לאחר גרידה

0pumpkin pie

New member
לאחר גרידה

שלום. עברתי השבוע גרידה בשבוע 10 לעובר תואם שבוע 9.
אני חוששת מאוד מאוד מפגיעה ברירית הרחם.. מהדבקויות.. ממחזור שלא יגיע..
מפגיעה בצוואר הרחם :((
זה נפוץ הדברים האלה?
 
חיבוק


מצטערת עבורך על האובדן.
הפורום הזה הוא בית להרבה נשים שעברו אובדנים ומרשות לעצמן להתפרק ולפתוח את כל הכאב והתסכול פה, עם מי שיבינו אותנו ולחפש נחמה, אבל עלול גם לחשוף אותך לסיפורים לא קלים של אחרות וקצת להעצים חרדות שאולי בכלל לא היו עולות אילולא קראת פה.

לא יודעת להגיד לך אחוזים וסטטיסטיקות של סיבוכים מגרידה.
כן יכולה לשתף שעברתי לידה שקטה וגרידה כשהייתי בת 36, ועוד שתי גרידות אח"כ וללא שום סיבוך.
כשילדתי סוף סוף בן בריא בקיסרי לפני שנתיים, אז התחילו אצלי הידבקויות ומאז אני חווה הישנות של סיבוכים שכאלו מהפרוצדורות הנוספות שעברתי. יתכן שהגיל תורם, מס' הפרוצדורות שכבר ברזומה ויתכן שזה שרירותי לחלוטין.

מקווה עבורך שכמו רוב הנשים תגלי שעברת את זה בשלום וללא שום השלכה להמשך ושתזכי להרות שוב כשתרצי.
היה ותראי שאין הצלחה לאורך זמן או שהוסת שלך מאד משתנב והופכת מאד קצרה ומאד מאד קלה בדימום (זה סממן להידבקויוץ), תוכלי לבקש מהרופא להיבדק ולשלול הידבקויות.
 

אמאלוסי

New member


הי, יקרה !
משתתפת בצערך על אובדן הריון.
החששות שלך הכי ברורים - כולנו חוששים מזה.
בפועל, אחוז הסיבוכים הוא קטן מאוד.
השיטה שבה מבוצעות "גרידות" בימינו היא חדשנית. זאת בעצם לא גרידה, אלא שאיבה של תוכן הרחם.
אז סביר להניח ששום דבר לא נפגע אצלך. מאחלת לך בשורות טובות ממש בקרוב.
 

0pumpkin pie

New member
תודה הצלחתן להרגיע מעט

הבנתי שאחרי השאיבה כן עושים גרידה כדי לודא שכלום לא נשאר
מקווה שאפסיק מתישהו לייסר את עצמי שלא בחרתי בציטוטק
 
מצטרפת לקודמותיי

חלק קטן מאיתנו בעלות קילומטראז' גבוה בענייני הפלות וחלק עוד יותר קטן עם בעיות מסוגים שונים בעקבות ההפלות, אבל רוב מוחלט של הנשים שאני מכירה שעברו הפלות, לא נתקלו בבעיות מיוחדות לאחר ההפלות.

באופן אישי אני יכולה לציין ש-2 ההפלות הראשונות שלי עברו ללא שום בעיות נלוות. הראשונה היתה ציטוטק והשניה היתה לידה שקטה+גרידה (נוהל רגיל בלידה שקטה בשבוע 21). ביניהן היה הריון שהסתיים בלידה שמחה ובידיים מלאות.

בבקשה בבקשה בבקשה אל תתחרטי על כך שלא לקחת ציטוטק. עדיף לא להתחרט על דברים שאת כבר לא יכולה לשנות (גם בענייני ילודה אבל לא רק, אלא באופן כללי בחיים).
ההתוויה של רוב הרופאים היא שימוש בציטוטק עד גודל עובר שתואם לשבוע 7 או 8, וגם אז לפעמים יש שאריות שמצריכות גרידה. בעוברים גדולים יותר יש יותר סיכוי לשאריות.

מאחלת לך שהמשך דרכך בעולם הילודה יהיה טוב יותר ושההריון הבא שלך יסתיים בידיים מלאות ובבכי של שמחה.
 
מצטרפת ומחזקת:

אל תצטערי על מה שאינך יכולה לשנות. בחרת נכון לרגע ההחלטה. וזה - תמיד תמיד - המצב בקבלת ההחלטות, הן נכונות לרגע קבלתן. גם אני אישית וגם כמה חברות/מכרות לא סבלנו מסיבוכים אחרי גרידה. בפורום באמת יש גם סיפורים מורכבים וארוכים. מאחלת לך הריון חדש וארוך שיסתיים בלידה שמחה. ו(אם אפשר) פחות סרטים רעים בינתיים. אנחנו נשארות כאן אם את צריכה אותנו (מתמחות בסרטים, חוסר הבנה, קנאה, חרדות, חלומות ועוד).
 

נושקית3

New member
שאלה לגבי ציטוטק

התוויה של רוב הרופאים - ציטוטק עד גודל עובר שתואם לשבוע 7 או 8?
לפני כשבוע , שבוע 9 + באתי לרופא לבדיקה שיגרתית של אולטראסאונד (הוא אמר לי לבוא)
והוא פתאום לא ראה דופק, עובר מתאים לגודל שבוע 8+1 . נתן ציטוטק 4 כדורים , היה דימום אך לא משמעותי. לאחר יומיים קיבלתי במוקד של מכבי שוב ציטוטק - כי מסתבר שזה הפרוטוקול, הפעם לגוף שלי לא הייתה שום תגובה , לא דימום , לא הפרשה לא נעליים , כלום גורנישט כאילו לקחתי פלסיבו. אתמול עברתי גרידה .

אולי מלכתכילה הייתי צריכה ללכת לגרידה ולחסוך את הסבל בידיעה שיש בתוכי עובר מת? אחות אמרה לי בבית חולים שאני מאלה שציטוטק לא משפיע עליהן!!!!
 
היו כאן נשים שעברו ציטוטק בהצלחה גם בשבועות מתקדמים יותר

אם אני לא טועה היתה לפחות מישהי אחת עם עובר תואם לשבוע 10.

אני חושבת שהרופא שלך ניסה ללכת על הפתרון הפחות פולשני, כדי לשמור על הרחם שלך.

בהפלת הציטוטק השניה שלי, עוד לפני שגילינו שאין דופק, החלטתי שאם הדופק ייפסק בשבוע מוקדם, אני בוחרת בציטוטק (על סמך נסיון העבר שלי עם ציטוטק וגרידות).
הדופק אכן פסק כשהעובר תאם לשבוע 6+2, קיבלתי מנת ציטוטק והיה לי דימום מטורף עד כדי כך שהגעתי לאשפוז. למרות הדימום הכבד שנמשך על פני כמה ימים, עברתי גרידה 9 ימים אחרי הציטוטק, כי היתה שארית פעילה ודי גדולה שלא יצאה בכוחות עצמה.

איך את מרגישה מבחינה פיזית אחרי הגרידה ומתי את אמורה לעבור ביקורת נוספת?
 

נושקית3

New member
לגבי הגרידה

פיסית, מרגישה חלשה יותר יש לי מעט מאוד דימום , אבל פה ושם כאבים . האמת שאתמול עד שעה 7 בערב הייתי יחסית בסדר ( נתנו לי כדור כלשהו במהלך הגרידה וכנראה שההשפעה פגה) ופתאום הרגשתי כאבים שהייתי חייבת לשכב. בעיקר בצד ימין הכאבים , בלילה היו גם קצת כאבים והתכווצות , ולחץ נוראי לפיפי.
אתמול עוד חשבתי שאלך היום לעבודה (עובדת במשרד רואה חשבון ויש לחץ בתקופה זו של השנה) .
בבוקר קמתי ולא היה לי כוח , אמנם על הבוקר לא היו כאבים . אבל הרגשתי חלשה, בסוף נכנעתי לגוף שלי והגעתי למסקנה שעדיף שלא אלך לעבודה . אז שמתי את הבת ששלי בגן וכשחזרתי לא יצאתי מהמיטה עד 11 בבוקר, עכשיו חזרו הכאבים , הם קטנים ומציקים וקצרים כאלה.

אמרו לי שבעוד שבועיים וחצי ללכת לרופא שלי לביקורת . (4-5 ימים יהיה דימום , ואז לחכות עוד שבועיים ואז ללכת לרופא) . מקווה שהבנתי נכון
 
נשמע סביר

הן מבחינת החולשה והכאבים, הן מבחינת משך הדימום הצפוי והן מבחינת מועד הביקורת.

לעניין החולשה, ממליצה לצרוך מזונות שמכילים ברזל ו/או לקחת תוסף. הגוף שלך ימלא את החוסרים עם הזמן, אבל ההתאוששות כנראה תהיה מהירה יותר עם תוסף.

למיטב ידיעתי אם כואב לך, מותר להשתמש במשככי כאבים.
ממליצה להשתדל לנוח בסוף השבוע, אבל לא להיות בשכיבה כל הזמן, התנועה חשובה להזרמת הדם בגוף.
להקלה על הכאבים אפשר לעשות מקלחת, אבל להשתדל לא מאוד מאוד חמה כדי לא להגביר את הדימום. מאותה הסיבה כדאי להימנע מהנחת כריות חמה (או בקבוק חם) ישירות על הבטן. החום עוזר לכאבים ומרפה את השרירים, אבל עלול לגרום להגברת הדימום.

מבחינת הדימום, המגמה אמורה להיות מגמה של היחלשות לאורך הימים. אם פתאום יש התחזקות, חשוב להיבדק בהקדם עוד לפני הביקורת שנקבעה לך.

אם יש לך שאלות נוספות, את מוזמנת להמשיך לשאול ולהתייעץ איתנו.
 

נושקית3

New member
תודה לך על ההסברים והחיזוק

משום מה פתאום תקף אותי רגש של כישלון . התחיל מזה שיצא במקרה שאין לי ארוחת צהריים חמה (תכננתי להיות בעבודה אז חשבתי לקנות ) , היות ונשארתי בבית החלטתי להפשיר דג, (חתיכות מוכנות של דג אמנון מצופה קרח) אציין שזה אצלי במקפיא המון זמן, ושכחתי ממנו . תאריך תפוגה סוף ינואר, תאריך ייצור אי שם באמצע 2017 . לא יחסתי לזה חשיבות , הפשרתי , פתחתי אריזה הרחתי , אמנם הריח מוזר אבל היות ומעולם לא הכנתי דג , לא ידעתי עד כמה חזק אמור להיות הריח , לא ידעתי לזהות שהריח מקולקל.
קיצר, תיבלתי מלח פלפל, שמתי בלילה של ביצה ולמחבת עם שמן . כשחשבתי שמוכן , בטעם היה טעם ממש עם ריח , ריח מוזר . חריף , אז החלטתי לא לאכול , זרקת לפח . ומאז אני עם מועקה בלב. ממש כואב לי ואני מרגישה כישלון . מפחדת מהדבר הבא שאעשה כי יכשל.
אני מאוד אוהבת לאפות אבל מפחדת להכין פתאום כי לא יצא. מפחדת מההריון הבא, ואם שוב לא יהיה דופק? מה אני אעשה . לא יודעת איך להתגבר על תחושת הכישלון הבאה .
 
הפחד מובן לחלוטין

וכך גם תחושת הכשלון שמשתלטת על כל מאפייני החיים, כולל הכנת האוכל.
קחי בחשבון שמעבר לעצב על אובדן ההריון, את עדיין מוצפת הורמונים וגם להם יש השפעה על מצב הרוח.
במצבים כאלה אני משתדלת לנשום עמוק ולזכור שזה רגע (או יום, או שבוע) קשה ושממש עוד מעט אצליח לראות ולהרגיש גם דברים טובים.

בעקבות ההיסטוריה האישית שלי, מבחינתי הריון בהכרח מביא איתו חרדה, פחד, דאגה, לחץ, חששות ועוד המון מאפיינים מהצד השחור של סקאלת הרגשות.
מכיוון שחוויתי הפלות מרובות ומכיוון שב-4 השנים האחרונות אני עובדת על ילד מספר 2, אני נאלצת לחיות עם החרדות באופן קבוע. אני מכירה את התנודות של הכאב והעצב, אני יודעת שהעוצמה משתנה, אני יודעת שיש ימים של חושך ושיש גם ימים של אור ושמחה גדולה.

אם בימים הקרובים תרגישי שהפחד משתלט עלייך, אם לא תצליחי לראות אפילו קרן אור אחת, אני חושבת שכדאי יהיה לפנות לטיפול כלשהו (פסיכולוגית/עו"ס או משהו מתחום הרפואה האלטרנטיבית).
בעיניי המטרה בטיפול איננה לגרום לך להיות מאושרת 24/7, אלא לאפשר לך להיות מאושרת חלק מהזמן, לאפשר לך לנשום במצב שבו את מרגישה שהיקום שואב את החמצן מתוכך.

ייתכן שזה מרגיש שאת לבד, אבל את לא.
אני שולחת לך חיבוק ענק וחם.
 

נושקית3

New member
תודה לך על המילים

אני מנסה להיאבק בתוך תוכי להגיד אנה את תצליחי להכין את העוגה שרצית , ואפילו הפסטה שתכננת תצא לך טעים . אני בדיאלוג עם עצמי . תודה לך . טוב ומעודד לדעת שאני לא לבד.
מצטערת על ההפלות שעברת . ומאחלת לך המון הצלחה . למרות שהמילה בהצלחה מזמן איבדה את משמעותה אצלי . אבל בכל זאת ...
 

שירהד1

Member
מנהל
משתתפת בצערך על אובדן ההריון


רוצה להרגיע, כמו כל הנשים הנפלאות שכבר ענו לך. מסכימה עם כל מה שכתבו לך.
יכולה לספר על עצמי שעברתי 5 גרידות, פעם אחת ציטוטק ופעם אחת "זכיתי" בהריון כימי ולא הייתי צריכה סיוע חיצוני לניקוי הרחם. לא היו לי סיבוכים לאחר הגרידות, לא פגיעה ברירית ולא הידבקויות. פעם אחת קרה שהמחזור הגיע, אך הדם לא יצא החוצה (ראו את זה באולטרסאונד וגם היו לי כאבי מחזור קשים), כי צוואר הרחם התכווץ אצלי לאחר אחת הגרידות ולא נתן לדם הויסתי לצאת. נאמר לי על-ידי הרופא שלרוב צוואר הרחם יודע לחזור לעצמו ולהתרפות מעצמו ללא התערבות כלשהי. ואכן כך היה. חיכיתי עוד מחזור אחד, ואז כבר הכל היה בסדר. שלושה-ארבעה חודשים לאחר מכן נכנסתי להריון תקין עם ביתי, כיום בת 3.

מאחלת לך שתזכי להריון תקין שיסתיים בידיים מלאות.


שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

נושקית3

New member
תודה לך על המילים

המעודדות. עצוב לרשום את זה אבל מעודד לדעת שאני לא לבד
 

נושקית3

New member
שאלה חשובה לגבי מחזור לאחר גרידה

יום רביעי עשו לי גרידה, היה קצת דימום באותו יום וביום חמישי. וזהו יום שישי כלום בקושי בקושי בקושי הכתמה אחת . כאילו מחזור נעלם . ככה זה אמור להיות ? בבית חולים אמרו לי תצפי לדימום של סוף מחזור . בדכ אצלי מחזור יש יומיים של זרימה חזקה ואז בקושי,
האם זה בסדר שאין לי דימום בכלל? ?? גם האמת אין לי כאבים כאילו לא היה כלום . אני לוקחת אנטיביוטיקה שנתנו לי בבית חולים למניעת זיהום .
זה ככה אמור להיות ? לא מרגישה כלום . לא דימום לא כאבים . זה אומר שההחלמה שלי מהגרידה קצרה?

שאלה נוספת אני ממש מבולבלת מבחינת תאריכים , מתי אני יכולה לחזור לטיפולי פוריות - אנחנו IVF עם בעית זרע של אין זרע כמעט בכלל , זרעים בודדים בסירקוז מהיר ככה שמיון זרע לא בבית סיפרינו.

בסוף נובמבר 2017 בעלי עבר ניתוח וריקוצלה דרגה שלוש , כשתחלנו IVF מס'1 - היה לו וריקוצלה דרגה 1 והרופא פריון הגבר אמר שאפשר לחיות עם זה , עם השנים (עברו 3 בערך ) כנראה זה גדל והחמיר לדרגה 3 והרופא שלו באחת הבדיקות בחצי שנה האחרונה הודה שפיספס את ההחמרה ואכן צריך לנתח.
אמרו לבעלי שבעוד 4 חודשים בדיקת זרע . כלומר - סוף מרץ בדיקת זרע.
האם אפשר לעשות מוקדם יותר ?

אני לא מבינה כמה זמן אני צריכה לחכות ( מבחינת מחזור) בא לי כבר לחזור לטיפול IVF.
 

נושקית3

New member
אני לא יודעת מה קורה לי

בעלי ואני יושבים מול הטלויזיה , הוא רואה איזה סרת פעולה בסלקום טי וי , ואז יש קטע שנער נפגע מברק או ממשהו , מכניסים אותו למטוס ומנסים להציל אומרים שצריך שמיכה כתמיכה לראש ולתת לו כל מיני תרופות עם שמות ארוכים שאני לא זוכרת את שמם, ואני פתאום מתחילה לבכות . פשוט לבכות, צועקת תכבה את זה , זה מפחיד אותי, והוא החליט שאני משוגעת , הוא אומר לי אבל זה לא מפחיד, ואני בוכה , קמתי והלכתי להוריד מהגז את הכבד שהיטגן . ואני עם דמעות ,

מתחיל פרק נוסף של אותה סדרה, מראים בחורה , סוכנת שהרעים תפסו אותה ותלו אותה ובאים לענות אותה אני שוב מתחילה לבכות . קמתי והלכתי . ועכשיו כותבת לכן ,
מה נסגר איתי , בוכה מהדברים בטלויזיה . ממש בכי בכי . מה קורה לי ? זה הורמונלי משהו ? משהו משתנה במוח אחרי הפלה?
בעלי חושב שאני משוגעת !!!!
 
הגוף מפרק עכשיו את כל מה שהכין לכבוד ההריון

הצניחה ההורמונלית חדה מאד, בכי כמעט ללא שליטה הוא תגובה טבעית לגמרי -את לא משוגעת, את הורמונלית. המוח לא משתנה, רק הנפש צריכה למצוא את הדרך לאיזון מחודש.
 
למעלה