לאן נעלמה המוטיבציה... (ארוך)
אני כבר חמישה חודשים אחרי לידה. העלתי בהריון 16 ק"ג ועוד 3 אחריו. התחלתי לפני חודש וחצי שומרי משקל וירדתי יופי - 9 קילו. אבל אז התחילה המלחמה (והמשפחה בצפון אז דואגים כל הזמן),יצאנו לחופש באילת, עכשיו בעלי והילדים בחופש בבית ואני מוצאת את עצמי אוכלת כל הזמן וכל היום את האויב המרכזי שלי - מתוקים. הבעיה היא לא עם האוכל, ולא עם העלייה (כי אני יודעת שניתן לדרת בחזרה) אלא עם התחושה שאין כוח אפילו להתמודד עם הנושא. ב O.A למדתי את המשפט הנכון שכל יום לגופו וגם אם יום אחד לא הצליח - מנסים שוב ביום שאחריו. ככה אני עושה דיאטה כבר שנים הצלחתי לרדת הרבה ולשמור על זה. עד עכשיו. עכשיו אני פשוט לא מרגישה שאני רוצה לשמור בכלל. מדוכאת מאוד מאובדן המוטיבציה לשמור. לא יודעת מאיפה לאסוף את הכוחות ולהתחיל שוב. מרגישה שמאבדת את הקשר עם הגוף, האוכל ונכנסת שוב לאדישות ולאפטיות שהביאו אותי בעבר למשקל בן 3 ספרות. מפחדת מאוד לחזור למשקל האימתני והמפחיד בו הייתי פעם. מסתכלת על הבגדים שהיו לי פעם - ולא בתקווה ואופטימיות כמו תמיד אלא בייאוש. תודה למי שהגיעה עד כאן. מיכל
אני כבר חמישה חודשים אחרי לידה. העלתי בהריון 16 ק"ג ועוד 3 אחריו. התחלתי לפני חודש וחצי שומרי משקל וירדתי יופי - 9 קילו. אבל אז התחילה המלחמה (והמשפחה בצפון אז דואגים כל הזמן),יצאנו לחופש באילת, עכשיו בעלי והילדים בחופש בבית ואני מוצאת את עצמי אוכלת כל הזמן וכל היום את האויב המרכזי שלי - מתוקים. הבעיה היא לא עם האוכל, ולא עם העלייה (כי אני יודעת שניתן לדרת בחזרה) אלא עם התחושה שאין כוח אפילו להתמודד עם הנושא. ב O.A למדתי את המשפט הנכון שכל יום לגופו וגם אם יום אחד לא הצליח - מנסים שוב ביום שאחריו. ככה אני עושה דיאטה כבר שנים הצלחתי לרדת הרבה ולשמור על זה. עד עכשיו. עכשיו אני פשוט לא מרגישה שאני רוצה לשמור בכלל. מדוכאת מאוד מאובדן המוטיבציה לשמור. לא יודעת מאיפה לאסוף את הכוחות ולהתחיל שוב. מרגישה שמאבדת את הקשר עם הגוף, האוכל ונכנסת שוב לאדישות ולאפטיות שהביאו אותי בעבר למשקל בן 3 ספרות. מפחדת מאוד לחזור למשקל האימתני והמפחיד בו הייתי פעם. מסתכלת על הבגדים שהיו לי פעם - ולא בתקווה ואופטימיות כמו תמיד אלא בייאוש. תודה למי שהגיעה עד כאן. מיכל
