לאט-לאט איש האשכולות והגאון הרב-תחומי מאור פז לומד איך לומדים, וההישגים שלו באוניברסיטה משתפרים. רק חבל שלא לימדו אותי איך ללמוד מלכתחילה

hrpbiiapnrpeltework

Well-known member
ככה שאני צריך לפצח את זה בעצמי. עוד חבל שזה לקח לי שלוש שנים ללמוד איך ללמוד. בגלל ששלוש שנים לא ידעתי איך לומדים, הממוצע שלי בינוני. 75. היה יכול להיות ממוצע טוב. 85. אבל החל מהסמסטר הראשון של השנה הרביעית ללימודיי, התחלתי להתנסות בהרגלי למידה אחרים ולכן חל שיפור, אבל עדיין לא מספיק ויש עוד עבודה לעשות.

אלו הכללים שאימצתי בסמסטר הקודם:

1. ללמוד ארבע שעות ביום לפחות.

2. לענות ולהגיש את כל הממ"נים.

3. לעשות שני קורסים בכל סמסטר במקום שלוש.

4. ללמוד למבחן סוף הקורס עם מבחני סוף הקורס מסמסטרים קודמים.

לאחר אימוץ הכללים הנ"ל, בקורסים של הסמסטר הקודם, הקורס "רגרסיה וניתוח שונות", קיבלתי ציון סופי של 64, ובקורס "התנסות במחקר ובכתיבה מדעית", קיבלתי ציון סופי של 62.

זה אולי לא נשמע וואו, בוודאי שזה לא נשמע כמו שיפור, בהתחשב בממוצע של ה-75 שהוא כבר לא מעודכן ואני צריך לבדוק אותו עוד פעם, אבל זה דווקא כן שיפור, ואנחנו יכולים להתחיל להבין את זה, ברגע שאנחנו מתחילים להיכנס לפרטים הקטנים.

בקורס "התנסות במחקר ובכתיבה מדעית", אין מבחן סוף קורס אלא זה הכול עבודות הגשה, ולא הספקתי להגיש את הטיוטה האחרונה והסופית של העבודה הסופית, כי חשבתי שאני אקבל הארכה באשר למועד ההגשה הסופי, אבל לא קיבלתי, והגירסה שהגשתי והורדה לבדיקה, לא הייתה מוכנה. קיבלתי עליה 50, מה שהביא את הציון הסופי בקורס ל-62, אבל זה כבר בגלל טעות לא רלוונטית של זמנים, וכי ראיתי את ההקלטה האחרונה אחרי יותר מידי זמן, ורק אז גיליתי שלא יינתנו הארכות באשר למועד הסופי של העבודה האחרונה.

ניסיתי לחשב ולהעריך כמה ציון הייתה מקבלת הטיוטה האחרונה, שלא הוגשה מעולם, של עבודת ההגשה האחרונה, והבנתי שהייתי מקבל בערך, להערכתי 82, מה שהיה אמור להביא את הציון הסופי של כל הקורס לבערך 81.

בנוגע לקורס "רגרסיה וניתוח שונות", מדובר באחד מהקורסים הקשים ברמה כמעט בלתי אפשרית. מה זאת אומרת? אז ככה: בעיקרון, אני באופן אישי מבדיל בין ארבעה סוגים שונים של קורסים. הקורסים הקלים, הקורסים הבינוניים בקושיים, הקורסים הקשים, והקורסים הקשים ברמה כמעט בלתי אפשרית.

בקורסים הקלים, ואם להסתכל על שלושת השנים הראשונות ללימודיי מתוך מה שיהיו בסופו של דבר הארבע שנים או ארבע וחצי שנים שלוקח לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה, אני מקבל על-פי רוב, בין 80 ל-89, בקורסים הבינוניים בקושיים אני מקבל על-פי רוב בין 70 ל-79, בקורסים הקשים אני מקבל על-פי רוב 60 ל-69, ובקורסים הקשים אני מקבל על-פי רוב ציון נכשל לפחות פעם אחת אם לא יותר, לפני שאני עושה עוד פעם או עוד כמה פעמים עד שאני עובר.

רק לשם ההשוואה, בקורס "סטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א'", הייתי צריך לקחת אותו פעמיים וכמעט שגם בפעם השלישית, ולגשת למבחן סוף הקורס חמש פעמים עד שהצלחתי, בפעם החמישית, לקבל עובר, עם ציון גבוה להפליא (ביחס לדרגת הקושי של הקורס) של 77, כאשר בארבעת הפעמים הקודמות, לא הצלחתי להגיע ל-60.

בקורס "סטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב'", הייתי צריך גם כן לקחת אותו פעמיים, ולגשת ארבע פעמים, עד שהצלחתי לעבור בפעם הרביעית, עם ציון קצת יותר הגיוני של 68.

ככה שלמעשה, ועכשיו, בקורס הסטטיסטיקה השלישי, "רגרסיה וניתוח שונות", רק עצם זה שעברתי בפעם הראשונה שניגשתי, זה הישג מטורף שמוכיח את עצם זה שביצעתי שיפורים חיוביים בלמידתי ושההישגים שלי משתפרים.

בכל מקרה, גם מהסמסטר האחרון אני מפיק לקחים, והנה הכללים החדשים לקראת הסמסטר הנוכחי וכל הסמסטרים שעוד יבואו בעתיד, בתואר השני שאעשה בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר, בדוקטורט בפסיכולוגיה, וכל התארים הנוספים שאני עוד עלול לעשות בעתיד מעבר לכך:

1. ללמוד ארבע וחצי שעות ביום לפחות.

2. לענות ולהגיש את כל הממ"נים.

3. לעשות שני קורסים בכל סמסטר במקום שלוש.

4. ללמוד למבחן סוף הקורס עם מבחני סוף הקורס מסמסטרים קודמים.

5. לראות את כל ההקלטות עד שבוע מיום העלאתן לאתר.

בעקבות כל השיפורים החיוביים האלו, מהסמסטר הקודם והסמסטר הנוכחי, אלו הציונים שאני מצפה להם מעתה ואילך:

קורסים קלים-על-פי רוב ציונים של בין 90 ל-100, קורסים בינוניים בקושיים-על-פי רוב ציונים של בין 80 ל-89, קורסים קשים-על-פי רוב ציונים של בין 70 ל-79, קורסים קשים ברמה כמעט בלתי אפשרית (בעיקר קורסים מתמטיים)-ציון עובר בפעם הראשונה שאני ניגש למבחן סוף הקורס :)

רק עצוב וחבל שאת כל הדברים האלו הייתי צריך להבין בעצמי 🤷‍♂️

הממוצע שלי היה יכול להיות עכשיו 85, כמו שצריך :(
 

DANIAVNI

Well-known member
ככה שאני צריך לפצח את זה בעצמי. עוד חבל שזה לקח לי שלוש שנים ללמוד איך ללמוד. בגלל ששלוש שנים לא ידעתי איך לומדים, הממוצע שלי בינוני. 75. היה יכול להיות ממוצע טוב. 85. אבל החל מהסמסטר הראשון של השנה הרביעית ללימודיי, התחלתי להתנסות בהרגלי למידה אחרים ולכן חל שיפור, אבל עדיין לא מספיק ויש עוד עבודה לעשות.

אלו הכללים שאימצתי בסמסטר הקודם:

1. ללמוד ארבע שעות ביום לפחות.

2. לענות ולהגיש את כל הממ"נים.

3. לעשות שני קורסים בכל סמסטר במקום שלוש.

4. ללמוד למבחן סוף הקורס עם מבחני סוף הקורס מסמסטרים קודמים.

לאחר אימוץ הכללים הנ"ל, בקורסים של הסמסטר הקודם, הקורס "רגרסיה וניתוח שונות", קיבלתי ציון סופי של 64, ובקורס "התנסות במחקר ובכתיבה מדעית", קיבלתי ציון סופי של 62.

זה אולי לא נשמע וואו, בוודאי שזה לא נשמע כמו שיפור, בהתחשב בממוצע של ה-75 שהוא כבר לא מעודכן ואני צריך לבדוק אותו עוד פעם, אבל זה דווקא כן שיפור, ואנחנו יכולים להתחיל להבין את זה, ברגע שאנחנו מתחילים להיכנס לפרטים הקטנים.

בקורס "התנסות במחקר ובכתיבה מדעית", אין מבחן סוף קורס אלא זה הכול עבודות הגשה, ולא הספקתי להגיש את הטיוטה האחרונה והסופית של העבודה הסופית, כי חשבתי שאני אקבל הארכה באשר למועד ההגשה הסופי, אבל לא קיבלתי, והגירסה שהגשתי והורדה לבדיקה, לא הייתה מוכנה. קיבלתי עליה 50, מה שהביא את הציון הסופי בקורס ל-62, אבל זה כבר בגלל טעות לא רלוונטית של זמנים, וכי ראיתי את ההקלטה האחרונה אחרי יותר מידי זמן, ורק אז גיליתי שלא יינתנו הארכות באשר למועד הסופי של העבודה האחרונה.

ניסיתי לחשב ולהעריך כמה ציון הייתה מקבלת הטיוטה האחרונה, שלא הוגשה מעולם, של עבודת ההגשה האחרונה, והבנתי שהייתי מקבל בערך, להערכתי 82, מה שהיה אמור להביא את הציון הסופי של כל הקורס לבערך 81.

בנוגע לקורס "רגרסיה וניתוח שונות", מדובר באחד מהקורסים הקשים ברמה כמעט בלתי אפשרית. מה זאת אומרת? אז ככה: בעיקרון, אני באופן אישי מבדיל בין ארבעה סוגים שונים של קורסים. הקורסים הקלים, הקורסים הבינוניים בקושיים, הקורסים הקשים, והקורסים הקשים ברמה כמעט בלתי אפשרית.

בקורסים הקלים, ואם להסתכל על שלושת השנים הראשונות ללימודיי מתוך מה שיהיו בסופו של דבר הארבע שנים או ארבע וחצי שנים שלוקח לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה, אני מקבל על-פי רוב, בין 80 ל-89, בקורסים הבינוניים בקושיים אני מקבל על-פי רוב בין 70 ל-79, בקורסים הקשים אני מקבל על-פי רוב 60 ל-69, ובקורסים הקשים אני מקבל על-פי רוב ציון נכשל לפחות פעם אחת אם לא יותר, לפני שאני עושה עוד פעם או עוד כמה פעמים עד שאני עובר.

רק לשם ההשוואה, בקורס "סטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א'", הייתי צריך לקחת אותו פעמיים וכמעט שגם בפעם השלישית, ולגשת למבחן סוף הקורס חמש פעמים עד שהצלחתי, בפעם החמישית, לקבל עובר, עם ציון גבוה להפליא (ביחס לדרגת הקושי של הקורס) של 77, כאשר בארבעת הפעמים הקודמות, לא הצלחתי להגיע ל-60.

בקורס "סטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב'", הייתי צריך גם כן לקחת אותו פעמיים, ולגשת ארבע פעמים, עד שהצלחתי לעבור בפעם הרביעית, עם ציון קצת יותר הגיוני של 68.

ככה שלמעשה, ועכשיו, בקורס הסטטיסטיקה השלישי, "רגרסיה וניתוח שונות", רק עצם זה שעברתי בפעם הראשונה שניגשתי, זה הישג מטורף שמוכיח את עצם זה שביצעתי שיפורים חיוביים בלמידתי ושההישגים שלי משתפרים.

בכל מקרה, גם מהסמסטר האחרון אני מפיק לקחים, והנה הכללים החדשים לקראת הסמסטר הנוכחי וכל הסמסטרים שעוד יבואו בעתיד, בתואר השני שאעשה בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר, בדוקטורט בפסיכולוגיה, וכל התארים הנוספים שאני עוד עלול לעשות בעתיד מעבר לכך:

1. ללמוד ארבע וחצי שעות ביום לפחות.

2. לענות ולהגיש את כל הממ"נים.

3. לעשות שני קורסים בכל סמסטר במקום שלוש.

4. ללמוד למבחן סוף הקורס עם מבחני סוף הקורס מסמסטרים קודמים.

5. לראות את כל ההקלטות עד שבוע מיום העלאתן לאתר.

בעקבות כל השיפורים החיוביים האלו, מהסמסטר הקודם והסמסטר הנוכחי, אלו הציונים שאני מצפה להם מעתה ואילך:

קורסים קלים-על-פי רוב ציונים של בין 90 ל-100, קורסים בינוניים בקושיים-על-פי רוב ציונים של בין 80 ל-89, קורסים קשים-על-פי רוב ציונים של בין 70 ל-79, קורסים קשים ברמה כמעט בלתי אפשרית (בעיקר קורסים מתמטיים)-ציון עובר בפעם הראשונה שאני ניגש למבחן סוף הקורס :)

רק עצוב וחבל שאת כל הדברים האלו הייתי צריך להבין בעצמי 🤷‍♂️

הממוצע שלי היה יכול להיות עכשיו 85, כמו שצריך :(
קדוש קדוש קדוש מאור פז צבאות מלוא כל הארץ כבודו.
 
ככה שאני צריך לפצח את זה בעצמי. עוד חבל שזה לקח לי שלוש שנים ללמוד איך ללמוד. בגלל ששלוש שנים לא ידעתי איך לומדים, הממוצע שלי בינוני. 75. היה יכול להיות ממוצע טוב. 85. אבל החל מהסמסטר הראשון של השנה הרביעית ללימודיי, התחלתי להתנסות בהרגלי למידה אחרים ולכן חל שיפור, אבל עדיין לא מספיק ויש עוד עבודה לעשות.

אלו הכללים שאימצתי בסמסטר הקודם:

1. ללמוד ארבע שעות ביום לפחות.

2. לענות ולהגיש את כל הממ"נים.

3. לעשות שני קורסים בכל סמסטר במקום שלוש.

4. ללמוד למבחן סוף הקורס עם מבחני סוף הקורס מסמסטרים קודמים.

לאחר אימוץ הכללים הנ"ל, בקורסים של הסמסטר הקודם, הקורס "רגרסיה וניתוח שונות", קיבלתי ציון סופי של 64, ובקורס "התנסות במחקר ובכתיבה מדעית", קיבלתי ציון סופי של 62.

זה אולי לא נשמע וואו, בוודאי שזה לא נשמע כמו שיפור, בהתחשב בממוצע של ה-75 שהוא כבר לא מעודכן ואני צריך לבדוק אותו עוד פעם, אבל זה דווקא כן שיפור, ואנחנו יכולים להתחיל להבין את זה, ברגע שאנחנו מתחילים להיכנס לפרטים הקטנים.

בקורס "התנסות במחקר ובכתיבה מדעית", אין מבחן סוף קורס אלא זה הכול עבודות הגשה, ולא הספקתי להגיש את הטיוטה האחרונה והסופית של העבודה הסופית, כי חשבתי שאני אקבל הארכה באשר למועד ההגשה הסופי, אבל לא קיבלתי, והגירסה שהגשתי והורדה לבדיקה, לא הייתה מוכנה. קיבלתי עליה 50, מה שהביא את הציון הסופי בקורס ל-62, אבל זה כבר בגלל טעות לא רלוונטית של זמנים, וכי ראיתי את ההקלטה האחרונה אחרי יותר מידי זמן, ורק אז גיליתי שלא יינתנו הארכות באשר למועד הסופי של העבודה האחרונה.

ניסיתי לחשב ולהעריך כמה ציון הייתה מקבלת הטיוטה האחרונה, שלא הוגשה מעולם, של עבודת ההגשה האחרונה, והבנתי שהייתי מקבל בערך, להערכתי 82, מה שהיה אמור להביא את הציון הסופי של כל הקורס לבערך 81.

בנוגע לקורס "רגרסיה וניתוח שונות", מדובר באחד מהקורסים הקשים ברמה כמעט בלתי אפשרית. מה זאת אומרת? אז ככה: בעיקרון, אני באופן אישי מבדיל בין ארבעה סוגים שונים של קורסים. הקורסים הקלים, הקורסים הבינוניים בקושיים, הקורסים הקשים, והקורסים הקשים ברמה כמעט בלתי אפשרית.

בקורסים הקלים, ואם להסתכל על שלושת השנים הראשונות ללימודיי מתוך מה שיהיו בסופו של דבר הארבע שנים או ארבע וחצי שנים שלוקח לסיים תואר ראשון בפסיכולוגיה, אני מקבל על-פי רוב, בין 80 ל-89, בקורסים הבינוניים בקושיים אני מקבל על-פי רוב בין 70 ל-79, בקורסים הקשים אני מקבל על-פי רוב 60 ל-69, ובקורסים הקשים אני מקבל על-פי רוב ציון נכשל לפחות פעם אחת אם לא יותר, לפני שאני עושה עוד פעם או עוד כמה פעמים עד שאני עובר.

רק לשם ההשוואה, בקורס "סטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א'", הייתי צריך לקחת אותו פעמיים וכמעט שגם בפעם השלישית, ולגשת למבחן סוף הקורס חמש פעמים עד שהצלחתי, בפעם החמישית, לקבל עובר, עם ציון גבוה להפליא (ביחס לדרגת הקושי של הקורס) של 77, כאשר בארבעת הפעמים הקודמות, לא הצלחתי להגיע ל-60.

בקורס "סטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה ב'", הייתי צריך גם כן לקחת אותו פעמיים, ולגשת ארבע פעמים, עד שהצלחתי לעבור בפעם הרביעית, עם ציון קצת יותר הגיוני של 68.

ככה שלמעשה, ועכשיו, בקורס הסטטיסטיקה השלישי, "רגרסיה וניתוח שונות", רק עצם זה שעברתי בפעם הראשונה שניגשתי, זה הישג מטורף שמוכיח את עצם זה שביצעתי שיפורים חיוביים בלמידתי ושההישגים שלי משתפרים.

בכל מקרה, גם מהסמסטר האחרון אני מפיק לקחים, והנה הכללים החדשים לקראת הסמסטר הנוכחי וכל הסמסטרים שעוד יבואו בעתיד, בתואר השני שאעשה בפסיכולוגיה קלינית של המבוגר, בדוקטורט בפסיכולוגיה, וכל התארים הנוספים שאני עוד עלול לעשות בעתיד מעבר לכך:

1. ללמוד ארבע וחצי שעות ביום לפחות.

2. לענות ולהגיש את כל הממ"נים.

3. לעשות שני קורסים בכל סמסטר במקום שלוש.

4. ללמוד למבחן סוף הקורס עם מבחני סוף הקורס מסמסטרים קודמים.

5. לראות את כל ההקלטות עד שבוע מיום העלאתן לאתר.

בעקבות כל השיפורים החיוביים האלו, מהסמסטר הקודם והסמסטר הנוכחי, אלו הציונים שאני מצפה להם מעתה ואילך:

קורסים קלים-על-פי רוב ציונים של בין 90 ל-100, קורסים בינוניים בקושיים-על-פי רוב ציונים של בין 80 ל-89, קורסים קשים-על-פי רוב ציונים של בין 70 ל-79, קורסים קשים ברמה כמעט בלתי אפשרית (בעיקר קורסים מתמטיים)-ציון עובר בפעם הראשונה שאני ניגש למבחן סוף הקורס :)

רק עצוב וחבל שאת כל הדברים האלו הייתי צריך להבין בעצמי 🤷‍♂️

הממוצע שלי היה יכול להיות עכשיו 85, כמו שצריך :(
מה קרה לחיים?

חיים תדליק את האורות.

 

DANIAVNI

Well-known member
מה קרה לחיים?​
חיים תדליק את האורות.​
כשהייתי בגדנ"ע
היה איזה מפקד מורעל שעשה דאווינים על נערים צעירים
קראו לו חיים

טוב, אמצע הלילה, שקט ואז מישהו בחדר שלנו שואל
"אתם רוצים אור"?

עונים "כן"

ואז הוא צועק במלוא גרון

" חיים, תדליק את האורות בבקשה.."

חיים הגיע בבהלה עם נשק טעון וקפץ שובר את הדלת. והתחיל לצרוח עלינו
 
זה רק השם האמצעי אתה יודע. לא חייבים להגיד אותו :rolleyes:

כאילו, מה, כי אני מאור פז אז כי אני מותג אז צריך להגיד את השם המלא?

כמו ב"אמא אמריקאית" עם קלואי בראון מולר? :unsure:
החלטת שאתה מותג עם השם האמצעי ועכשיו החלטת שאתה בלי השם האמצעי.

המסקנה הסבירה אתה רואה את השם האמצעי בתור משקולת.
 

hrpbiiapnrpeltework

Well-known member
החלטת שאתה מותג עם השם האמצעי
לא, אני מותג בלי קשר.
ועכשיו החלטת שאתה בלי השם האמצעי.
מה זאת אומרת "אני בלי השם האמצעי"? אני תמיד אהיה עם השם האמצעי בתעודת הזהות, פשוט לא חייבים להגיד אותו. גם את שם המשפחה לא חייבים. אפשר פשוט לקרוא לי "מאור". אני אולי סלבריטי או משהו, או לפחות אני אהיה בעתיד, אבל אני ואתם מכירים ברמה האישית. לכן אין לי בעיה שתפנו אליי בשמי הפרטי בלבד, וזה אף עדיף כך :)
המסקנה הסבירה אתה רואה את השם האמצעי בתור משקולת.
לא.
 
למעלה