לאיציק, בנוגע לשאלתך

קסנדרה*

New member
לאיציק, בנוגע לשאלתך

איציק זו כתבה שאני כתבתי בשנת 1967. אמנם בכתבה זו אני לא "נוגעת" בכל האספקטים, התמקדתי רק ב"ליקויי הלמידה" אבל מכאן תוכל להבין חלק מהעניין ואם תהיינה לך עוד שאלות אשמח להשיב לך. בזמנו כשעשיתי את התחקיר השוויתי גם עם נושאים חריגים נוספים וגם השוויתי למערכת החינוך בארה"ב כי חשבתי שזה ייכנס לכתבה. אבל כדרכם של עורכים, קיצצו את הכתבה לאיך שהיא מובאת כאן כלשונה. והילד הזה הוא אני…… מיכל (שם בדוי) בת ה- 8 לא הצליחה ללמוד בע"פ את לוח הכפל. נכשלה במבחן על לוח הכפל ובאלו שבאו אחריו, מפני שהתרגילים והבעיות הצריכו מהתלמידים לדעת את לוח הכפל בע"פ. ההורים פנו לאבחון באופן פרטי, אצל מיכל אובחן ליקוי למידה קל שנקרא "תסמונת החור בגבינה הצהובה". מיכל הייתה תלמידה מצטיינת, שקדנית ומסודרת ואי יכולתה ללמוד את לוח הכפל כמו יתר חבריה לכיתה, גרם לה להרגשת חוסר בטחון והרגשת נחיתות. בבית הספר בו למדה מיכל לימדה מורה בכיתה "טיפולית" שהתמחתה בתלמידים עם ליקוי למידה עת שימשה כמורה בקיבוץ. בכיתה ישבו תלמידים עם קשיים בלימוד קריאה, כתיבה וחשבון. ההורים סירבו לקבל את מה שהציעה מסגרת בית הספר, להוציא את מיכל משיעורי חשבון ולהעבירה לכיתה הטיפולית. מיכל הפכה לילדה עצבנית וסירבה ללכת לביה"ס מפני החשש שיאלצו אותה להיכנס לכיתה הטיפולית. מיכל טופלה אצל המורה באופן פרטי, שעה אחת בשבוע, למדה מיומנויות חדשות ושונות מאלו הנרכשות בכיתה הרגיל - כיצד להכפיל את המספרים ולהגיע לתוצאות מבלי ללמוד בע"פ את לוח הכפל. היום מיכל בעלת תואר ראשון באומנות ולומדת שנה שניה בטכניון. האם מיכל התאימה למסגרת הכיתה הטיפולית במסגרת החינוך המיוחד ? מהו ליקוי למידה ? ליקויי למידה מהם ? דיסלקציה (קשיי קריאה) – דיסגרפיה (קשיי כתיבה) – דיסקלקוליה (קשיי חשבון), אלו רק חלק מסוגי ליקויי הלמידה הקיימים אצל תלמידים עם קשיי למידה. בעיות נוספות מוכרות : הפרעות התנהגות, ליקויים תפיסתיים-מוטוריים, הפרעות קשב וריכוז ועוד. בעיות המקשות על חיי התלמידים, ההורים וצוות המורים. כיצד הוקם ה"מרכז לקידום למידה" בחיפה בשנים 83-84, נחשפו לראשונה בחיפה ובכלל בארץ, לעובדה שקיימת אצל תלמידים לקות למידה. קודם לכן, האבחון של תלמידים אלו היה בדרך כלל פיגור קל או עצלנות. בשנת 1986 הוקם המרכז הראשון והיחיד מסוגו בארץ, בחיפה, שנוהל ע"י הגב' טובה בן-דב ובסיועו המקצועי של ד"ר עמנואל תירוש, היום פרופסור, שתרם את חלקו בתחום ההתפתחות השכלית והמוטורית. תחום בו התמחה בארה"ב. הבעיה הייתה לשלב כמה תחומים יחדיו, לימודים ותרפיות כגון: פיסיותרפיה באופן אינדיבידואלי וריפוי בעיסוק ע"י מוסיקה. בגלל הקשיים הללו וכדי שלא יהיו תלויים בתכנון בין משרדי הבריאות, החינוך והרווחה, והשילוב ביניהם, הוקמה העמותה. העמותה כללה נציגים מהמשרדים השונים, נציגי העירייה ונציגי ציבור נוספים מטעם הגורמים המטפלים. העמותה טיפלה בתחומים שלא היו אז בבתי הספר כמו שירות פסיכולוגי תומך לילד ולמשפחה, טיפול פסיכו-תרפי וכל יתר השירותים הנלווים. כשהוקם מרכז האם הוא זכה להכרה ע"י משרד החינוך, התרבות והספורט, כמוסד חינוכי ייחודי ואשר זכאי למעמד ככל ביה"ס בעיר ולסמל מוסד. המרכז שירת את בתי הספר בחיפה בלבד – ופנה במיוחד לפלח של הילדים שישבו בכיתות הטיפוליות שלא לצורך. סדר הקדימויות היה הגיל הרך בעדיפות ראשונה והעדפה נוספת של המקרים הקשים על הקלים. הדגש הושם על הנקודה החשובה - איך להקל על המשך טיפול. לדוגמא: ילד שטופל בגיל הגן נמנעו ממנו בעיות קליטה בבית הספר.
 

קסנדרה*

New member
המשך....

-2- כדי למנוע הצפה המרכז פעל ללא פרסום וכך עבדו על פי פניות אישיות למורים. התפיסה העיקרית הייתה: הילד חייב לקבל את הטיפול באופן מרוכז ובאותה מסגרת. בתחילת דרכה הסתייעה העמותה במתנדבים בעלי כישורים מתאימים. עובדים סוציאליים שהתמחו לתואר שני באוניברסיטת חיפה, עשו את התמחותם במרכז ללא שכר. ביטוח לאומי הכיר במרכז כמוסד משקם ועזר בתקציבים כמו: מיזוג אוויר, חצרות משקמות וכו'. במשך השנים נוספו מרכזים נוספים בשכונת כרמליה, בקריית חיים, בלוחמי הגיטאות – במושבה הגרמנית ומרכז ע"ש כיאט – שהוא היחיד בארץ למגזר הערבי. במרכז – בלוחמי הגיטאות נמצאת החצר המשקמת ובה מטופלים בעיות שווי משקל, מספרים, שמאל-ימין והכל תוך כדי משחק וכל תלמיד נעזר בצרכים הייחודיים שלו. בעקבות הדו"ח שהוגשו לשר החינוך, זבולון המר ז"ל ושר המדע בנימין בגין, בשנת 1997, עלתה במודעות ומשרד החינוך יצא עם תכנית שילוב עם חוק החינוך המיוחד. מטרות המרכזים וההישגים בראיון מעמיק עם הגב' טובה בן-דב יו"ר עמותת – "המרכז לקידום למידה", נחשפנו לעובדות מכאיבות על קיצוצים שרירותיים אשר פוגעים בילדים ובמשפחותיהם. מטרת המרכז לקידום למידה הינה טיפול בתלמידים המאובחנים כליקויי למידה בבתי ספר היסודיים, כשהם נמצאים כבר בפער של שנה וחצי ומעלה לעומת הידע הנדרש בכיתתם, בתחום מיומנויות הלמידה הבסיסיות. טיפול בילדי גן-חובה בתחום המוכנות לכיתה א'. מתן שירותי אבחון לתלמידי גן, בי"ס יסודי וחטיבות הביניים. בעקבות האבחון ניתנת הדרכה למשפחה ונבנית תכנית טיפולית יחד עם הצוות במסגרת החינוכית. קידום ההבנה של צרכיו המיוחדים של התלמיד לקוי הלמידה והדרכת משפחתו של הילד, והצוות המטפל בו בביה"ס או בגן באשר לצורכי ההוראה וההתייחסות, שיאפשרו לו שילוב עפ"י כישוריו. קרוב ל- 100% מהתלמידים שטופלו ב"מרכז" שולבו בהצלחה במסגרות החינוך הרגיל. חלק קטן מהתלמידים בעלי הליקויים הקשים, חוזר לטיפול ב"מרכז" במהלך לימודיו בביה"ס. אז למה מקצצים??? חשוב לציין שמקומם של תלמידים עם ליקויי למידה הוא במסגרת הרגילה עם שימת לב מיוחדת לצרכים המיוחדים ואין הם שייכים לתחום החינוך המיוחד. לטענתה הנחרצת של גב' טובה בן-דב "אסור להכניס ילדים אלו למסגרת החינוך המיוחד, המסגרת הרגילה, בשילוב עם שעות במרכז למידה היא התשובה...". ואז באה המהלומה, התיקון לחוק החינוך המיוחד: א. שילוב נקודתי של הישוב ותקן של שעות . ב. עדיפות א' לילדים שלמדו במסגרת החינוך המיוחד שאפשר לשלבם בכיתות טיפוליות ורגילות. -3- בשנים האחרונות חל שינוי. העבירו את ליקויי הלמידה לעדיפות ב'. חלוקת השעות ניתנה לישובים הקטנים בלבד. העיר היחידה שקיבלה תקציב בסל החינוך לתכנית השילוב הייתה חיפה, אבל עדיין נמצאת בעדיפות ב'. בעצם מאז השינוי בתקן החלו הבעיות למרכזי הלמידה, לתלמידים עם ליקויי הלמידה ולמשפחותיהם. בשנים האחרונות החליטו להעניק את כל הטיפול במסגרת בית הספר. לטענת הגב' טובה בן-דב, אין בבתי הספר תרפיות וטיפול נלווה תומך כמו: עובדת סוציאלית, פסיכולוגית וכו'. הטיפול בבתי הספר הוא על-חשבון שעות לימודים ובל נשכח את הלחץ החברתי והסטיגמה הנלווית. כל ילדי הכיתה יודעים שהתלמיד יוצא לכיתה מיוחדת. לעומת, האפשרות של מרכז הלמידה אליו אפשר להגיע בשעות אחה"צ. ילדי גן מבלים יום בשבוע במרכז לאחר אבחון דידקטי. באופן טבעי נוצר לחץ כפול על המרכזים. מצד אחד פניות מרובות מבעבר ומצד שני פחות שעות, נכון להיום האיזון הופר. הסברים אלו אמנם הם ה"אני מאמין" של הגב' טובה בן-דב והעמותה אשר היא עומדת בראשה - אך המטרה האחת שעומדת לפניהם היא להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את התקנים. על העמותה והיושבת בראשה טובה בן-דב היא הכוח המניע מאחורי המאבק ומשמשת כיו"ר העמותה – המרכז לקידום למידה, חיפה. הרקע והאהבה לתחום החינוך באים לטובה באופן טבעי. בשנת 1986 פרשה לגמלאות לאחר 36 שנים כמנהלת המדורים: גני ילדים, חינוך יסודי, חינוך מיוחד, ועד מנהלת האגף לחינוך בעיריית חיפה. כיום עוסקת הגב' בן-דב בפעילות התנדבותית במוסדות רבים, לרבות "המרכז לקידום למידה". הגב' טובה בן-דב בעלת תארים רבים בתחום החינוך מאוניברסיטאות יוקרתיות בארץ, אנגליה ובארה"ב. התגובה הרשמית שנת תש"ס נפתחה עם הקיצוצים ולא הואילו מחאות ההורים, צוות המורים וחברי העמותה. הפנינו מספר שאלות אל משרד החינוך במחוז חיפה וביקשנו את תגובתו. קיבלנו את תשובתו של מרכז הפיקוח על החינוך המיוחד - ד"ר חנן רונן. לפי הנתונים שהוצגו בפנינו ע"י יו"ר עמותת מרכז לקידום למידה - הגב' טובה בן-דב, משרד החינוך מקצץ שעות במשך שלוש השנים האחרונות למרכזים לליקוי למידה בחיפה, דבר המקשה על המשך מתן טיפול, אבחון וכו'. מה הסיבה? "תקציב השעות של מרכז הלמידה בחיפה הוא חלק מתקציב כולל של העיר חיפה בנושא השילוב. נושא השילוב כולל שירותים שונים כגון: מרכז למידה, כיתות שילוב, גני שילוב, גננות שי"ח, שעות שילוב לבתי-ספר וכו'. בדומה לכלים שלובים – אם אנו רוצים להגביר שירות מסוים מהנ"ל הדבר ייעשה ע"י קיצוץ משירות אחר. זה מה שקרה עם מרכז הלמידה בחיפה". האם נכון שמשרד החינוך העביר שעות לטובת החינוך המיוחד ודירג את מרכזי הלמידה בעדיפות ב' ? "משרדנו לא העביר שעות ממרכזי הלמידה לטובת מסגרות נפרדות לחינוך מיוחד"
 

קסנדרה*

New member
המשך

-4- לדברי הגב' בן-דב, כיום אין מענה הולם לתלמידים עם ליקויי למידה במסגרת החינוך המיוחד. אם כן, באיזו מסגרת ניתן לשבץ את התלמידים המאובחנים עם ליקוי למידה קל? "קיים גידול רב במספר הילדים המוגדרים כליקויי למידה בגלל חוסר בהירות בהגדרה ובכלי האבחון. יש מענה הולם לילדים לקויי למידה שהגדרתם ברורה וחד משמעית. אין מענה מלא לאותם תלמידים "לקויי למידה" שבעייתם קלה וספק אם הם אכן לקויי למידה". מחאת ההורים גיא (שם בדוי), היום בן 14, אובחן כילד עם ליקויי למידה כבר בכיתה ד'. הליקויים : דיסגרפיה, דיסקלקוליה, בעיות בקשב ובריכוז ובעיות במוטוריקה, אך עם אינטליגנציה מעל הממוצע. את חמשת השנים הראשונות מכיתה א' ועד כיתה ה' עבר גיא במלחמה עם ההורים, המורים ובמיוחד עם עצמו, ובקשיים רבים. רק בתחילת שנת הלימודים של כיתה ו' התקבל גיא למרכז לליקוי למידה והחל לקבל טיפול. זמן ההמתנה היה כשנה והשנה הזאת נמשכה כנצח ועם גידול ניכר בפער הנוצר, בין גיא לבין חבריו לכיתה. "עם התחלת הטיפול אשר שולב בטיפול תרופתי וליווי צמוד של פרופסור תירוש, נעלמו חלק ניכר מבעיות הריכוז והקשב..". אומר אביו של גיא ומגולל את סיפור בנו. "במשך שנת טיפול אחת הצליחו לתת לגיא כלים כך שהספיק להדביק את הפער הגדול איתו הגיע. המשך הטיפול כלל טיפול רק בדיסקלקוליה ומעט טיפול העשרה אינסטרומנטלית, תרפיה באמצעות משחקים וציור. נותרו עוד 2 תחומים בהם זקוק גיא לטיפול, אך כשגיא עבר לחטיבת הביניים, נפרד מהמרכז כמו יתר התלמידים בני גילו. מפאת חוסר תקציב אין ילדי חטיבת הביניים מקבלים טיפול, בכללם גיא. הטיפול בתלמידים מופסק עם הגיעם לחטיבת הביניים. במקרה שלנו, בסוף שנת הלימודים הקודמת קיבלנו כבר את התוכנית עבור גיא לשנת תש"ס, אך עקב הקיצוצים נאמר לנו שגיא לא יוכל להמשיך במרכז". האם לא מחיתם, או ניסיתם לעורר את הבעיה? "אנחנו ההורים של גיא ועוד הורים נוספים פנינו בכתב למנהלת אגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך הגב' רות פן, עם העתקים למנהל משרד החינוך מחוז חיפה אהרון זביידה, לשר החינוך יוסי שריד, להסתדרות המורים ולמרכז הלמידה. קיבלנו תשובה אך ורק מהגב' רות פן "שאין בסמכות משרדה לטפל בבעיה.." ועוד תשובה מהמפקח על החינוך המיוחד במחוז חיפה ד"ר חנן רונן שענה "לאור הקיצוצים הקיימים במשרד החינוך, זה המצב..". כך שגם אנחנו או יותר נכון ילדינו יוצאים נפגעים. משמע לא הצלחנו להשיג דבר, בינתיים". תקווה בתום חופשת חג הסוכות, מתוכנן ביקור של שר החינוך יוסי שריד בעיר חיפה. ליו"ר העמותה, הגב' בן-דב ולהורים יש עדיין תקווה. ממש בימים בהם נכתבה הכתבה נתבשרנו ע"י הגב' בן-דב על הוספת מספר שעות לטובת "מרכזי הלמידה" ועוד על פתיחתו של מרכז חדש בביה"ס "ליאו-בק" המיועד לתלמידי חטיבת הביניים. -5- וידוי אישי "היה לי קשה. קשה מאוד. כל הילדים רדפו אחרי בהפסקה וקראו לי מפגר. אני ידעתי שאני לא מפגר. אני ידעתי שבלילה במיטה, אני שוכב בחושך עם הארנב שלי ופתאום אני יודע בראש את כל התשובות לשאלות שהמורה שאלה בכיתה. אני גם ידעתי כשאבא חיבק אותי חזק, חזק!! פתאום אני יודע כמה זה אחד ועוד חמש. אבל המורה לא ידעה, גם החברים לכיתה לא ידעו, כולם חשבו שהם "יודעים" שאני מפגר, מפני שהוציאו אותי מהכיתה לכיתה טיפולית. אני רק חשבתי קצת לאט כי האותיות קצת התבלבלו לי..". והילד הזה הוא אני.
 
למעלה