הממממ... בוא נראה... ../images/Emo58.gif
יש לנו חיזרים, שהם למעשה פטריה טפילית שחודרת למערכת העיכול של מארחים, מנצלת אותם לצרכי התרבות, ואז הורגת אותם. כמו כן, יש לה צורה טפילית גדולה יותר, שהיא האחראית להתרבות האמיתית. הפטריה הזו מסוגלת להשתלט על מוחם של המארחים ולתפעל את המחשבה שלהם. הממממ... כן, בלי ספק, פנטזיה...
עכשיו, הייתי מגדירה את הז´אנר נוטה יותר לכיוון של מד"ב חברתי-פסיכולוגי, כי הספר אכן עוסק לאו דווקא בצד החיצוני של האירועים (אם כי גם הוא קיים, כולל ההתחרפנות של קורץ) אלא בעיקר בצורה שבה האנשים חווים את המצב, שזו הגישה המקובלת על קינג. מעניין אותו מה קורה לאנשים בסיפור. אבל זה לא משנה את העובדה שזה מד"ב, ואפילו די מובהק. ההסברים, ההתייחסות למאורעות, השפה, הכל שייך לז´אנר המד"ב. קינג כתב עוד מד"ב חוץ מזה, כמו "אש זרה" שעוסק בניסויים ממשלתיים ליצירת תכונות על חושיות אצל נבדקים, וכל החלק הראשון של העמדה, שעוסק בנגיף מהונדס שמתפשט בעולם והורג את רוב האוכלוסיה. צריך לזכור שקינג גדל על צמד הז´אנרים - מד"ב ואימה (קולנוע וספרות), וששניהם לא זרים לו. נקודת העניין שלו היא תמיד הדברים שקורים במוחם של הגיבורים, אבל הכלים של המד"ב לא זרים לו.