לאן אתה הולך?

datnyc

New member
לאן אתה הולך?

למקום בו חיה הרוח שלי. משפט ששמעתי בסדרת מדע בדיוני, ופתאום משום מקום נזרקתי למחשבה שאולי באמת עיקר הבעיה שלנו היא ששכחנו את הרוח שלנו, את ה"מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול?" אנחנו מנסים הכל, טועמים מכל דבר, בודקים כל דבר אסור, אבל באיזשהוא מקום שכחנו, במירוץ היומיומי של החיים, לעצור לרגע, לחשוב, להרגיש לאן אנחנו באמת צריכים ללכת. היום שמעתי מישהי מספרת על שינוי שהיא עברה, ממורה משווקת צעצועים, כשהיא נשאלה האם היא תכננה את זה, התשובה שלה הייתה פשוט לא, היא ראתה משהו והחליטה שאת זה היא צריכה למכור, החליטה ועשתה, בלי מחשבה מוקדמת, בלי תכנון קפדני. אז אני לא יודע אם אני מסוגל היום, בתוך הכאוס שבו אני נמצא לקחת את פסק הזמן הזה למחשבה, אבל ההחלטה כבר קיימת. אז לאן אני הולך? למקום בו חיה הרוח שלי, אני יודע שאולי זה יקח לי קצת זמן אבל אני אגיע, ואת זה אני מבטיח קודם כל לעצמי. ושיעבור הכל ממול
 

kisslali

New member
מחזיקה לך אצבעות

שנים על גבי שנים שאני בדרך לשם ורק מתעכבת לסגור כמה דברים קטנטנים... לי כבר לוקח המון זמן למצוא את הכתובת המדוייקת. הייתי כבר במקום או שניים, חשבתי שהם נכונים וגיליתי שלא. כיף לך אם אתה יודע ואם לא מקווה שתהנה לחפש. נשיקות ללי
 

noa128

New member
מנסה להבין

אם מדובר בהגיג, ברצון כללי ופנימי לשאוף לטוב יותר עבורך, לשמור על ראש פתוח - או שבאמת ברמה המעשית אתה בחיפוש תמידי, מרגיש ש"עוד לא הגעת" והייעוד האמיתי וה'נכון' עודנו ממתין לך מעבר לגבעה הבאה... אני לכשעצמי מוצאת בזה רעננות אין קץ, בהמשך החיפוש ובאמונה המלאה שאף פעם לא מאוחר ללכת אחרי הרוח הזו להתחיל מחדש איפה שנמצא ה"נכון יותר", ה"נכון" שלך. נועה.
 
היישום היישום

איפה הרוח שלי אני חושבת שאני יודעת, לפחות כיוון כללי יש לי כבר לא מעט זמן, רק האחיזה הבלתי נתנת להתפשרות בקיום היומיומי כאן, לא מאפשרת לרוחי אפילו לא משב קטנטן בטבע, רק פנטזיות.
 

seeyou

New member
רק פנטזיות?../images/Emo140.gif

ישנם כאלו שגם זה אין ךהם... תנצלי אותם!תתחילי לכתוב... סיפור נחמד שאפשר ללמוד ממנו-אם רוצים.. " שלום קוראים לי אושר אני לוקחת חלק בחייהם של אלה שי להם חברים כי להיות בעל חברים זה להיות מאושר אני לוקחת חלק בחייהם של אלו שמאמינים כי האתמול הוא עבר, מחר הוא עתיד והיום זה הרגע שנקרא הווה. אני לוקחת חלק בחייהם של אלו המאמינים באהבה, שמאמינים בספור יפה - אני נשואה ידעתם?.. אני נשואה ל"זמן" בעלי הוא יפה מאוד הוא אחראי לפתירת כל הבעיות שקימות בעולם הוא מאחה לבבות שבורים, יוצר חברים חדשים והופך את העצב לשמחה. ביחד אני ובעלי, הבאנו לעולם שלושה ילדים "חברות".. "ידע".. "ואהבה" "חברות" היא הבכורה- ילדה יפה, כנה ושמחה, זוהרת כמו השמש, מאחדת את האנשים, מלמדת להאמין ותמיד מנחמת האמצעי בילדים הוא "ידע"- שקט, חכם, דיי דומה לאביו, הזמן. ידע וזמן הם שני דברים בלתי נפרדים. הצעירה מכולם היא "האהבה"- אוייש כמה צרות שהילדה הזו עושה. קנאית ולפעמים רוצה להיות רק במקום אחד, אהבה היא ילדה מתוסבכת, אבל יפה, מתי שהיא מתחילה לעשות בעיות אני מייד קוראת לאביה "הזמן", שמתחיל לאסוף את השברים ש"אהבה" השאירה אחריה. בעלי לימד אותי דבר אחד מאוד חשוב- בסופו של דבר, הכול מסתדר, ואם עדיין לא הסתדר סימן שעדיין לא הגיע הסוף ולכן אני תמיד מאמינה במשפחתי, בבעלי "הזמן", בילדיי "חברות" "ידע" ובמיוחד "באהבה" יום אחד אני (אושר) אתדפק על דלתך גם כן אל תשכחו.... תנו זמן לחלומות לאט, לאט הם יגיעו למעלה אל הכוכבים. שלושה דברים שעשו לי טוב בלב השבוע : האיש שלי חזר השמש ניצחה סוף סוף את החורף "
 

פילאטוס

New member
לא רחוק

המקום הזה, דתניק. ראיתי את ההודעה שלך מזמן, אבל נשארתי אלומה קצת. אולי אפילו נבהלתי, שהפסקתי כבר לשאול שאלות גדולות כאלה. אבל לא הפסקתי, רק שונה הלקסיקון. ועכשיו אני חושבת על משהו ששמעתי שרבי נחמן אמר, שיש לעבוד את אלוהים דרך מה שמסב לך עונג, בין אם זה אכילה, בין אם זה אהבה, בין אם זה נגרות ובין אם זה נזירות. הרעיון הזה, שהרוח, תמצית הרוח, שורה בעונג, וששם ה"עבודה" האמיתית, עושה לי חיוך פנימי ענק. אני סקרנית לדעת איפה המקום שבו חיה הרוח ש ל ך.
 
המקום בו נמצאת הרוח שלי

גם אם זה נשמע מוזר, המקום בו נמצאת הרוח היא כאן. והעניין הוא לא מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה, אלה מה אני רוצה להיות היום. ואם כבר אז לזהות וליישם את זה. כי היום הרוח שלי(שאותה אני מחפשת) היא אחת. וכשאני אהיה גדולה.. אז הרוח שלי תהיה אחרת (אם בפועל או שונה ממה שדמיינתי) ויפוג תוקפו של החיפוש.
 
למעלה