משקיףציוני
New member
לאן נעלם השמאל הקיצוני ../images/Emo35.gif
הישגו של פייגלין בליכוד , הישג הרבה פחות דרמטי מכפי שמתארים אותו אוהביו ושונאיו, שוב גרר שימוש תקשורתי סיטוני בגידוף "ימין קיצוני". שדרים מתלהמים עם קצף על השפתיים שירטטו סביב עצמם מעגלים של קונצנזוס וסילקו ממנו מפלגת שלטון ותיקה. את הליכוד. בואו נבין קצת איך מוכרים אופיום להמונים(מבוסס על מחקרו של ח. סגל): חוק המספרים הגדולים במתמטיקה קובע, שעל פי הגדרה אמו להיות מספר שווה, פחות או יותר, של אנשי ימין קיצוני ושמאל קיצוני. אבל בישראל החוק הזה "משום מה" לא עובד. יש כאן לפי התקשורת אוכלוסיה ימנית קיצונית עצומה, ורק קומץ קטן של שמאלנים קיצונים, אם בכלל. הרצון העיתונאי להמנע מהדבקת תווית של קיצוניות לשמאל, והתאווה להדביק תוויות כאלה לימין, גוררת את הכתבים והעורכים עד לגבול הגיחוך. אבל המסר מוזרם להמונים. הם ממש מתפתלים על גחונם כדי לא לעשות שימשו בביטוי "שמאל קיצוני". על עמוס קינן הם כותבים :50 ומשהו שנים של שמאלניות מאיזור המיקוד של אורי אבנרי". העיקר שלא לכתוב שקינן שמאלן קיצוני. מתנחל שחזר בשאלה תואר כ:"מי שבעבר נודע כמתנחל פרוע וקיצוני, והיום הוא ירושלמי חילוני שמאלני". במקום אחר נכתב עליו :"המיר את האידייאולוגיה הימנית פנאטית בתמיכה בהפרדה חד-צדדית. משפט דומה נאמר על אריה נאור(איש הליכוד בעבר וכיום איש שמאל קיצוני) : "עד גיל 40 הוא היה ימני קיצוני וחלם על שתי גדות לירדן. אחר כך הפך לשמאלן נלהב, שדוגל בהחזרת השטחים הכבושים". דווקא משום שמדובר בהתנסחויות ספונטיניות, אי אפשר להתעלם מה מהשנאה ומהיהרות שמסתתרת מאחוריהן. כביכול, הימין מדבר תמיד ממקומות אפלים בבטן, בעוד השמאל הוא ייצור שכלתני מתון. מפלגה שדוגלת באף שעל היא מפלגת "ימין קיצוני" ואילו שמפלגה שמטיפה לכל שעל היא מפלגת שמאל, סתם שמאל. בחודש האחרון מכנים אותה בתקשורת אפילו מפלגת מרכז.
הישגו של פייגלין בליכוד , הישג הרבה פחות דרמטי מכפי שמתארים אותו אוהביו ושונאיו, שוב גרר שימוש תקשורתי סיטוני בגידוף "ימין קיצוני". שדרים מתלהמים עם קצף על השפתיים שירטטו סביב עצמם מעגלים של קונצנזוס וסילקו ממנו מפלגת שלטון ותיקה. את הליכוד. בואו נבין קצת איך מוכרים אופיום להמונים(מבוסס על מחקרו של ח. סגל): חוק המספרים הגדולים במתמטיקה קובע, שעל פי הגדרה אמו להיות מספר שווה, פחות או יותר, של אנשי ימין קיצוני ושמאל קיצוני. אבל בישראל החוק הזה "משום מה" לא עובד. יש כאן לפי התקשורת אוכלוסיה ימנית קיצונית עצומה, ורק קומץ קטן של שמאלנים קיצונים, אם בכלל. הרצון העיתונאי להמנע מהדבקת תווית של קיצוניות לשמאל, והתאווה להדביק תוויות כאלה לימין, גוררת את הכתבים והעורכים עד לגבול הגיחוך. אבל המסר מוזרם להמונים. הם ממש מתפתלים על גחונם כדי לא לעשות שימשו בביטוי "שמאל קיצוני". על עמוס קינן הם כותבים :50 ומשהו שנים של שמאלניות מאיזור המיקוד של אורי אבנרי". העיקר שלא לכתוב שקינן שמאלן קיצוני. מתנחל שחזר בשאלה תואר כ:"מי שבעבר נודע כמתנחל פרוע וקיצוני, והיום הוא ירושלמי חילוני שמאלני". במקום אחר נכתב עליו :"המיר את האידייאולוגיה הימנית פנאטית בתמיכה בהפרדה חד-צדדית. משפט דומה נאמר על אריה נאור(איש הליכוד בעבר וכיום איש שמאל קיצוני) : "עד גיל 40 הוא היה ימני קיצוני וחלם על שתי גדות לירדן. אחר כך הפך לשמאלן נלהב, שדוגל בהחזרת השטחים הכבושים". דווקא משום שמדובר בהתנסחויות ספונטיניות, אי אפשר להתעלם מה מהשנאה ומהיהרות שמסתתרת מאחוריהן. כביכול, הימין מדבר תמיד ממקומות אפלים בבטן, בעוד השמאל הוא ייצור שכלתני מתון. מפלגה שדוגלת באף שעל היא מפלגת "ימין קיצוני" ואילו שמפלגה שמטיפה לכל שעל היא מפלגת שמאל, סתם שמאל. בחודש האחרון מכנים אותה בתקשורת אפילו מפלגת מרכז.