לאיציק, בנוגע לשאלתך
איציק זו כתבה שאני כתבתי בשנת 1967. אמנם בכתבה זו אני לא "נוגעת" בכל האספקטים, התמקדתי רק ב"ליקויי הלמידה" אבל מכאן תוכל להבין חלק מהעניין ואם תהיינה לך עוד שאלות אשמח להשיב לך. בזמנו כשעשיתי את התחקיר השוויתי גם עם נושאים חריגים נוספים וגם השוויתי למערכת החינוך בארה"ב כי חשבתי שזה ייכנס לכתבה. אבל כדרכם של עורכים, קיצצו את הכתבה לאיך שהיא מובאת כאן כלשונה. והילד הזה הוא אני…… מיכל (שם בדוי) בת ה- 8 לא הצליחה ללמוד בע"פ את לוח הכפל. נכשלה במבחן על לוח הכפל ובאלו שבאו אחריו, מפני שהתרגילים והבעיות הצריכו מהתלמידים לדעת את לוח הכפל בע"פ. ההורים פנו לאבחון באופן פרטי, אצל מיכל אובחן ליקוי למידה קל שנקרא "תסמונת החור בגבינה הצהובה". מיכל הייתה תלמידה מצטיינת, שקדנית ומסודרת ואי יכולתה ללמוד את לוח הכפל כמו יתר חבריה לכיתה, גרם לה להרגשת חוסר בטחון והרגשת נחיתות. בבית הספר בו למדה מיכל לימדה מורה בכיתה "טיפולית" שהתמחתה בתלמידים עם ליקוי למידה עת שימשה כמורה בקיבוץ. בכיתה ישבו תלמידים עם קשיים בלימוד קריאה, כתיבה וחשבון. ההורים סירבו לקבל את מה שהציעה מסגרת בית הספר, להוציא את מיכל משיעורי חשבון ולהעבירה לכיתה הטיפולית. מיכל הפכה לילדה עצבנית וסירבה ללכת לביה"ס מפני החשש שיאלצו אותה להיכנס לכיתה הטיפולית. מיכל טופלה אצל המורה באופן פרטי, שעה אחת בשבוע, למדה מיומנויות חדשות ושונות מאלו הנרכשות בכיתה הרגיל - כיצד להכפיל את המספרים ולהגיע לתוצאות מבלי ללמוד בע"פ את לוח הכפל. היום מיכל בעלת תואר ראשון באומנות ולומדת שנה שניה בטכניון. האם מיכל התאימה למסגרת הכיתה הטיפולית במסגרת החינוך המיוחד ? מהו ליקוי למידה ? ליקויי למידה מהם ? דיסלקציה (קשיי קריאה) – דיסגרפיה (קשיי כתיבה) – דיסקלקוליה (קשיי חשבון), אלו רק חלק מסוגי ליקויי הלמידה הקיימים אצל תלמידים עם קשיי למידה. בעיות נוספות מוכרות : הפרעות התנהגות, ליקויים תפיסתיים-מוטוריים, הפרעות קשב וריכוז ועוד. בעיות המקשות על חיי התלמידים, ההורים וצוות המורים. כיצד הוקם ה"מרכז לקידום למידה" בחיפה בשנים 83-84, נחשפו לראשונה בחיפה ובכלל בארץ, לעובדה שקיימת אצל תלמידים לקות למידה. קודם לכן, האבחון של תלמידים אלו היה בדרך כלל פיגור קל או עצלנות. בשנת 1986 הוקם המרכז הראשון והיחיד מסוגו בארץ, בחיפה, שנוהל ע"י הגב' טובה בן-דב ובסיועו המקצועי של ד"ר עמנואל תירוש, היום פרופסור, שתרם את חלקו בתחום ההתפתחות השכלית והמוטורית. תחום בו התמחה בארה"ב. הבעיה הייתה לשלב כמה תחומים יחדיו, לימודים ותרפיות כגון: פיסיותרפיה באופן אינדיבידואלי וריפוי בעיסוק ע"י מוסיקה. בגלל הקשיים הללו וכדי שלא יהיו תלויים בתכנון בין משרדי הבריאות, החינוך והרווחה, והשילוב ביניהם, הוקמה העמותה. העמותה כללה נציגים מהמשרדים השונים, נציגי העירייה ונציגי ציבור נוספים מטעם הגורמים המטפלים. העמותה טיפלה בתחומים שלא היו אז בבתי הספר כמו שירות פסיכולוגי תומך לילד ולמשפחה, טיפול פסיכו-תרפי וכל יתר השירותים הנלווים. כשהוקם מרכז האם הוא זכה להכרה ע"י משרד החינוך, התרבות והספורט, כמוסד חינוכי ייחודי ואשר זכאי למעמד ככל ביה"ס בעיר ולסמל מוסד. המרכז שירת את בתי הספר בחיפה בלבד – ופנה במיוחד לפלח של הילדים שישבו בכיתות הטיפוליות שלא לצורך. סדר הקדימויות היה הגיל הרך בעדיפות ראשונה והעדפה נוספת של המקרים הקשים על הקלים. הדגש הושם על הנקודה החשובה - איך להקל על המשך טיפול. לדוגמא: ילד שטופל בגיל הגן נמנעו ממנו בעיות קליטה בבית הספר.
איציק זו כתבה שאני כתבתי בשנת 1967. אמנם בכתבה זו אני לא "נוגעת" בכל האספקטים, התמקדתי רק ב"ליקויי הלמידה" אבל מכאן תוכל להבין חלק מהעניין ואם תהיינה לך עוד שאלות אשמח להשיב לך. בזמנו כשעשיתי את התחקיר השוויתי גם עם נושאים חריגים נוספים וגם השוויתי למערכת החינוך בארה"ב כי חשבתי שזה ייכנס לכתבה. אבל כדרכם של עורכים, קיצצו את הכתבה לאיך שהיא מובאת כאן כלשונה. והילד הזה הוא אני…… מיכל (שם בדוי) בת ה- 8 לא הצליחה ללמוד בע"פ את לוח הכפל. נכשלה במבחן על לוח הכפל ובאלו שבאו אחריו, מפני שהתרגילים והבעיות הצריכו מהתלמידים לדעת את לוח הכפל בע"פ. ההורים פנו לאבחון באופן פרטי, אצל מיכל אובחן ליקוי למידה קל שנקרא "תסמונת החור בגבינה הצהובה". מיכל הייתה תלמידה מצטיינת, שקדנית ומסודרת ואי יכולתה ללמוד את לוח הכפל כמו יתר חבריה לכיתה, גרם לה להרגשת חוסר בטחון והרגשת נחיתות. בבית הספר בו למדה מיכל לימדה מורה בכיתה "טיפולית" שהתמחתה בתלמידים עם ליקוי למידה עת שימשה כמורה בקיבוץ. בכיתה ישבו תלמידים עם קשיים בלימוד קריאה, כתיבה וחשבון. ההורים סירבו לקבל את מה שהציעה מסגרת בית הספר, להוציא את מיכל משיעורי חשבון ולהעבירה לכיתה הטיפולית. מיכל הפכה לילדה עצבנית וסירבה ללכת לביה"ס מפני החשש שיאלצו אותה להיכנס לכיתה הטיפולית. מיכל טופלה אצל המורה באופן פרטי, שעה אחת בשבוע, למדה מיומנויות חדשות ושונות מאלו הנרכשות בכיתה הרגיל - כיצד להכפיל את המספרים ולהגיע לתוצאות מבלי ללמוד בע"פ את לוח הכפל. היום מיכל בעלת תואר ראשון באומנות ולומדת שנה שניה בטכניון. האם מיכל התאימה למסגרת הכיתה הטיפולית במסגרת החינוך המיוחד ? מהו ליקוי למידה ? ליקויי למידה מהם ? דיסלקציה (קשיי קריאה) – דיסגרפיה (קשיי כתיבה) – דיסקלקוליה (קשיי חשבון), אלו רק חלק מסוגי ליקויי הלמידה הקיימים אצל תלמידים עם קשיי למידה. בעיות נוספות מוכרות : הפרעות התנהגות, ליקויים תפיסתיים-מוטוריים, הפרעות קשב וריכוז ועוד. בעיות המקשות על חיי התלמידים, ההורים וצוות המורים. כיצד הוקם ה"מרכז לקידום למידה" בחיפה בשנים 83-84, נחשפו לראשונה בחיפה ובכלל בארץ, לעובדה שקיימת אצל תלמידים לקות למידה. קודם לכן, האבחון של תלמידים אלו היה בדרך כלל פיגור קל או עצלנות. בשנת 1986 הוקם המרכז הראשון והיחיד מסוגו בארץ, בחיפה, שנוהל ע"י הגב' טובה בן-דב ובסיועו המקצועי של ד"ר עמנואל תירוש, היום פרופסור, שתרם את חלקו בתחום ההתפתחות השכלית והמוטורית. תחום בו התמחה בארה"ב. הבעיה הייתה לשלב כמה תחומים יחדיו, לימודים ותרפיות כגון: פיסיותרפיה באופן אינדיבידואלי וריפוי בעיסוק ע"י מוסיקה. בגלל הקשיים הללו וכדי שלא יהיו תלויים בתכנון בין משרדי הבריאות, החינוך והרווחה, והשילוב ביניהם, הוקמה העמותה. העמותה כללה נציגים מהמשרדים השונים, נציגי העירייה ונציגי ציבור נוספים מטעם הגורמים המטפלים. העמותה טיפלה בתחומים שלא היו אז בבתי הספר כמו שירות פסיכולוגי תומך לילד ולמשפחה, טיפול פסיכו-תרפי וכל יתר השירותים הנלווים. כשהוקם מרכז האם הוא זכה להכרה ע"י משרד החינוך, התרבות והספורט, כמוסד חינוכי ייחודי ואשר זכאי למעמד ככל ביה"ס בעיר ולסמל מוסד. המרכז שירת את בתי הספר בחיפה בלבד – ופנה במיוחד לפלח של הילדים שישבו בכיתות הטיפוליות שלא לצורך. סדר הקדימויות היה הגיל הרך בעדיפות ראשונה והעדפה נוספת של המקרים הקשים על הקלים. הדגש הושם על הנקודה החשובה - איך להקל על המשך טיפול. לדוגמא: ילד שטופל בגיל הגן נמנעו ממנו בעיות קליטה בבית הספר.