לאלמונימי- ההודעה שביקשת שאעלה
• יפה ששייכת אותי לזרם הקיצוני
...ו shlomikli / הליכוד ו√ כבר חשבתי לרגע שאני אנטי-ציוני גלותי, וכעת מתברר שאני אולטרה-ציוני עם קצף על השפתיים ששר "עוצו עיצה ותופר..." הגשמת האינטרסים הלאומיים, המשותפים לכל בני הלאום היהודי, קרי ביסוס מדינה יהודית חופשית, מצוי בסכנה מצד הערבים, גזע אחר, עם אחר, לאום אחר בעלי אינטרסים אחרים משלנו. לימין אין צורך בקונספירציה של נימוקים ביטחוניים. הצרכים הבטחוניים הם אמיתיים. המלחמה היא עובדה. המלחמה אינה משרתת שום אינטרס ימני. על המלחמה אחראים השמאלנים עם הטירוף הקרוי הסכם אוסלו שלהם ושותפיהם הערבים שונאי ישראל. המלחמה מתמשכת רק בגלל הסרוב שלנו הימנים להיכנע. אני נגד כניעה לטרוריסטים, לכן זה הופך אותי לפאשיסט? "ניתן ליישם את רעיונות הימין באופן מתון ומועיל" - פחחחחחחחחח אתה הולך ונעשה משעשע מהודעה להודעה: מה זה מתון וחיובי? איך תקבע פה לעד את זכותנו על האדמה שממערב לירדן (כתביעת הימין "המתון והחיובי") באופן המוזר שהצעת? לו הייתי ערבי, היו לי אינטרסים לאומיים של ערבי, אני לא. לכן יש לי אינטרסים לאומיים של יהודי. עד כאן, האם רות, עבור? אנחנו נמצאים במלחמה. יש מעט מאוד מלחמות לא אלימות. אפילו מלחמות אידאולוגיות, כמו המלחמה הקרה, כללו מקבץ אדיר אל ארועים אלימים (מלחמות אזרויות, במזה"ת, קוריאה, וויאטנם, סין, דרום אמריקה, קובה והקריבים, טרור קומוניסטי באירופה). ל"דחף הפתולוגי לאלימות" - אני קורה יצר השרדות, ורצון בניצחונו של העם שלי. מאחר והמלחמה היא תהליך של אלימות הדדית, גם הניצחון חייב להיות אלים. זה טבע העולם. אין מלחמות נקיות לא-אלימות (חוץ משחמט או קרב 10). אני לא צריך להגדיר את האחר כדי לדעת מי אני. אולי אתה צריך את זה, עובדה שהשמאל שונא בפועל את כל העולם ואישתו (חוץ מאשר את אלו שצריך באמת לשנוא). אני יודע מי אני ומה אני ומהו תפקידי הלאומי בעולם. אני לא צריך אוייבים בשביל זה. בסופו של דבר אני לא חזיר ארופאי ולא שמאלני. האמן לי, שחיי היו שמחים ומלאים יותר, אילו כל חברי מכרי ובני עמי לא היו נפגעים או נטבחים בפיגועים. פיגועים מיותרים לחלוטין, שנולדו מתוך איוולת אוסלו עליה אחראי השמאל בלעדית! הימין היה קיים ויהיה קיים גם בלי אויבים חיצוניים. הימין מתחזק עכשיו, בגלל התמוטטות הקונספציה השמאלנית. לא בגלל גיזענות חבויה שיוצאת החוצה, כפי שמנסה להציג השמאל. השמאל הבטיח שלום, אין שלום. כשיש פיגועים זו מלחמה, לא שלום. הערבים רימו את השמאל, השמאל לא רצה לראות דרך השקרים של הערבים... כולנו משלמים את המחיר. > התנועה המהפכנית (ממש כך, מהפכנית) שאליה מסופחת האידיאולוגיה שלכם חייבת להתקיים בדינמיקה מתמדת מסכים בהחלט! הציונות היא מהפיכה מתמדת. כל אות עברית שאני כותב היא חלק מהמהפיכה. כל מילואים או שירות צבאי שלי(בעתיד), הוא גם מעשה מהפכני. כל יום עצמאות הוא מהלך מהפכני, כל ציון מוצלח במבחן הוא חלק מהמפיכה הציונית. אני יהודי שהוא עדיין חי - זהו צעד מהפכני! אם היו "גאנדים" מעבר לקו הירוק, היה אפשר להגיע להסכם. אבל אין גאנדים. הערבים בחיים לא היו גאנדים, ובחיים לא יהיו. אנחנו לא משחקים בכאילו וב"מה היו אילו". אין לנו גבול עם אומה תרבותית נקודה, כל הדיון של "מה היה אילו" הוא אקדמי וחסר תוכלת. למען האמת, גם ההודים רחוקים מאוד מדמות הגאנדים. לכן גאנדי קרוי אצלם מהטמה. בעיניהם הוא הכלאה בין מנהיג לאומי לפאקיר ולגורו. אם היינו יודעים בוודאות מוחלטת על כך שיהיה שלום אמת לעדי-עד ואין שום איום מצידם של הפלסטינים, הייתי מוכן לשקול את הפשרות שתיארת, אבל השאלה נושאת בתוכה את כל הגיחוך שבתפיסת עולמך, שכן אם השלום הוא אמיתי וכן, למה שיהיה צורך לפנות אנשים מבתיהם? שיחיו שם כאזרחים ישראלים, תחת ריבונות פלסטין שוחרת השלום... אבל במציאות של היום, כשברור שאיש שם לא רוצה שלום (שלום מהסוג שאני מתאר - שבו לא נרצחים יהודים בתור ספורט לאומי פלסטיני... לא שלום מהסוג שלך, שרואה בטרור תגובה טבעית, לכיבוש ולעוד קלישאות שברחו לי כרגע מהראש...), אין שום מקום לפשרה. אם הערבים היו מציעים לנו שלום של אמת, הייתי מציע לקנות או לחכור מהם את השטחים במחלוקת. או אפילו ליצור איתם איזושהי קונפדרציה שתבטיח את הזכויות הלאומיות של שני הצדדים. אם הערבים היו אומה מתורבתת היה אפשר להגיע לפתרון של שלום המאפשר גם את אחזקת השטחים שלנו בשליטתינו. בכל אופן, על השטחים, שאני מאמין ששייכים לארץ ישראל ולעם ישראל, אני לא מוותר. שטחים להקמת מדינות לאומיות אינם חסרים במזה"ת. הלאום הפלשתינאי אינו קיים במציאות. לכן לא יכולה להיות לו מדינה לאומית. יאסר ערפאת עצמו אינו פלשתינאי - הוא סתם מצרי, כמו רבים מה"פלשתינאים". אחרי שהאחרא סיטרא יקח את ערפאת לתהומותיו, לא ישאר כלום מ"העם הפלשתינאי" - זוהי סתם ערימה של חמולות ערביות... בדיוק כמו כל ערימה אחרת של חמולות ערביות בכל מקום אחר במזה"ת. מהבחינה הזו, המזה"ת יותר דומה לאירופה של ימי הבניים, אין מדינות לאומיות, אין עמים מוגדרים. יש אפנדים ויש פלאחים. ערפאת הוא אפנדי כזה, ברגותי או אסד הם אפנדים אחרים. לצערי, נימוקי הבטחון מאוד קיימים. הערבים אינם אומה מתורבתת, והמניע המרכזי שלהם לרצח יהודים הוא דתי-גיזעני. מנסיון העבר, אי אפשר לשכח שינאה שכזו בעד שום שוחד. לא משנה מה ניתן לערבים, חוץ מאשר דם יקירנו, דבר לא ירווה את צימאונם. אגב, ספר לי מי לדעתך אינו ימין קיצוני יהיה משעשע לשמוע... ונסיים בקריאה ל"כסף לנכים - לא למתנחלים" ו"לא אנחנו נבחר את מנהיגי הצד השני"...
• יפה ששייכת אותי לזרם הקיצוני
...ו shlomikli / הליכוד ו√ כבר חשבתי לרגע שאני אנטי-ציוני גלותי, וכעת מתברר שאני אולטרה-ציוני עם קצף על השפתיים ששר "עוצו עיצה ותופר..." הגשמת האינטרסים הלאומיים, המשותפים לכל בני הלאום היהודי, קרי ביסוס מדינה יהודית חופשית, מצוי בסכנה מצד הערבים, גזע אחר, עם אחר, לאום אחר בעלי אינטרסים אחרים משלנו. לימין אין צורך בקונספירציה של נימוקים ביטחוניים. הצרכים הבטחוניים הם אמיתיים. המלחמה היא עובדה. המלחמה אינה משרתת שום אינטרס ימני. על המלחמה אחראים השמאלנים עם הטירוף הקרוי הסכם אוסלו שלהם ושותפיהם הערבים שונאי ישראל. המלחמה מתמשכת רק בגלל הסרוב שלנו הימנים להיכנע. אני נגד כניעה לטרוריסטים, לכן זה הופך אותי לפאשיסט? "ניתן ליישם את רעיונות הימין באופן מתון ומועיל" - פחחחחחחחחח אתה הולך ונעשה משעשע מהודעה להודעה: מה זה מתון וחיובי? איך תקבע פה לעד את זכותנו על האדמה שממערב לירדן (כתביעת הימין "המתון והחיובי") באופן המוזר שהצעת? לו הייתי ערבי, היו לי אינטרסים לאומיים של ערבי, אני לא. לכן יש לי אינטרסים לאומיים של יהודי. עד כאן, האם רות, עבור? אנחנו נמצאים במלחמה. יש מעט מאוד מלחמות לא אלימות. אפילו מלחמות אידאולוגיות, כמו המלחמה הקרה, כללו מקבץ אדיר אל ארועים אלימים (מלחמות אזרויות, במזה"ת, קוריאה, וויאטנם, סין, דרום אמריקה, קובה והקריבים, טרור קומוניסטי באירופה). ל"דחף הפתולוגי לאלימות" - אני קורה יצר השרדות, ורצון בניצחונו של העם שלי. מאחר והמלחמה היא תהליך של אלימות הדדית, גם הניצחון חייב להיות אלים. זה טבע העולם. אין מלחמות נקיות לא-אלימות (חוץ משחמט או קרב 10). אני לא צריך להגדיר את האחר כדי לדעת מי אני. אולי אתה צריך את זה, עובדה שהשמאל שונא בפועל את כל העולם ואישתו (חוץ מאשר את אלו שצריך באמת לשנוא). אני יודע מי אני ומה אני ומהו תפקידי הלאומי בעולם. אני לא צריך אוייבים בשביל זה. בסופו של דבר אני לא חזיר ארופאי ולא שמאלני. האמן לי, שחיי היו שמחים ומלאים יותר, אילו כל חברי מכרי ובני עמי לא היו נפגעים או נטבחים בפיגועים. פיגועים מיותרים לחלוטין, שנולדו מתוך איוולת אוסלו עליה אחראי השמאל בלעדית! הימין היה קיים ויהיה קיים גם בלי אויבים חיצוניים. הימין מתחזק עכשיו, בגלל התמוטטות הקונספציה השמאלנית. לא בגלל גיזענות חבויה שיוצאת החוצה, כפי שמנסה להציג השמאל. השמאל הבטיח שלום, אין שלום. כשיש פיגועים זו מלחמה, לא שלום. הערבים רימו את השמאל, השמאל לא רצה לראות דרך השקרים של הערבים... כולנו משלמים את המחיר. > התנועה המהפכנית (ממש כך, מהפכנית) שאליה מסופחת האידיאולוגיה שלכם חייבת להתקיים בדינמיקה מתמדת מסכים בהחלט! הציונות היא מהפיכה מתמדת. כל אות עברית שאני כותב היא חלק מהמהפיכה. כל מילואים או שירות צבאי שלי(בעתיד), הוא גם מעשה מהפכני. כל יום עצמאות הוא מהלך מהפכני, כל ציון מוצלח במבחן הוא חלק מהמפיכה הציונית. אני יהודי שהוא עדיין חי - זהו צעד מהפכני! אם היו "גאנדים" מעבר לקו הירוק, היה אפשר להגיע להסכם. אבל אין גאנדים. הערבים בחיים לא היו גאנדים, ובחיים לא יהיו. אנחנו לא משחקים בכאילו וב"מה היו אילו". אין לנו גבול עם אומה תרבותית נקודה, כל הדיון של "מה היה אילו" הוא אקדמי וחסר תוכלת. למען האמת, גם ההודים רחוקים מאוד מדמות הגאנדים. לכן גאנדי קרוי אצלם מהטמה. בעיניהם הוא הכלאה בין מנהיג לאומי לפאקיר ולגורו. אם היינו יודעים בוודאות מוחלטת על כך שיהיה שלום אמת לעדי-עד ואין שום איום מצידם של הפלסטינים, הייתי מוכן לשקול את הפשרות שתיארת, אבל השאלה נושאת בתוכה את כל הגיחוך שבתפיסת עולמך, שכן אם השלום הוא אמיתי וכן, למה שיהיה צורך לפנות אנשים מבתיהם? שיחיו שם כאזרחים ישראלים, תחת ריבונות פלסטין שוחרת השלום... אבל במציאות של היום, כשברור שאיש שם לא רוצה שלום (שלום מהסוג שאני מתאר - שבו לא נרצחים יהודים בתור ספורט לאומי פלסטיני... לא שלום מהסוג שלך, שרואה בטרור תגובה טבעית, לכיבוש ולעוד קלישאות שברחו לי כרגע מהראש...), אין שום מקום לפשרה. אם הערבים היו מציעים לנו שלום של אמת, הייתי מציע לקנות או לחכור מהם את השטחים במחלוקת. או אפילו ליצור איתם איזושהי קונפדרציה שתבטיח את הזכויות הלאומיות של שני הצדדים. אם הערבים היו אומה מתורבתת היה אפשר להגיע לפתרון של שלום המאפשר גם את אחזקת השטחים שלנו בשליטתינו. בכל אופן, על השטחים, שאני מאמין ששייכים לארץ ישראל ולעם ישראל, אני לא מוותר. שטחים להקמת מדינות לאומיות אינם חסרים במזה"ת. הלאום הפלשתינאי אינו קיים במציאות. לכן לא יכולה להיות לו מדינה לאומית. יאסר ערפאת עצמו אינו פלשתינאי - הוא סתם מצרי, כמו רבים מה"פלשתינאים". אחרי שהאחרא סיטרא יקח את ערפאת לתהומותיו, לא ישאר כלום מ"העם הפלשתינאי" - זוהי סתם ערימה של חמולות ערביות... בדיוק כמו כל ערימה אחרת של חמולות ערביות בכל מקום אחר במזה"ת. מהבחינה הזו, המזה"ת יותר דומה לאירופה של ימי הבניים, אין מדינות לאומיות, אין עמים מוגדרים. יש אפנדים ויש פלאחים. ערפאת הוא אפנדי כזה, ברגותי או אסד הם אפנדים אחרים. לצערי, נימוקי הבטחון מאוד קיימים. הערבים אינם אומה מתורבתת, והמניע המרכזי שלהם לרצח יהודים הוא דתי-גיזעני. מנסיון העבר, אי אפשר לשכח שינאה שכזו בעד שום שוחד. לא משנה מה ניתן לערבים, חוץ מאשר דם יקירנו, דבר לא ירווה את צימאונם. אגב, ספר לי מי לדעתך אינו ימין קיצוני יהיה משעשע לשמוע... ונסיים בקריאה ל"כסף לנכים - לא למתנחלים" ו"לא אנחנו נבחר את מנהיגי הצד השני"...