לאן הולכת שלומית ?
ראיינתי הבוקר את שלומית, מנהלת רב תחומית בת 33 שגדלה, למדה וצמחה בהייטק. התפקיד המדובר - מנהלת תפעול לעמותה חברתית שעוסקת בתחום שמאד דיבר אל ליבה. כשהתחילה שלומית להסביר מה היא מביאה לתפקיד שמעתי אדם נחוש, המכיר ביכולותיו ומתכוון להמשיך להצליח. משהו בקול הרך, במושגי העשייה והתפעול, בנינוחות של קצב הדיבור, בעיניים של "אמא". . . הרגשתי שהיא יודעת על מה שהיא מדברת, אלו לא היו סתם הכרזות. כאמא לשתי בנות צעירות, אחת שעולה לכיתה א', שנייה בת 3 ותינוק בן 4 חודשים היא הצליחה לארגן בית מתפקד כך שתאפשר לעצמה קריירה מלאה. יש איתם את אותה אופר כבר כמעט 6 שנים, "אבל, מרגע שאני נכנסת הביתה אני כל כולי אמא", היא משלימה. גם בעלה מנהל בהייטק ולהם סידור ברור, פעמים בשבוע כל אחד משניהם יכול להישאר מאוחר בעבודה. היא סיפרה כיצד התגברה על מגבלה בריאותית שהתגלתה בגיל צעיר, היה לי ברור שיש בה כוחות פנימיים לצלוח כל מכשול שיעמוד בפניה, ולצאת חזקה יותר. אז לאן את רוצה להגיע בעוד 5 שנים ? עלתה בתוכי שאלה. אם לא תחשוב היום במושגים של צמיחה אישית ובדיקה לאן באמת היא רוצה להגיע, היא עלולה למצוא את עצמה באמצע שנות הארבעים מתמודדת עם שאלות לא קלות, חשבתי לעצמי. כמו רבים שאחרי שרצים שועטים להוכיח לעולם ולעצמם מיהם ומה יכולותיהם, מגיעים ל"אמצע החיים", ורק אז עוצרים לשאול את עצמם – מה אני באמת רוצה לעשות ? ואין להם תשובה. הרגשתי שבזכות גישתה ואמונתה ב"כוח הרוח" לצד יכולת למידה מוכחת, היא יכולה לפנות לטווח מאד רחב של תחומים ועיסוקים, לא רק לתפקידי ניהול, היא יכולה לעשות ולהועיל בהרבה תחומים, יותר ממה שהיא מעלה על דעתה. לרגע חשבתי לקחת את השיחה למקום אחר, אבל לא ! זה לא התאים. לא בקשתי לשכנע אותה "לבלוע את כל העולם", ממש לא. חשתי שהיא טרם בדקה את עצמה באופן עמוק ולא העיזה עדיין לחשוב להיכן באמת היא יכולה לקחת את הפוטנציאל שלה. אפשר לומר שהיא עדיין לא החליטה לקחת את עצמה "ברצינות", לא עושה כבוד לעצמה, עדיין לא מכירה בזכות שלה לפרגן ולצמוח. מה צריך לקרות כדי שתוכל לפרק את התקרה הכל כך נמוכה שהתקינה בלי משים מעל ראשה ? אמנם היא הכריזה שהיא "רוצה להיות בצומת קבלת החלטות בארגון" אך אני מצאתי שם מנטרה מוכרת, לא משהו מהבטן, לא חזון אישי. לא היה לי המנדט לקחת את השיחה לתכנון אסטרטגי של קריירה, אבל זה מה שרציתי להציע, רציתי לעורר בה שאלות, לחולל שיחה חדשה בינה לבין עצמה "מה יכול להיות הביטוי הגבוה ביותר של היכולות והכוחות האישיים הייחודיים לה ?" רציתי להראות לה שאת כל מה שהיא יודעת על חשיבה אסטרטגית ועל כלי ניהול היא יכולה ואולי גם נדרשת ליישם על עצמה ועכשיו ! אם יש בה חששות ופחדים שחוסמים אותה היא חייבת ללמוד את דרכי ההתמודדות איתם. אם יש בה ספקות מהן באמת היכולות וכישורים העמוקים שלה, והיא עדיין רואה את עצמה דרך כותרות מקובלות המתנסחות בקורות חיים, רציתי להעיר אותה ולומר לה קחי פסק זמן, עשי כך שתגלי את שביל הייחודי לך. אולי נכון לך להכיר ולהתנסות בתחומים פחות מקובלים, לא רק עבודה ניהולית, אולי תגלה כוחות, משיכה ל . . אני מאמין שעמוק בתוכה היא יודעת את כוחותיה הייחודיים אבל אולי היא עדיין לא בשלה להכיר בהם ? אולי אף אחד עדיין לא הזמין אותה לחשוב על עצמה במושגים של תהליך אסטרטגי ? עכשיו, אחרי ששמתי את מחשבותיי ברור עלתה וצצה לה שאלה – האם אפשר בכלל לזרז לאדם אחר תהליך של בשלות. האם נכון לי בכלל לחשוב במושגים של "להעיר" מישהו אחר ? כנראה שלא, אני רק יכול להיות שם עבור מי ששואל את עצמו להיכן אני הולך או כל שאלה אחרת של צמיחה, אבל אולי שלומית ( שם בדוי, כמובן ) תקשיב לקריאה המאד כללית ותמצא בה עזרה . . . אני מקווה. תודה על הקשבה בלב פתוח, אמיר דרור
ראיינתי הבוקר את שלומית, מנהלת רב תחומית בת 33 שגדלה, למדה וצמחה בהייטק. התפקיד המדובר - מנהלת תפעול לעמותה חברתית שעוסקת בתחום שמאד דיבר אל ליבה. כשהתחילה שלומית להסביר מה היא מביאה לתפקיד שמעתי אדם נחוש, המכיר ביכולותיו ומתכוון להמשיך להצליח. משהו בקול הרך, במושגי העשייה והתפעול, בנינוחות של קצב הדיבור, בעיניים של "אמא". . . הרגשתי שהיא יודעת על מה שהיא מדברת, אלו לא היו סתם הכרזות. כאמא לשתי בנות צעירות, אחת שעולה לכיתה א', שנייה בת 3 ותינוק בן 4 חודשים היא הצליחה לארגן בית מתפקד כך שתאפשר לעצמה קריירה מלאה. יש איתם את אותה אופר כבר כמעט 6 שנים, "אבל, מרגע שאני נכנסת הביתה אני כל כולי אמא", היא משלימה. גם בעלה מנהל בהייטק ולהם סידור ברור, פעמים בשבוע כל אחד משניהם יכול להישאר מאוחר בעבודה. היא סיפרה כיצד התגברה על מגבלה בריאותית שהתגלתה בגיל צעיר, היה לי ברור שיש בה כוחות פנימיים לצלוח כל מכשול שיעמוד בפניה, ולצאת חזקה יותר. אז לאן את רוצה להגיע בעוד 5 שנים ? עלתה בתוכי שאלה. אם לא תחשוב היום במושגים של צמיחה אישית ובדיקה לאן באמת היא רוצה להגיע, היא עלולה למצוא את עצמה באמצע שנות הארבעים מתמודדת עם שאלות לא קלות, חשבתי לעצמי. כמו רבים שאחרי שרצים שועטים להוכיח לעולם ולעצמם מיהם ומה יכולותיהם, מגיעים ל"אמצע החיים", ורק אז עוצרים לשאול את עצמם – מה אני באמת רוצה לעשות ? ואין להם תשובה. הרגשתי שבזכות גישתה ואמונתה ב"כוח הרוח" לצד יכולת למידה מוכחת, היא יכולה לפנות לטווח מאד רחב של תחומים ועיסוקים, לא רק לתפקידי ניהול, היא יכולה לעשות ולהועיל בהרבה תחומים, יותר ממה שהיא מעלה על דעתה. לרגע חשבתי לקחת את השיחה למקום אחר, אבל לא ! זה לא התאים. לא בקשתי לשכנע אותה "לבלוע את כל העולם", ממש לא. חשתי שהיא טרם בדקה את עצמה באופן עמוק ולא העיזה עדיין לחשוב להיכן באמת היא יכולה לקחת את הפוטנציאל שלה. אפשר לומר שהיא עדיין לא החליטה לקחת את עצמה "ברצינות", לא עושה כבוד לעצמה, עדיין לא מכירה בזכות שלה לפרגן ולצמוח. מה צריך לקרות כדי שתוכל לפרק את התקרה הכל כך נמוכה שהתקינה בלי משים מעל ראשה ? אמנם היא הכריזה שהיא "רוצה להיות בצומת קבלת החלטות בארגון" אך אני מצאתי שם מנטרה מוכרת, לא משהו מהבטן, לא חזון אישי. לא היה לי המנדט לקחת את השיחה לתכנון אסטרטגי של קריירה, אבל זה מה שרציתי להציע, רציתי לעורר בה שאלות, לחולל שיחה חדשה בינה לבין עצמה "מה יכול להיות הביטוי הגבוה ביותר של היכולות והכוחות האישיים הייחודיים לה ?" רציתי להראות לה שאת כל מה שהיא יודעת על חשיבה אסטרטגית ועל כלי ניהול היא יכולה ואולי גם נדרשת ליישם על עצמה ועכשיו ! אם יש בה חששות ופחדים שחוסמים אותה היא חייבת ללמוד את דרכי ההתמודדות איתם. אם יש בה ספקות מהן באמת היכולות וכישורים העמוקים שלה, והיא עדיין רואה את עצמה דרך כותרות מקובלות המתנסחות בקורות חיים, רציתי להעיר אותה ולומר לה קחי פסק זמן, עשי כך שתגלי את שביל הייחודי לך. אולי נכון לך להכיר ולהתנסות בתחומים פחות מקובלים, לא רק עבודה ניהולית, אולי תגלה כוחות, משיכה ל . . אני מאמין שעמוק בתוכה היא יודעת את כוחותיה הייחודיים אבל אולי היא עדיין לא בשלה להכיר בהם ? אולי אף אחד עדיין לא הזמין אותה לחשוב על עצמה במושגים של תהליך אסטרטגי ? עכשיו, אחרי ששמתי את מחשבותיי ברור עלתה וצצה לה שאלה – האם אפשר בכלל לזרז לאדם אחר תהליך של בשלות. האם נכון לי בכלל לחשוב במושגים של "להעיר" מישהו אחר ? כנראה שלא, אני רק יכול להיות שם עבור מי ששואל את עצמו להיכן אני הולך או כל שאלה אחרת של צמיחה, אבל אולי שלומית ( שם בדוי, כמובן ) תקשיב לקריאה המאד כללית ותמצא בה עזרה . . . אני מקווה. תודה על הקשבה בלב פתוח, אמיר דרור