אני חושבת כבר המון זמן מה לכתוב לך
אבל נראה לי שעוד יותר קשה לי בגלל שאני די במצבך.. חוץ מהעישון כמובן, אבל יש לי תחושה שזה דווקא משהו שמצאת דרך להיטלות בו ולפתור בו את המצוקה ואת הקושי, אז אני לא בטוחה שזה כל כך נורא, למרות שבכללי אני מאד נגד... בכל אופן, אני מרגישה את כל הקושי שאת חווה ביום יום, והפחדים שצצים לנו לגבי איך מסתדרים עם שניים ומה עושים כשקשה מספיק עם אחד...ואיך מחלקים את החיים לכל כך הרבה אנרגיות איפה שאין, ואיך ממשיכים עם זוגיות טובה, כשכל כך קשה היה לאחוז בה כשיש רק גוזל אחד... בקיצור לא חסרים חששות, והרבה פעמים אני מרגישה שהחחשות האלו באים לי עם זרם הורמונלי זמני, ואחרי שעה זה משתנה, וחוזר... אז הרבה פתרונות אין לי, כי אני די בצד שלך אבל הדבר העיקרי שהייתי מציעה לך, מה שאני מנסה ליישם בעצמי, לדבר. עם כל מי שאפשר, וכמה שיותר, לנסות להבין את עצמך, את עצמו, לנסות להתרגל למצב החדש, לקרוא המון חומר על אחים והתמודדויות, על לידה ואח גדול, ועל רגישויות נפשיות ועל פתרונות, ובעיקר לא לשמור בלב כלום. בשבל זה יש פורומים כאלו ואחרים. בשבל זה יש עוד אנשים כמוך. בדיוק כמוך. תמיד כאן כדי לתמוך זה בזה.
