לאכל בכח?
בשבועות האחרונים קיבלתי מדיאטנית דיאטה דלה מאד בפחממות במטרה להפחית את הרעב (אחת הסיבות המרכזיות: תנגודת אינסולין). שמתי לב, שלמרות שאני מקפידה מאד על הדיאטה (אם כי אוכלת גם מעדני דיאט של טרה 6.8 ג' פחממות וקצת יותר בצל, גזר ושאר ירקות המוגבלים הללו וקצת יותר ממנת הלחם שאושרה לי בשבת - כי פשוט הגוף שלי נדחף לקבל קצת פחממות...), יש ימים בהם אני אוכלת הרבה ונשארת רעבה כל הזמן, ויש ימים בהם אני פשוט לא רעבה ובקושי אוכלת משהו - למרות שהתפריט די זהה בשני המקרים (כך שאי אפשר לומר שבגלל שאכלתי קצת יותר פחממות נהייתי רעבה יותר). היום (שני), למשל, אינני בטוחה שעברתי את ה 1000 קלוריות, ונראה לי שאכלתי בקושי 800... היו עוד כמה ימים כאלו במהלך השבועות האחרונים. האם בימים כאלו עלי להכריח את עצמי לחשב כמויות ולאכל בכח? אני פוחדת שהמצב הזה יגרום נזק לגוף שלי שגם ככה כבר די הרוס מכל מיני דיאטות, יו-יו וכו'. זאת ועוד - מבחינה פסיכולוגית הדיאטה הזו היתה הכי קשה שעשיתי אי פעם. הגעתי להמון נקודות שבירה בגלל מחסור בפירות, לחם וכו', ואין לי מושג איך הצלחתי כל פעם לשמור על עצמי לא לגעת בהם... בכוונתי להודיע לדיאטנית באופן חד משמעי שאינני מתכוונת להמשיך בדיטאה במתכונת הזו, ושאם היא לא תאשר לי הוספה של קצת פחממות, אעשה זאת על דעת עצמי (אין לי ספק שבכל מקרה אצטרך לשמור על הגבלה של פחממות, רק שקשה לי לעשות זאת בכזו קיצוניות). האם הדרישה שלי מוגזמת? האם באמת אין דרך אחרת להוריד את רמות האינסולין בדם (באופן תזונתי) חוץ מהמנעות כמעט מוחלטת מפחממות? לציין, שבנוסף לכל אני עם עודף משקל שבין היתר נגרם לפחות מבעיה אחת הורמונלית (עד שיגיעו כל הבדיקות, עדיין אינני מקבלת טיפול תרופתי בעניין זה).
בשבועות האחרונים קיבלתי מדיאטנית דיאטה דלה מאד בפחממות במטרה להפחית את הרעב (אחת הסיבות המרכזיות: תנגודת אינסולין). שמתי לב, שלמרות שאני מקפידה מאד על הדיאטה (אם כי אוכלת גם מעדני דיאט של טרה 6.8 ג' פחממות וקצת יותר בצל, גזר ושאר ירקות המוגבלים הללו וקצת יותר ממנת הלחם שאושרה לי בשבת - כי פשוט הגוף שלי נדחף לקבל קצת פחממות...), יש ימים בהם אני אוכלת הרבה ונשארת רעבה כל הזמן, ויש ימים בהם אני פשוט לא רעבה ובקושי אוכלת משהו - למרות שהתפריט די זהה בשני המקרים (כך שאי אפשר לומר שבגלל שאכלתי קצת יותר פחממות נהייתי רעבה יותר). היום (שני), למשל, אינני בטוחה שעברתי את ה 1000 קלוריות, ונראה לי שאכלתי בקושי 800... היו עוד כמה ימים כאלו במהלך השבועות האחרונים. האם בימים כאלו עלי להכריח את עצמי לחשב כמויות ולאכל בכח? אני פוחדת שהמצב הזה יגרום נזק לגוף שלי שגם ככה כבר די הרוס מכל מיני דיאטות, יו-יו וכו'. זאת ועוד - מבחינה פסיכולוגית הדיאטה הזו היתה הכי קשה שעשיתי אי פעם. הגעתי להמון נקודות שבירה בגלל מחסור בפירות, לחם וכו', ואין לי מושג איך הצלחתי כל פעם לשמור על עצמי לא לגעת בהם... בכוונתי להודיע לדיאטנית באופן חד משמעי שאינני מתכוונת להמשיך בדיטאה במתכונת הזו, ושאם היא לא תאשר לי הוספה של קצת פחממות, אעשה זאת על דעת עצמי (אין לי ספק שבכל מקרה אצטרך לשמור על הגבלה של פחממות, רק שקשה לי לעשות זאת בכזו קיצוניות). האם הדרישה שלי מוגזמת? האם באמת אין דרך אחרת להוריד את רמות האינסולין בדם (באופן תזונתי) חוץ מהמנעות כמעט מוחלטת מפחממות? לציין, שבנוסף לכל אני עם עודף משקל שבין היתר נגרם לפחות מבעיה אחת הורמונלית (עד שיגיעו כל הבדיקות, עדיין אינני מקבלת טיפול תרופתי בעניין זה).