Max California
New member
לאן הגענו ?
"קראתי אתמול כמה דברים ממש מרגיזים , על איך יש לנהל בלוג , עצות , רעיונות ועוד דברים של אנשים חסרי אמביציה וכישרון. פתאום זה נהיה ממש מפעל , הבלוגיזיציה. היומן ברשת. כל ברייה מחליטה שהיא תפתח בלוג ותספר לכולם , לכולם ! כמה החיים שלה מעניינים , כמה היא מרגשת וכמה היא מסכנה.. ואיפושהו בכל התהליך ההמוני הזה - הגלובלי משהו הזה אני מרגיש שמשהו הלך לאיבוד. קוראים לו תוכן , קוראים לו כנות , קוראים לו נפש. הבלוג נהיה מן כלי ומאבד מהיופי שלו. מאבד מהתפקיד האמיתי שלי. מאבד מהיכולות הסגולות לו ואט-אט עוטה אדרת שונה , והגברת בפנים גוססת , לובשת מסיכות והפרצוף אותו פרצוף - אבל כבר מעלה קמטים , עמוקים , מצלקים - נותנים אופי. אני רואה את הבלוג- יומן אישי כיומן אישי. כאותו יומן שהייתי כותב בחדר שלי אבל כאן הרבה יותר נוח לי. כאן לא חשוב לי מה יגידו , או יחשבו עליי או על המעשים שלי. כי זה לא משנה. זה היומן שלי, שאני צריך בשביל הפורקן הרגשי , לא בשביל למכור את עצמי כאחלה אדם ברשת. פה זה מתפספס , למה אנשים כותבים בשביל התגובה ? למה אנשים כותבים בשביל אנשים ? למה לא כותבים בשביל עצמך ונותנים לבלוג לשחרר מכל העוול. למה זה נהיה עוד משהו פופלרי , אטרקציה ובעיקר בושה. למה ? מי הביא את זה עלינו ? אני חושב שזה במקום... שאני אכתוב את זה. יש לי מספיק "וותק" בשביל לדעת בעניין הזה מספיק ולראות אותו בעין נכונה ואמיתית." אז לאן הגענו בעצם ? ומה דעתכם ?
"קראתי אתמול כמה דברים ממש מרגיזים , על איך יש לנהל בלוג , עצות , רעיונות ועוד דברים של אנשים חסרי אמביציה וכישרון. פתאום זה נהיה ממש מפעל , הבלוגיזיציה. היומן ברשת. כל ברייה מחליטה שהיא תפתח בלוג ותספר לכולם , לכולם ! כמה החיים שלה מעניינים , כמה היא מרגשת וכמה היא מסכנה.. ואיפושהו בכל התהליך ההמוני הזה - הגלובלי משהו הזה אני מרגיש שמשהו הלך לאיבוד. קוראים לו תוכן , קוראים לו כנות , קוראים לו נפש. הבלוג נהיה מן כלי ומאבד מהיופי שלו. מאבד מהתפקיד האמיתי שלי. מאבד מהיכולות הסגולות לו ואט-אט עוטה אדרת שונה , והגברת בפנים גוססת , לובשת מסיכות והפרצוף אותו פרצוף - אבל כבר מעלה קמטים , עמוקים , מצלקים - נותנים אופי. אני רואה את הבלוג- יומן אישי כיומן אישי. כאותו יומן שהייתי כותב בחדר שלי אבל כאן הרבה יותר נוח לי. כאן לא חשוב לי מה יגידו , או יחשבו עליי או על המעשים שלי. כי זה לא משנה. זה היומן שלי, שאני צריך בשביל הפורקן הרגשי , לא בשביל למכור את עצמי כאחלה אדם ברשת. פה זה מתפספס , למה אנשים כותבים בשביל התגובה ? למה אנשים כותבים בשביל אנשים ? למה לא כותבים בשביל עצמך ונותנים לבלוג לשחרר מכל העוול. למה זה נהיה עוד משהו פופלרי , אטרקציה ובעיקר בושה. למה ? מי הביא את זה עלינו ? אני חושב שזה במקום... שאני אכתוב את זה. יש לי מספיק "וותק" בשביל לדעת בעניין הזה מספיק ולראות אותו בעין נכונה ואמיתית." אז לאן הגענו בעצם ? ומה דעתכם ?
