ענבר בן 31
New member
לאלת האהבה
יש רגעים בחיו של אדם, שמשנים את כל הפרספקטיבה שלו על העולם והחיים בכלל. האובדן הטראגי שלך הוא כזה. מכתביך אני יודע שאת בחרת להעניק את האהבה שלך לסביבה, את רואה את הדברים באור שונה, מפוקח יותר, עם יכולת להבחין בין עיקר לטפל, עם זוית ראיה אנושית, חמה, מרטיטה,יפייפיה ואוהבת... אוי כל- כך אוהבת. יש לך אומץ אדיר ביכולת שלך לשתף את הפורום בחוויה האישית שלך. אין אף אחד שיוכל להשיב לך נחמה, אבל כולנו יודעים שאת מדהימה , את ראויה לאהבת האדם, את ראויה לכל הטוב שבעולם... את ראויה לתינוק משלך ! נשמתי, אזרי כוחות, אספי את השברים, נגבי את הדמעות, הביטי מה יופיו של העולם, איך המחזוריות של הטבע יוצרת כל יום חיים חדשים על פני האדמה. את קשורה לאדמה, את חלק מן הטבע, נבראת כדי לחיות כאן ועכשיו. נסי להביט במראה , תראי אשה מדהימה, עם יכולת להעניק, עם יכולת להקשיב, עם יכולת לאהוב. החיים ממשיכים, את הצער אף כיסוי מלאכותי לא יטשטש , אולם ניתן לאט לאט להביט אל המחר ולנסות בלי רגשות אשם להביא עוד תינוק לעולם. גם אם לא מייד, גם אם לא מחר, זה יקרה , זה יהיה , כי זה נכתב ונחתם. יום יבוא ותזכי לחבק את ילדך שלך , לעולם תזכרי שהיה לו אח, לעולם תזכרי שלהביא ילד זאת משימה לא קלה , אולם באהבתך הרבה תגלי שהכוחות שלך התגברו, התחסנו, התעצמו, התחשלו ולמדו מהו העיקר והחשוב בעולם. את אלה, את מלאך , את תזכי לחבק רך-נולד, בידך הדבר, אין לך ולסביבה אשמה במה שקרה , קחי את הצער והפכי אותו לתקווה. אותה תקווה שמשולבת בצער , אותה תקווה שמשולבת בכאב , זאת אותה תקווה מופלאה ונדירה שתוביל אותך לעבר עתיד-מקסים עם ילדך שעוד יהיה עם ילדתך שעוד תהיה. האחזי בתקווה ומשם תלכי צעד אחר צעד,לאט, בלי חשש, אל המחר, אל החלום ! מחבק אותך בנשמה ומאחל לך את כל האושר שבעולם. שלך לתמיד, ענבר
יש רגעים בחיו של אדם, שמשנים את כל הפרספקטיבה שלו על העולם והחיים בכלל. האובדן הטראגי שלך הוא כזה. מכתביך אני יודע שאת בחרת להעניק את האהבה שלך לסביבה, את רואה את הדברים באור שונה, מפוקח יותר, עם יכולת להבחין בין עיקר לטפל, עם זוית ראיה אנושית, חמה, מרטיטה,יפייפיה ואוהבת... אוי כל- כך אוהבת. יש לך אומץ אדיר ביכולת שלך לשתף את הפורום בחוויה האישית שלך. אין אף אחד שיוכל להשיב לך נחמה, אבל כולנו יודעים שאת מדהימה , את ראויה לאהבת האדם, את ראויה לכל הטוב שבעולם... את ראויה לתינוק משלך ! נשמתי, אזרי כוחות, אספי את השברים, נגבי את הדמעות, הביטי מה יופיו של העולם, איך המחזוריות של הטבע יוצרת כל יום חיים חדשים על פני האדמה. את קשורה לאדמה, את חלק מן הטבע, נבראת כדי לחיות כאן ועכשיו. נסי להביט במראה , תראי אשה מדהימה, עם יכולת להעניק, עם יכולת להקשיב, עם יכולת לאהוב. החיים ממשיכים, את הצער אף כיסוי מלאכותי לא יטשטש , אולם ניתן לאט לאט להביט אל המחר ולנסות בלי רגשות אשם להביא עוד תינוק לעולם. גם אם לא מייד, גם אם לא מחר, זה יקרה , זה יהיה , כי זה נכתב ונחתם. יום יבוא ותזכי לחבק את ילדך שלך , לעולם תזכרי שהיה לו אח, לעולם תזכרי שלהביא ילד זאת משימה לא קלה , אולם באהבתך הרבה תגלי שהכוחות שלך התגברו, התחסנו, התעצמו, התחשלו ולמדו מהו העיקר והחשוב בעולם. את אלה, את מלאך , את תזכי לחבק רך-נולד, בידך הדבר, אין לך ולסביבה אשמה במה שקרה , קחי את הצער והפכי אותו לתקווה. אותה תקווה שמשולבת בצער , אותה תקווה שמשולבת בכאב , זאת אותה תקווה מופלאה ונדירה שתוביל אותך לעבר עתיד-מקסים עם ילדך שעוד יהיה עם ילדתך שעוד תהיה. האחזי בתקווה ומשם תלכי צעד אחר צעד,לאט, בלי חשש, אל המחר, אל החלום ! מחבק אותך בנשמה ומאחל לך את כל האושר שבעולם. שלך לתמיד, ענבר