לאכול ולהשאיר את המצה שלמה-דיון אסטרטגי
פסח אמור להיות חג החירות
אבל אילו מאתנו שלא משועבדים לנקינות הפסח
מרגישים לא פעם משועבדים לביקרות המשפחתית
ההצבעות הלחישות,האמירות הסמי נחמדות ומבכית
כשיש לך נראות טרנסגנדרית וגנדר קווירית או אפילו כשאתה בארון היא לא פשוטה
אבל אני פותחת את השאלה הזו לדיון רחב יותר
כול מי שהיה ה"שונה" בסדר פסח הרגיש את זה
כל מי שבדיוק התגרש/ה, עוד רווק/ה, לבוש בשונה משאר המשפחה
מאמין בדברים שונים משאר המשפחה, ועוד דגמאות רבות.
אולי זה הצפיפות של כל החמולה מול שולחן אחד, אולי זה האינטמיות
אבל יש משהו בסדר עצמו שמעצים את תחושת הקושי והביקרות
אז הנה הדיון שלי
האם הרגשתם שונים בסדר פסח?
איך היו התגבות? איך התמודדתם? איך אתם מתמודדים עכשיו?
מה גורם לכם להשאר אתם למרות הביקרות? מה קשה לכם?
האם אתם עדיין הולכים לסדר משפחתי? או שיש לכם משהו אחר ואם כן מה?
זה ממש לא חובה לענות רק בנקודות האלו או בשאלות
אבל אפשר לענות גם דרכם זה עלי מקל הרבה פעמים
פסח אמור להיות חג החירות
אבל אילו מאתנו שלא משועבדים לנקינות הפסח
מרגישים לא פעם משועבדים לביקרות המשפחתית
ההצבעות הלחישות,האמירות הסמי נחמדות ומבכית
כשיש לך נראות טרנסגנדרית וגנדר קווירית או אפילו כשאתה בארון היא לא פשוטה
אבל אני פותחת את השאלה הזו לדיון רחב יותר
כול מי שהיה ה"שונה" בסדר פסח הרגיש את זה
כל מי שבדיוק התגרש/ה, עוד רווק/ה, לבוש בשונה משאר המשפחה
מאמין בדברים שונים משאר המשפחה, ועוד דגמאות רבות.
אולי זה הצפיפות של כל החמולה מול שולחן אחד, אולי זה האינטמיות
אבל יש משהו בסדר עצמו שמעצים את תחושת הקושי והביקרות
אז הנה הדיון שלי
האם הרגשתם שונים בסדר פסח?
איך היו התגבות? איך התמודדתם? איך אתם מתמודדים עכשיו?
מה גורם לכם להשאר אתם למרות הביקרות? מה קשה לכם?
האם אתם עדיין הולכים לסדר משפחתי? או שיש לכם משהו אחר ואם כן מה?
זה ממש לא חובה לענות רק בנקודות האלו או בשאלות
אבל אפשר לענות גם דרכם זה עלי מקל הרבה פעמים
