לאכול אותו

[zvibalas]

לאכול אותו

לפני כמה ימים,באמצע הלילה. פתאום התחלתי לחלום שהילד הגדול שלי (בן 3) נמצא לידי ומדבר איתי. ואז החלום החל להתמוגג, והתחלתי להרגיש טפיחות קלות על הלחי, ואת הפשוש שלי שואל אותי "אבא למה קראת לי?". התעוררתי, אמרתי לו שלא קראתי לו. זה לא שיכנע אותו. אז אמרתי לו שרציתי לתת לו נשיקה וחיבוק. נתתי לו אותם, והוא חזר לישון בכיף עד הבוקר. פשוט לאכול אותו, נכון?

 

[shno]

../images/Emo6.gif איזה חמוד

אני אתמול בערב הייתי עם שניהם בבית. הילי שותה בקבוק חלב על הספונת שלה, ואני נותן בקבוק לאיתן. במהלך העצירה לגרעפס באמצע הבקבוק של איתן הוא תפס עצבים והתחיל לבכות ("מי העיז להוציא לי את הבקבוק מהפה?!"). הילי קלטה שהוא בוכה, ובלי להתבלבל הלכה והביאה לו את הטרמפולינה שלו (כולה בת שנה ו- 8 הפצלוחה - נקרעתי מצחוק ממאמצי ההרמה והסחיבה והדחיפה שלה כל הדרך מהמטבח לסלון). כשהיא הביאה את הטרמפולינה וידאתי איתה "הילי, הבאת את הטרמפולינה לאיתן?" "כן, איתן בוכה. איתן נדנד לא יבכה".

 

[hag70]

אנחנו עברנו שלב../images/Emo11.gif

שלושתנו הולכים ליום המשפחה. הילדה פונה אלינו ואמרת: "אבא, אתה לא תהיה סבא. ואמא, את לא תהיי סבתא". שאלנו למה? כי אני לא רוצה להיות אמא. אין בעיה אמרנו. לא חייבים. ואז היא מסבירה: אני לא רוצה להיות בהריון. זה מאד מעייף

 

[schlomitsmile]

../images/Emo6.gif מדהימים, כל שלושת האפרוחים בשירשור הזה... מזכיר לי, שאני צריכה לארגן יומן גם לפיצקי שלי- לשלושת אחיו יש יומן (לכל אחד) בו אני מתעדת סיפורים שכאלה, למען הדורות הבאים... האמת, גם לי מעניין וכייף לקרוא היום, מה אמר עלם החמודות בן ה12 וחצי, כשהיה בן 3 ... הפרספקטיבה מועילה גם להבנת כלמיני מורכבויות ותהליכים, ששורשיהם בגיל הרך, אבל אז לא יכולנו לדעת לאן יקחו. האספי שלי בן ה-8, מספר לי גם לא מעט חלומות, שגם אותם אני כותבת. הוא זוכר די הרבה חלומות, ובפירוט מרשים. אז לפיצקי אמנם אין עדיין אמרי שפר (כולו בן 11 חודש), אבל הוא מספר על עצמו בדרכו../images/Emo13.gif הוא מאד אקספרסיבי, בשני הכיוונים: כשהוא שמח, כל משמניו מחייכים, מצחקקים וזוהרים. אפילו מאחור אפשר לראות שהוא מחייך...../images/Emo99.gif לעומת זאת כשמשהו לא נראה לו, הוא מנסר את מוחנו בצרחותיו הפנומנליות ../images/Emo122.gif