לאמא של החבר שלי לשעבר...

לאמא של החבר שלי לשעבר...../images/Emo14.gif

בעוד שלושה שבועות ימלאו שנתיים ליום בו אני ובנך נפרדנו...ומאז, כמעט ולא עובר יום בו אני לא חושבת עליך. את...היית בשבילי כל כך הרבה דברים...תמכת, עודדת, הקשבת, הדרכת...היית אמא שלי כשאימי לא יכלה למלא את התפקיד הזה וחברה טובה כשהייתי זקוקה לכך. ציפי, את לא יודעת כמה אני מתפללת שדרכינו יפגשו...רק לראות אותך ברחוב, לשמוע מה קורה, להגיד לך שהיית ואת עדיין בנישמתי...להודות לך- כי אף פעם לא עשיתי זאת... שמעתי...שמעתי שהיה לך קשה לקבל את החברה ה"חדשה" שלו. שמעתי שהעמדת קשיים. ואני לא בטוחה שזו הייתה הדרך הנכונה לפעול...כי אני יודעת שמה שהיה ביננו נגמר. אבל החרטה היחידה שלי קשורה אלייך...אני מרגישה שאיבדתי אמא, בלי היכולת להפרד... ואת כ"כ חסרה...בכל התחלה חדשה, ברגעים השמחים והכואבים...ובכלל. כל מכונית מיצובישי שעוברת, כל אישה שמזכירה לי את דמותך...והאמת היא שאני לא יודעת איך אני אגיב אם אראה אותך. רק יודעת שמשהו בתוכי רוצה בזה כל כך... אז אני מנצלת את הפורום הזה, הזדמנות לכתוב לך...לא נראה לי שאת קוראת, אבל אני צריכה להוריד את האבן הזו מלבי...היום אפילו חשבתי לשלוח לך באמת את המכתב הזה...אבל אני לא רוצה לעורר מהומות לא רצויות. אז ציפי, תודה על הכל. אני אוהבת אותך מעומק ליבי. מקווה שיום אחד נוכל לחדש את הקשר המיוחד שנוצר ביננו... קרן.
 
למעלה