברים, ללמוד לשקר לו אם צריך ועוד ועוד. אלו שעורים שאני למדתי במשך שנים, מאז אובחנה המחלה ועם ההתדרדרות שלה, אבל אתה תאלץ, כנראה לקבל קורס מזורז מאוד... אני ממליצה לכם לעבור על המסרים בפורום הזה כמה וכמה חודשים לאחור, תלמדו קצת על מה אני מדברת... חוץ מזה יש ספרים (מוכנה להמליץ אם תבקש). אחד הדברים הבסיסיים עם חולי אלצהיימר - אסור להם להישאר ללא השגחה, בגלל בעית שוטטות (שכבר נתקלתם בה) ובגלל סיכון עצמי בבית (האם יודע להדליק ולכבות גז? האם מעשן? האם יודע להסתדר עם תנורי חימום? האם מסוגל להכין לעצמו אוכל בסיסי? האם זוכר לקחת תרופות וזוכר מה לקח ומתי? האם זוכר מספרי טלפון להזעיק את עזרתכם במקרה ונופל או משהו דומה? ועוד ועוד) בקיצור - הרבה מה ללמוד ומעט זמן. העזר בעובדת סוציאלית של מקום מגורי סבך. כמעט לכל עיריה או מועצה מקומית, באגף הרווחה יש מדור לקשישים שזה בדיוק תפקידם ויועדם. העזר בהם. ובנו. נשמח לענות על שאלות ספציפיות. לא הביישן !!! בהצלחה בהמשך הדרך אתה מוזמן לשאול שאלות ספציפיות.
אתה מכיר בטח את האימרה: אם זה נראה כמו ברווז, נשמע כמו ברווז, הולך כמו ברווז - זה ברווז. לפי מה שכתבת, סבך אלצהיימר קלאסי, וכנראה כבר הרבה זמן. אני מבינה שיש איזו בעיה במשפחה, והיתה גם סבתא שכנראה טיפלה בו ושמרה פאסון כלפי חוץ, לכן כנראה לא אובחן בזמן. התופעות שאתה מתאר - אי זכירת בני משפחה, שוטטות, אגרסיביות הן לפחות בשלב השני של המחלה, שנים וחודשים לאחר הופעת הסימנים הראשונים. אז לצערנו ברוך המצטרף למשפחה. כמאמר קודמיי - קודם כל לכו לאיבחון, על מנת לדעת בדיוק היכן אתם נמצאים, ועל מנת שיהיו לכם דוקומנטים רשמיים להמשך הפעילות. "המשך הפעילות" זה הרבה אדמיניסטרציה, זה תרופות מיוחדות (כולל תרופות להרגעת התוקפנות שעושות עבודה מצוינת), זה הערכות בבית (נעילה למשל, או איסור השארתו לבד), זה מחשבה על פתרון כמו עובד סיעודי או מוסד או מועדון יום, זה ללמוד להכריח אותו לעשות דברים, ללמוד לשקר לו אם צריך ועוד ועוד. אלו שעורים שאני למדתי במשך שנים, מאז אובחנה המחלה ועם ההתדרדרות שלה, אבל אתה תאלץ, כנראה לקבל קורס מזורז מאוד... אני ממליצה לכם לעבור על המסרים בפורום הזה כמה וכמה חודשים לאחור, תלמדו קצת על מה אני מדברת... חוץ מזה יש ספרים (מוכנה להמליץ אם תבקש). אחד הדברים הבסיסיים עם חולי אלצהיימר - אסור להם להישאר ללא השגחה, בגלל בעית שוטטות (שכבר נתקלתם בה) ובגלל סיכון עצמי בבית (האם יודע להדליק ולכבות גז? האם מעשן? האם יודע להסתדר עם תנורי חימום? האם מסוגל להכין לעצמו אוכל בסיסי? האם זוכר לקחת תרופות וזוכר מה לקח ומתי? האם זוכר מספרי טלפון להזעיק את עזרתכם במקרה ונופל או משהו דומה? ועוד ועוד) בקיצור - הרבה מה ללמוד ומעט זמן. העזר בעובדת סוציאלית של מקום מגורי סבך. כמעט לכל עיריה או מועצה מקומית, באגף הרווחה יש מדור לקשישים שזה בדיוק תפקידם ויועדם. העזר בהם. ובנו. נשמח לענות על שאלות ספציפיות. לא הביישן !!! בהצלחה בהמשך הדרך אתה מוזמן לשאול שאלות ספציפיות.