לאחר ששככו מעט תרועות השמחה

מצב
הנושא נעול.

אםל2

New member
לאחר ששככו מעט תרועות השמחה

לאחר ששככו מעט תרועות השמחה
אני יכולה להוציא את הראש מתחת לשמיכה ולספר לכן על כשלון הטיפול שלי. האמת היא שהיתה לי הרגשה ש"זה לא זה" בימים שלאחר ההחזרה. הרגשתי כאילו הגוף שלי נרגע, מתאפס, מתרוקן.... פשוט הרגשתי שאני חוזרת לעצמי, וזה לכשעצמו בישר לי רעות. דברתי מספר פעמים עם יעל (של רעות) שיחד נשאבנו באסותא, והיא ספרה לי על הרגשה הפוכה משלי, מה שעוד יותר חיזק אצלי את התחושה שההריון לא נקלט. יחד צעדנו גם לבטא ביום שני, וכצפוי, המבחנה שלי לא הכילה אבקת תינוקות.... עם התשובה השלילית הרשמית רצתי לחבק את שני הגברים שלי (האיש היה עדיין בעבודה), ה"תינוק" שלי כבר בן 5 אבל יש לו שרידי ריח של תינוק ואני עדיין מסניפה אותו מדי פעם... (מזל שהם עדיין מרשים לי, ואפילו אוהבים כלכך להתחבק עם אמא!) אני כבר מאוששת, ורק המחשבה שאצטרך לחכות כלכך הרבה זמן עד הטיפול הבא מייאשת אותי. אני מוכנה לצאת לדרך כבר עכשיו, אבל אפילו המכשפה עוד לא הגיעה (אגב, כמה זמן אחרי הפסקת התמיכה היא מופיעה?). אקח את עצתך, רחל, לא אסכים עוד לדקא ארוך (למרות שממילא לא יאשרו לי יותר משני טיפולים נוספים עד נובמבר). המון מזל טוב לכל ההריוניות החדשות, בעצם רק את לימי לא הספקתי לברך - מאחלת לך המשך תקין והריון נפלא, בריא ועגול! ההצלחה שלך מעודדת אותי באופן מיוחד, לאחר הכשלונות הקודמים שלך, ומדרבנת אותי להמשיך ולנסות. ותודה מיוחדת ליעל ודגנית יקירותי על התמיכה והעידוד ברגעים הקשים....
 

1029

New member
אםל2 ../images/Emo24.gif

לאחר ששככו מעט תרועות השמחה
אני יכולה להוציא את הראש מתחת לשמיכה ולספר לכן על כשלון הטיפול שלי. האמת היא שהיתה לי הרגשה ש"זה לא זה" בימים שלאחר ההחזרה. הרגשתי כאילו הגוף שלי נרגע, מתאפס, מתרוקן.... פשוט הרגשתי שאני חוזרת לעצמי, וזה לכשעצמו בישר לי רעות. דברתי מספר פעמים עם יעל (של רעות) שיחד נשאבנו באסותא, והיא ספרה לי על הרגשה הפוכה משלי, מה שעוד יותר חיזק אצלי את התחושה שההריון לא נקלט. יחד צעדנו גם לבטא ביום שני, וכצפוי, המבחנה שלי לא הכילה אבקת תינוקות.... עם התשובה השלילית הרשמית רצתי לחבק את שני הגברים שלי (האיש היה עדיין בעבודה), ה"תינוק" שלי כבר בן 5 אבל יש לו שרידי ריח של תינוק ואני עדיין מסניפה אותו מדי פעם... (מזל שהם עדיין מרשים לי, ואפילו אוהבים כלכך להתחבק עם אמא!) אני כבר מאוששת, ורק המחשבה שאצטרך לחכות כלכך הרבה זמן עד הטיפול הבא מייאשת אותי. אני מוכנה לצאת לדרך כבר עכשיו, אבל אפילו המכשפה עוד לא הגיעה (אגב, כמה זמן אחרי הפסקת התמיכה היא מופיעה?). אקח את עצתך, רחל, לא אסכים עוד לדקא ארוך (למרות שממילא לא יאשרו לי יותר משני טיפולים נוספים עד נובמבר). המון מזל טוב לכל ההריוניות החדשות, בעצם רק את לימי לא הספקתי לברך - מאחלת לך המשך תקין והריון נפלא, בריא ועגול! ההצלחה שלך מעודדת אותי באופן מיוחד, לאחר הכשלונות הקודמים שלך, ומדרבנת אותי להמשיך ולנסות. ותודה מיוחדת ליעל ודגנית יקירותי על התמיכה והעידוד ברגעים הקשים....
אםל2

אני כל כך מצטערת בשבילך,חברה אמרה לי פעם שיום הבטא הוא יום אבל, אך מה לעשות לא נותר לנו אלא לחבק חזק,חזק את מה שיש לנו בבית לבכות ולהמשיך הלאה. לגבי המכשפה היא מופיעה יומיים עד חמישה מהפסקת התמיכה. קבלי שוב
גדול,גדול. ג'וד
 

אםל2

New member
תודה, גו'ד!

אםל2

אני כל כך מצטערת בשבילך,חברה אמרה לי פעם שיום הבטא הוא יום אבל, אך מה לעשות לא נותר לנו אלא לחבק חזק,חזק את מה שיש לנו בבית לבכות ולהמשיך הלאה. לגבי המכשפה היא מופיעה יומיים עד חמישה מהפסקת התמיכה. קבלי שוב
גדול,גדול. ג'וד
תודה, גו'ד!
ואגב, ה
כבר כאן...
 
וזה שאני....

לאחר ששככו מעט תרועות השמחה
אני יכולה להוציא את הראש מתחת לשמיכה ולספר לכן על כשלון הטיפול שלי. האמת היא שהיתה לי הרגשה ש"זה לא זה" בימים שלאחר ההחזרה. הרגשתי כאילו הגוף שלי נרגע, מתאפס, מתרוקן.... פשוט הרגשתי שאני חוזרת לעצמי, וזה לכשעצמו בישר לי רעות. דברתי מספר פעמים עם יעל (של רעות) שיחד נשאבנו באסותא, והיא ספרה לי על הרגשה הפוכה משלי, מה שעוד יותר חיזק אצלי את התחושה שההריון לא נקלט. יחד צעדנו גם לבטא ביום שני, וכצפוי, המבחנה שלי לא הכילה אבקת תינוקות.... עם התשובה השלילית הרשמית רצתי לחבק את שני הגברים שלי (האיש היה עדיין בעבודה), ה"תינוק" שלי כבר בן 5 אבל יש לו שרידי ריח של תינוק ואני עדיין מסניפה אותו מדי פעם... (מזל שהם עדיין מרשים לי, ואפילו אוהבים כלכך להתחבק עם אמא!) אני כבר מאוששת, ורק המחשבה שאצטרך לחכות כלכך הרבה זמן עד הטיפול הבא מייאשת אותי. אני מוכנה לצאת לדרך כבר עכשיו, אבל אפילו המכשפה עוד לא הגיעה (אגב, כמה זמן אחרי הפסקת התמיכה היא מופיעה?). אקח את עצתך, רחל, לא אסכים עוד לדקא ארוך (למרות שממילא לא יאשרו לי יותר משני טיפולים נוספים עד נובמבר). המון מזל טוב לכל ההריוניות החדשות, בעצם רק את לימי לא הספקתי לברך - מאחלת לך המשך תקין והריון נפלא, בריא ועגול! ההצלחה שלך מעודדת אותי באופן מיוחד, לאחר הכשלונות הקודמים שלך, ומדרבנת אותי להמשיך ולנסות. ותודה מיוחדת ליעל ודגנית יקירותי על התמיכה והעידוד ברגעים הקשים....
וזה שאני....
מתה עלייך........... כבר אמרתי לך? יהיה בסדר, מבטיחה!!! אלף נשיקות לך דגנית
 

אמאלה2

New member
ואנחנו נחבק אותך בחזרה

לאחר ששככו מעט תרועות השמחה
אני יכולה להוציא את הראש מתחת לשמיכה ולספר לכן על כשלון הטיפול שלי. האמת היא שהיתה לי הרגשה ש"זה לא זה" בימים שלאחר ההחזרה. הרגשתי כאילו הגוף שלי נרגע, מתאפס, מתרוקן.... פשוט הרגשתי שאני חוזרת לעצמי, וזה לכשעצמו בישר לי רעות. דברתי מספר פעמים עם יעל (של רעות) שיחד נשאבנו באסותא, והיא ספרה לי על הרגשה הפוכה משלי, מה שעוד יותר חיזק אצלי את התחושה שההריון לא נקלט. יחד צעדנו גם לבטא ביום שני, וכצפוי, המבחנה שלי לא הכילה אבקת תינוקות.... עם התשובה השלילית הרשמית רצתי לחבק את שני הגברים שלי (האיש היה עדיין בעבודה), ה"תינוק" שלי כבר בן 5 אבל יש לו שרידי ריח של תינוק ואני עדיין מסניפה אותו מדי פעם... (מזל שהם עדיין מרשים לי, ואפילו אוהבים כלכך להתחבק עם אמא!) אני כבר מאוששת, ורק המחשבה שאצטרך לחכות כלכך הרבה זמן עד הטיפול הבא מייאשת אותי. אני מוכנה לצאת לדרך כבר עכשיו, אבל אפילו המכשפה עוד לא הגיעה (אגב, כמה זמן אחרי הפסקת התמיכה היא מופיעה?). אקח את עצתך, רחל, לא אסכים עוד לדקא ארוך (למרות שממילא לא יאשרו לי יותר משני טיפולים נוספים עד נובמבר). המון מזל טוב לכל ההריוניות החדשות, בעצם רק את לימי לא הספקתי לברך - מאחלת לך המשך תקין והריון נפלא, בריא ועגול! ההצלחה שלך מעודדת אותי באופן מיוחד, לאחר הכשלונות הקודמים שלך, ומדרבנת אותי להמשיך ולנסות. ותודה מיוחדת ליעל ודגנית יקירותי על התמיכה והעידוד ברגעים הקשים....
ואנחנו נחבק אותך בחזרה
איתך ברגעים הקשים אבל בדרך קדימה לרגעים השמחים! מבטיחה לא לנטוש הפעם ולו לרגע קט כדי להיות איתך שמה כשנגיע למטרה.
 
../images/Emo24.gifיקירתי!

ואנחנו נחבק אותך בחזרה
איתך ברגעים הקשים אבל בדרך קדימה לרגעים השמחים! מבטיחה לא לנטוש הפעם ולו לרגע קט כדי להיות איתך שמה כשנגיע למטרה.
יקירתי!
אחרי שעברנו יחד את הטיפוס על הקירות עד הבטא, אני ממשיכה לטפס איתך עד להצלחה שלך שתגיע אמן!!!! מחבקת אותך
 

אםל2

New member
איזה כיף שחזרת אלינו, אמאלה...

ואנחנו נחבק אותך בחזרה
איתך ברגעים הקשים אבל בדרך קדימה לרגעים השמחים! מבטיחה לא לנטוש הפעם ולו לרגע קט כדי להיות איתך שמה כשנגיע למטרה.
איזה כיף שחזרת אלינו, אמאלה...
נחתור ביחד, וגם נצליח!
 

hillawr

New member
המציאות שלנו

לאחר ששככו מעט תרועות השמחה
אני יכולה להוציא את הראש מתחת לשמיכה ולספר לכן על כשלון הטיפול שלי. האמת היא שהיתה לי הרגשה ש"זה לא זה" בימים שלאחר ההחזרה. הרגשתי כאילו הגוף שלי נרגע, מתאפס, מתרוקן.... פשוט הרגשתי שאני חוזרת לעצמי, וזה לכשעצמו בישר לי רעות. דברתי מספר פעמים עם יעל (של רעות) שיחד נשאבנו באסותא, והיא ספרה לי על הרגשה הפוכה משלי, מה שעוד יותר חיזק אצלי את התחושה שההריון לא נקלט. יחד צעדנו גם לבטא ביום שני, וכצפוי, המבחנה שלי לא הכילה אבקת תינוקות.... עם התשובה השלילית הרשמית רצתי לחבק את שני הגברים שלי (האיש היה עדיין בעבודה), ה"תינוק" שלי כבר בן 5 אבל יש לו שרידי ריח של תינוק ואני עדיין מסניפה אותו מדי פעם... (מזל שהם עדיין מרשים לי, ואפילו אוהבים כלכך להתחבק עם אמא!) אני כבר מאוששת, ורק המחשבה שאצטרך לחכות כלכך הרבה זמן עד הטיפול הבא מייאשת אותי. אני מוכנה לצאת לדרך כבר עכשיו, אבל אפילו המכשפה עוד לא הגיעה (אגב, כמה זמן אחרי הפסקת התמיכה היא מופיעה?). אקח את עצתך, רחל, לא אסכים עוד לדקא ארוך (למרות שממילא לא יאשרו לי יותר משני טיפולים נוספים עד נובמבר). המון מזל טוב לכל ההריוניות החדשות, בעצם רק את לימי לא הספקתי לברך - מאחלת לך המשך תקין והריון נפלא, בריא ועגול! ההצלחה שלך מעודדת אותי באופן מיוחד, לאחר הכשלונות הקודמים שלך, ומדרבנת אותי להמשיך ולנסות. ותודה מיוחדת ליעל ודגנית יקירותי על התמיכה והעידוד ברגעים הקשים....
המציאות שלנו
החזרת אותי אחורה,קראתי ובכיתי. מתוך נסיון אישי לגמרי והפסקה שנכפתה עלי כדאי לעשות הפסקה,להרגע (קל להגיד וקשה לעשות), להשקיע בעצמך ובמידה ותחליטי להמשיך אז תהיי מצויידת בכוחות חדשים.נכון, הכי טבעי לחשוב על "אם" ו"מה" ו"אולי" ברגעים כאלה וזה בסדר אבל אני מנסה לא להיות שקועה רק בכך שכן זה מתיש ולא משאיר לי כח לשום דבר אחר. חבקי את הילדים שבבית שהרי הם ההוכחה שהכל אפשרי. שולחת לך חיבוק וכתף. הילה של שירה ומאיה
 

אםל2

New member
איך את מעבירה את הזמן

המציאות שלנו
החזרת אותי אחורה,קראתי ובכיתי. מתוך נסיון אישי לגמרי והפסקה שנכפתה עלי כדאי לעשות הפסקה,להרגע (קל להגיד וקשה לעשות), להשקיע בעצמך ובמידה ותחליטי להמשיך אז תהיי מצויידת בכוחות חדשים.נכון, הכי טבעי לחשוב על "אם" ו"מה" ו"אולי" ברגעים כאלה וזה בסדר אבל אני מנסה לא להיות שקועה רק בכך שכן זה מתיש ולא משאיר לי כח לשום דבר אחר. חבקי את הילדים שבבית שהרי הם ההוכחה שהכל אפשרי. שולחת לך חיבוק וכתף. הילה של שירה ומאיה
איך את מעבירה את הזמן
בהמתנה, או שאת מצליחה להתנתק מהנושא בין טיפול לטיפול? תודה על העידוד, הילה!
 

hillawr

New member
"בין הזמנים"

איך את מעבירה את הזמן
בהמתנה, או שאת מצליחה להתנתק מהנושא בין טיפול לטיפול? תודה על העידוד, הילה!
"בין הזמנים"
אז ככה, התחלתי דיאטה (ירדתי כבר 7 קילו) סוף סוף התחלתי להתעמל (איכסה) מקדישה המון זמן לבנותי (שהרי אהיה לבטח טרודה ועסוקה כשיתחיל הטיפול הבא) קוראת ובכלל מנסה להנות ולמצות את הכאן ועכשיו וכן גם חושבת מדי פעם על "איך" ו"מתי" ומחכה לפגישה שלי עם פרופ' דור בעוד שבועיים. שלך, הילה
 
כמה מתסכל ומאבס!!!!!!

לאחר ששככו מעט תרועות השמחה
אני יכולה להוציא את הראש מתחת לשמיכה ולספר לכן על כשלון הטיפול שלי. האמת היא שהיתה לי הרגשה ש"זה לא זה" בימים שלאחר ההחזרה. הרגשתי כאילו הגוף שלי נרגע, מתאפס, מתרוקן.... פשוט הרגשתי שאני חוזרת לעצמי, וזה לכשעצמו בישר לי רעות. דברתי מספר פעמים עם יעל (של רעות) שיחד נשאבנו באסותא, והיא ספרה לי על הרגשה הפוכה משלי, מה שעוד יותר חיזק אצלי את התחושה שההריון לא נקלט. יחד צעדנו גם לבטא ביום שני, וכצפוי, המבחנה שלי לא הכילה אבקת תינוקות.... עם התשובה השלילית הרשמית רצתי לחבק את שני הגברים שלי (האיש היה עדיין בעבודה), ה"תינוק" שלי כבר בן 5 אבל יש לו שרידי ריח של תינוק ואני עדיין מסניפה אותו מדי פעם... (מזל שהם עדיין מרשים לי, ואפילו אוהבים כלכך להתחבק עם אמא!) אני כבר מאוששת, ורק המחשבה שאצטרך לחכות כלכך הרבה זמן עד הטיפול הבא מייאשת אותי. אני מוכנה לצאת לדרך כבר עכשיו, אבל אפילו המכשפה עוד לא הגיעה (אגב, כמה זמן אחרי הפסקת התמיכה היא מופיעה?). אקח את עצתך, רחל, לא אסכים עוד לדקא ארוך (למרות שממילא לא יאשרו לי יותר משני טיפולים נוספים עד נובמבר). המון מזל טוב לכל ההריוניות החדשות, בעצם רק את לימי לא הספקתי לברך - מאחלת לך המשך תקין והריון נפלא, בריא ועגול! ההצלחה שלך מעודדת אותי באופן מיוחד, לאחר הכשלונות הקודמים שלך, ומדרבנת אותי להמשיך ולנסות. ותודה מיוחדת ליעל ודגנית יקירותי על התמיכה והעידוד ברגעים הקשים....
כמה מתסכל ומאבס!!!!!!
אםל2 יקרה, זה עוד יותר קשה מהרגיל לבשר בפורום על שלילי בשבוע כמו האחרון.... כמה טוב שיש חברות טובות שעוזרות לעבור את הרגעים הקשים האלה, ואין כמו חיבוק חזק חזק מהחבר'ה האהובים בבית, שמזכירים לנו שהכל אפשרי וכמה המאמץ הנורא הזה כדאי (וטוב לשמוע שגם בגיל 8.5 הגברברים האלה עדיין אוהבים לחבק את אמא). אגב, לא לגמרי הבנתי למה את צריכה לחכות כל כך הרבה זמן עד הטיפול הבא. בכל אופן, לא להתייאש! את יודעת שבסוף זה יצליח. רק שהסוף הזה כבר יגיע!!!!!!!!!!!!!!!!!! (((((((((((((((((((((((חיבוק)))))))))))))))))))))))))))
 

אםל2

New member
../images/Emo1.gifההמתנה תהיה ארוכה כי

כמה מתסכל ומאבס!!!!!!
אםל2 יקרה, זה עוד יותר קשה מהרגיל לבשר בפורום על שלילי בשבוע כמו האחרון.... כמה טוב שיש חברות טובות שעוזרות לעבור את הרגעים הקשים האלה, ואין כמו חיבוק חזק חזק מהחבר'ה האהובים בבית, שמזכירים לנו שהכל אפשרי וכמה המאמץ הנורא הזה כדאי (וטוב לשמוע שגם בגיל 8.5 הגברברים האלה עדיין אוהבים לחבק את אמא). אגב, לא לגמרי הבנתי למה את צריכה לחכות כל כך הרבה זמן עד הטיפול הבא. בכל אופן, לא להתייאש! את יודעת שבסוף זה יצליח. רק שהסוף הזה כבר יגיע!!!!!!!!!!!!!!!!!! (((((((((((((((((((((((חיבוק)))))))))))))))))))))))))))
ההמתנה תהיה ארוכה כי
הרופא שלי רוצה הפסקה בין טיפול לטיפול, היינו להתחיל שוב רק עם המחזור הטבעי שאחרי המחזור הנוכחי. אין לי מוקפאים להחזיר בינתיים, ובטיפול הקודם עברו 7 שבועות עד שהגיע המחזור שלאחריו. לכן אני מניחה שלמשך החודשיים הבאים אני מושבתת. לא מתאים לי בכלל. אצלי האדרנלין "עובד" במהלך הטיפול ומצב הרוח בהיי (חוץ מהמתח סביב ההפריות והעוברים), ובינתיים הטיפול שקבלתי ידידותי לי למדי מבחינת מה שזה עושה לי לגוף (רק שיעשה לי כבר גם הריון!), לכן אני לא מרגישה כלל שום צורך בהפסקה!
 

lilushli

New member
זר של../images/Emo24.gif

לאחר ששככו מעט תרועות השמחה
אני יכולה להוציא את הראש מתחת לשמיכה ולספר לכן על כשלון הטיפול שלי. האמת היא שהיתה לי הרגשה ש"זה לא זה" בימים שלאחר ההחזרה. הרגשתי כאילו הגוף שלי נרגע, מתאפס, מתרוקן.... פשוט הרגשתי שאני חוזרת לעצמי, וזה לכשעצמו בישר לי רעות. דברתי מספר פעמים עם יעל (של רעות) שיחד נשאבנו באסותא, והיא ספרה לי על הרגשה הפוכה משלי, מה שעוד יותר חיזק אצלי את התחושה שההריון לא נקלט. יחד צעדנו גם לבטא ביום שני, וכצפוי, המבחנה שלי לא הכילה אבקת תינוקות.... עם התשובה השלילית הרשמית רצתי לחבק את שני הגברים שלי (האיש היה עדיין בעבודה), ה"תינוק" שלי כבר בן 5 אבל יש לו שרידי ריח של תינוק ואני עדיין מסניפה אותו מדי פעם... (מזל שהם עדיין מרשים לי, ואפילו אוהבים כלכך להתחבק עם אמא!) אני כבר מאוששת, ורק המחשבה שאצטרך לחכות כלכך הרבה זמן עד הטיפול הבא מייאשת אותי. אני מוכנה לצאת לדרך כבר עכשיו, אבל אפילו המכשפה עוד לא הגיעה (אגב, כמה זמן אחרי הפסקת התמיכה היא מופיעה?). אקח את עצתך, רחל, לא אסכים עוד לדקא ארוך (למרות שממילא לא יאשרו לי יותר משני טיפולים נוספים עד נובמבר). המון מזל טוב לכל ההריוניות החדשות, בעצם רק את לימי לא הספקתי לברך - מאחלת לך המשך תקין והריון נפלא, בריא ועגול! ההצלחה שלך מעודדת אותי באופן מיוחד, לאחר הכשלונות הקודמים שלך, ומדרבנת אותי להמשיך ולנסות. ותודה מיוחדת ליעל ודגנית יקירותי על התמיכה והעידוד ברגעים הקשים....
זר של

ההמתנה הממושכת של 12 יום האלו מוסיפות המון לתגובה שלנו אחרי ביצוע הבטא המפורסמת ואין כמו היום הזה... אנחנו סופרות כל 12 יום שלפניו ובאותו היום הזמן כאילו עוצר מלכת ועד שהאחיות מתקשרות אנחנו כמעט מטפסות על הקירות וכל טלפול שמצלצל הלב מגביר פעימות ואז... התשובה המיוחלת אין לא ניתן לשנות אותה מבעד לטלפון ולפעמים נדמה שבה לנו שהאחות שם מאחורי הקו מדברת ממש לאט ואז המכה הגדולה (במקרה והבטא שלילית) וכשאנחנו אני בכל אופן סוגרת את הטלפון קודם אני בונה פאזל של מה נעשה מעכשיו ומה יבוא אח"כ ואז בדרך לא דרך אני מספרת לעמוד התמיכה שלי - אישי ואז רק אז אני מרשה לעולם להתפורר לרסיסים... לפעמים דמעות ולפעמים דיבור פנימי ולפעמים ללא מחשבות ולפעמים סתם מחכה שהזמן יעבור... וללא ספק שזהו יום לא קל אבל תמיד אכשהו כל אחת מאיתנו מוצאת את הזמן או את הרגע אות את השעה והשניה שמתחוללת בה מהפכה כבר מתכננים את המהלך הבא... ואין לי מושג מי נותן לנו את הכוחות הענקיים האלו לשוב ולחייך לעמוד על שתי רגליים לחייך לאוצרות שלנו ולדעת שהפעם היה משחק חימום ואולי כולנו תיקווה שאולי זה יקרה בפעם הבאה. ואותי מעודדות כל ההצלחות מסביב וכל השימחה מסביב ובעיקר לדעת שיש לי אתכן ועוד המון אהבה מסביב מקווה שבליבך תתנחמי ומהפצע תחלימי כי עכשיו כמו שעבר אמרתי זה היה משחק חימום וממד עוד מעט תבוא לה גברת בטא חיובית והאושר ישאר שם להמון המון זמן. מאחלת לכולנו בריאות וטיפולים קצרים ופוריים לילושלי
 

אםל2

New member
לילו'ש, תודה על האיחולים

זר של

ההמתנה הממושכת של 12 יום האלו מוסיפות המון לתגובה שלנו אחרי ביצוע הבטא המפורסמת ואין כמו היום הזה... אנחנו סופרות כל 12 יום שלפניו ובאותו היום הזמן כאילו עוצר מלכת ועד שהאחיות מתקשרות אנחנו כמעט מטפסות על הקירות וכל טלפול שמצלצל הלב מגביר פעימות ואז... התשובה המיוחלת אין לא ניתן לשנות אותה מבעד לטלפון ולפעמים נדמה שבה לנו שהאחות שם מאחורי הקו מדברת ממש לאט ואז המכה הגדולה (במקרה והבטא שלילית) וכשאנחנו אני בכל אופן סוגרת את הטלפון קודם אני בונה פאזל של מה נעשה מעכשיו ומה יבוא אח"כ ואז בדרך לא דרך אני מספרת לעמוד התמיכה שלי - אישי ואז רק אז אני מרשה לעולם להתפורר לרסיסים... לפעמים דמעות ולפעמים דיבור פנימי ולפעמים ללא מחשבות ולפעמים סתם מחכה שהזמן יעבור... וללא ספק שזהו יום לא קל אבל תמיד אכשהו כל אחת מאיתנו מוצאת את הזמן או את הרגע אות את השעה והשניה שמתחוללת בה מהפכה כבר מתכננים את המהלך הבא... ואין לי מושג מי נותן לנו את הכוחות הענקיים האלו לשוב ולחייך לעמוד על שתי רגליים לחייך לאוצרות שלנו ולדעת שהפעם היה משחק חימום ואולי כולנו תיקווה שאולי זה יקרה בפעם הבאה. ואותי מעודדות כל ההצלחות מסביב וכל השימחה מסביב ובעיקר לדעת שיש לי אתכן ועוד המון אהבה מסביב מקווה שבליבך תתנחמי ומהפצע תחלימי כי עכשיו כמו שעבר אמרתי זה היה משחק חימום וממד עוד מעט תבוא לה גברת בטא חיובית והאושר ישאר שם להמון המון זמן. מאחלת לכולנו בריאות וטיפולים קצרים ופוריים לילושלי
לילו'ש, תודה על האיחולים
את צודקת, 12 ימי ההמתנה לבטא נראים כלכך ארוכים... הם רצופי חששות שמא את עושה משהו שעלול להזיק לעוברים ולפגוע בסיכויי ההריון, לא בדיוק יודעת מה כדאי לעשות וממה להמנע, מנסה להקשיב לגוף, ובעיקר מתפללת ומייחלת לכך שהעוברים עדיין שם בפנים, משתרשים. ואת מוצאת את עצמך מחשבת את תאריך הלידה המשוער, ואת חולמת בהקיץ איך תספרי לבעל... ומנסה ללא הצלחה לגרש את המחשבות והחלומות הללו!! וביום הבטא, התשובה השלילית קוטעת במחי יד אכזרית שבועות ארוכים של בדיקות, הזרקות, מתח, ציפיות ותקוות... שתהיה לך הרבה הצלחה עם המוקפאים שלך שמחכים להם עכשיו בכפור להכנס ולהתחמם לך ברחם ל 9 חודשים!
 

lilushli

New member
כל כך ריגשת אותי../images/Emo140.gif

לילו'ש, תודה על האיחולים
את צודקת, 12 ימי ההמתנה לבטא נראים כלכך ארוכים... הם רצופי חששות שמא את עושה משהו שעלול להזיק לעוברים ולפגוע בסיכויי ההריון, לא בדיוק יודעת מה כדאי לעשות וממה להמנע, מנסה להקשיב לגוף, ובעיקר מתפללת ומייחלת לכך שהעוברים עדיין שם בפנים, משתרשים. ואת מוצאת את עצמך מחשבת את תאריך הלידה המשוער, ואת חולמת בהקיץ איך תספרי לבעל... ומנסה ללא הצלחה לגרש את המחשבות והחלומות הללו!! וביום הבטא, התשובה השלילית קוטעת במחי יד אכזרית שבועות ארוכים של בדיקות, הזרקות, מתח, ציפיות ותקוות... שתהיה לך הרבה הצלחה עם המוקפאים שלך שמחכים להם עכשיו בכפור להכנס ולהתחמם לך ברחם ל 9 חודשים!
כל כך ריגשת אותי

עם הסנפרוסט שלי שמחכה להתחמם לו ברחם שלי - תודה! ממש העברת בי צמרמורית. אנשים שרואים אותנו ברחוב לא יכולים בכלל לדעת מה עובר עלינו ועל כל משפט כמו אל תחכי הרבה לילד הבא אין להם מושג לכמה משמעויות זה מתרגם אצלנו במערכת. אני מאחלת לכולנו שימי הבטא יעברו במהרה ולקראת היום ה-11 כבר נרגיש משהו כמו הריון ונדע עוד לפני הבטא - אמן לילושלי
 

lilushli

New member
לבנות של אסותא... הידעתן

כל כך ריגשת אותי

עם הסנפרוסט שלי שמחכה להתחמם לו ברחם שלי - תודה! ממש העברת בי צמרמורית. אנשים שרואים אותנו ברחוב לא יכולים בכלל לדעת מה עובר עלינו ועל כל משפט כמו אל תחכי הרבה לילד הבא אין להם מושג לכמה משמעויות זה מתרגם אצלנו במערכת. אני מאחלת לכולנו שימי הבטא יעברו במהרה ולקראת היום ה-11 כבר נרגיש משהו כמו הריון ונדע עוד לפני הבטא - אמן לילושלי
לבנות של אסותא... הידעתן
כי הילה האחות ששותה את דמינו לתוך המבחנה טסה לה לחו"ל לביג אמריקה למשך חודש. היא הבטיחה שמצאה לה מחליפה שאומנם כבר בפנסיה אבל היא מרעננת לה את הזיכרון במימים הקרובים. הילה טסה ביום שלישי כך שימי החפיפה הם מימחר אני מקווה שלא היא תדקור אותי ומי תנשק לי את המבחנה לפני הבטא??? כפי שעושה הילה כל הזמן??? אני בטח אתגעגע אליה לילושלי
 
מצטערת איתך, ומוסיפה...

לאחר ששככו מעט תרועות השמחה
אני יכולה להוציא את הראש מתחת לשמיכה ולספר לכן על כשלון הטיפול שלי. האמת היא שהיתה לי הרגשה ש"זה לא זה" בימים שלאחר ההחזרה. הרגשתי כאילו הגוף שלי נרגע, מתאפס, מתרוקן.... פשוט הרגשתי שאני חוזרת לעצמי, וזה לכשעצמו בישר לי רעות. דברתי מספר פעמים עם יעל (של רעות) שיחד נשאבנו באסותא, והיא ספרה לי על הרגשה הפוכה משלי, מה שעוד יותר חיזק אצלי את התחושה שההריון לא נקלט. יחד צעדנו גם לבטא ביום שני, וכצפוי, המבחנה שלי לא הכילה אבקת תינוקות.... עם התשובה השלילית הרשמית רצתי לחבק את שני הגברים שלי (האיש היה עדיין בעבודה), ה"תינוק" שלי כבר בן 5 אבל יש לו שרידי ריח של תינוק ואני עדיין מסניפה אותו מדי פעם... (מזל שהם עדיין מרשים לי, ואפילו אוהבים כלכך להתחבק עם אמא!) אני כבר מאוששת, ורק המחשבה שאצטרך לחכות כלכך הרבה זמן עד הטיפול הבא מייאשת אותי. אני מוכנה לצאת לדרך כבר עכשיו, אבל אפילו המכשפה עוד לא הגיעה (אגב, כמה זמן אחרי הפסקת התמיכה היא מופיעה?). אקח את עצתך, רחל, לא אסכים עוד לדקא ארוך (למרות שממילא לא יאשרו לי יותר משני טיפולים נוספים עד נובמבר). המון מזל טוב לכל ההריוניות החדשות, בעצם רק את לימי לא הספקתי לברך - מאחלת לך המשך תקין והריון נפלא, בריא ועגול! ההצלחה שלך מעודדת אותי באופן מיוחד, לאחר הכשלונות הקודמים שלך, ומדרבנת אותי להמשיך ולנסות. ותודה מיוחדת ליעל ודגנית יקירותי על התמיכה והעידוד ברגעים הקשים....
מצטערת איתך, ומוסיפה...
לא העזתי לכתוב, אני מצטרפת להודעה הלא נעימה של השלילי. אני צריכה לעשות בטא ביום ראשון, אבל לא אלך כי ברור לי שזה לא. (זה לא היה טיפול ממש אלא מעקב על ההתרחשויות הטבעיות) אני לא יודעת אם להתחיל טיפול, או לעבור רופא, או לעלות כיתה לI.V.F בקיצור אני מרגישה תקועה ומיואשת. הזמן עובר ובורח וכלום לא מתקדם. תמר המיואשת
 

אםל2

New member
תמי, זה המקום להתייעץ

מצטערת איתך, ומוסיפה...
לא העזתי לכתוב, אני מצטרפת להודעה הלא נעימה של השלילי. אני צריכה לעשות בטא ביום ראשון, אבל לא אלך כי ברור לי שזה לא. (זה לא היה טיפול ממש אלא מעקב על ההתרחשויות הטבעיות) אני לא יודעת אם להתחיל טיפול, או לעבור רופא, או לעלות כיתה לI.V.F בקיצור אני מרגישה תקועה ומיואשת. הזמן עובר ובורח וכלום לא מתקדם. תמר המיואשת
תמי, זה המקום להתייעץ
למה את כלכך פסימית? אולי תחכה לך דוקא הפתעה ביום א'? מאחלת לך שכן!!!! ואם לא, נראה לי שאת עומדת על פרשת דרכים ומתלבטת איך להמשיך. אם מתחשק לך להוסיף פרטים אולי נוכל להציע הצעות ולעוץ עצות ולעזור במשהו. חבל שתשארי תקועה ומיואשת!!! נשמח לעזור!
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה