לאנטוליו
בספרו "מה ילד יום", ז'אק דרידה מתפלסף עם אליזבת רודינסקו (שגם היא אשת רוח ענקית בזכות עצמה) , איך יראה המחר , איך תיראה החברה העתידית הגלובלית. לא אלעיט אתכם בכל מה שהם דנו (מה לא? זה ייקח שעות . כן פוסטים ארוכים כאלה ) אבל אעלה כאן סוגייה שאליה שניהם מתייחסים : רפובליקה או דמוקרטיה - מה עדיף לעולם? . הרשו לי לצטט את ז'אק דרידה בדיאלוג שלו מול אליזבת : "אני תמיד דואג להזכיר שיש צורך הולך וגובר בהפרדה בין הפוליטיקאי לטריטוריאלי... אני שותף אם כן, לדאגתך לנוכח החשיבה הקהילתית , לנוכח הדחף הזהותי, ואני מתנגד , כמוך, לתנועה הזאת המובילה לנרקיסיזם של מיעוטים, הפושה בכל מקום- לרבות בתנועות הפמניסטיות. יחד עם זאת , במצבים מסויימים, עלינו לקבל אחריות פוליטית, המחייבת אותנו לסולידריות עם אלה הנאבקים נגד סוגיות שונות של הפליה. או במקרים אחרים, כדי לגרום להכרה באיזו זהות לאומית או לשונית הנמצאת בסכנה, מנודה, מוחלשת, מופקעת, או כאשר קהילה דתית נמצאת במצב של דיכוי. למרות כל אלה, אינני יכול אלא לחשוד בתביעה הזהותית או הקהילתית באשר היא . אך עליי לאמץ אותה , ולו באופן זמני, בכל מקום שבו אני עומד מול מצב של הפליה, או של איום. במקרה כזה, בין אם מדובר בנשים, בהומוסקסואלים, ובין קבוצות אחרות, אני מסוגל להבין את הדחיפות החיונית של הרפלקס הזהותי. אני יכול איפוא להסכים לברית זמנית, זהירה , תוך הדגשת גבולותיה. על כן אינני מהסס, אם גם בכל הצניעות, לתמוך בעמדות כמו אלה של הפמניסטיות, ההומוסקסואלים, העמים הכבושים, עד הרגע שבו אני מתחיל לחשוד, שבו נדמה לי שהגיונה הפנימי של התביעה מתעוות או נעשה מסוכן. הקהילתיות , או המדינה-לאומנות, הן הדימויים הבולטים ביותר לסיכון הזה, ובתוך כך, למגבלה הזאת שבסולידריות. ... על כן אני חצוי בין שני המוטיבים: הרפובליקאי והדמוקרטי. שני המונחים קרובים זה לזה, אך בצרפת מרבים להפריד או להנגיד ביניהם בצורה מלאכותית למדי, והקוטביות נעשית בה קיצונית יותר ויותר " נו, (טוב הבטחתי מגילה , זו דרך הסינון הטובה ביותר ) . אז מה כדאי ? להיות רפובליקאי או דמוקרטי ? הוא לא דגל ברלטיביזם מוסרי. לא חושב שיש חיה כזו בקרב הפילוסופים. במילים אחרות: כולם מבקרים את כולם. אבל הדיון אינו נסוב עליו . ממש לא . אלא על מהות המשטרים העולמיים כיום כשבמוקד הפעם- המשטר הדמוקרטי כי עושה הרושם שהוא קצת מאבד מכיוונו וכמו שציינתי כל אחד בעל דיעה השונה במקצת מרעיהו , מקים מפלגה והולך עם הדגל לבסטיליה ... הוא היה פוסט מודרניסטי, כפוקו, פוסט מודרניסטים טוענים, שאנחנו, כמערביים, לא יכולים לשפוט אמות מוסריות, פוליטיות ותרבותיות של שונים מאיתנו. למשל: למועמדת השמאל הסוציאליסטי, אין זכות לבקר את מדיניות החוץ של סין ורוסיה , למשל, למרות שאלו מפירות זכויות אדם באופן סדרתי ! מה דעתך?
בספרו "מה ילד יום", ז'אק דרידה מתפלסף עם אליזבת רודינסקו (שגם היא אשת רוח ענקית בזכות עצמה) , איך יראה המחר , איך תיראה החברה העתידית הגלובלית. לא אלעיט אתכם בכל מה שהם דנו (מה לא? זה ייקח שעות . כן פוסטים ארוכים כאלה ) אבל אעלה כאן סוגייה שאליה שניהם מתייחסים : רפובליקה או דמוקרטיה - מה עדיף לעולם? . הרשו לי לצטט את ז'אק דרידה בדיאלוג שלו מול אליזבת : "אני תמיד דואג להזכיר שיש צורך הולך וגובר בהפרדה בין הפוליטיקאי לטריטוריאלי... אני שותף אם כן, לדאגתך לנוכח החשיבה הקהילתית , לנוכח הדחף הזהותי, ואני מתנגד , כמוך, לתנועה הזאת המובילה לנרקיסיזם של מיעוטים, הפושה בכל מקום- לרבות בתנועות הפמניסטיות. יחד עם זאת , במצבים מסויימים, עלינו לקבל אחריות פוליטית, המחייבת אותנו לסולידריות עם אלה הנאבקים נגד סוגיות שונות של הפליה. או במקרים אחרים, כדי לגרום להכרה באיזו זהות לאומית או לשונית הנמצאת בסכנה, מנודה, מוחלשת, מופקעת, או כאשר קהילה דתית נמצאת במצב של דיכוי. למרות כל אלה, אינני יכול אלא לחשוד בתביעה הזהותית או הקהילתית באשר היא . אך עליי לאמץ אותה , ולו באופן זמני, בכל מקום שבו אני עומד מול מצב של הפליה, או של איום. במקרה כזה, בין אם מדובר בנשים, בהומוסקסואלים, ובין קבוצות אחרות, אני מסוגל להבין את הדחיפות החיונית של הרפלקס הזהותי. אני יכול איפוא להסכים לברית זמנית, זהירה , תוך הדגשת גבולותיה. על כן אינני מהסס, אם גם בכל הצניעות, לתמוך בעמדות כמו אלה של הפמניסטיות, ההומוסקסואלים, העמים הכבושים, עד הרגע שבו אני מתחיל לחשוד, שבו נדמה לי שהגיונה הפנימי של התביעה מתעוות או נעשה מסוכן. הקהילתיות , או המדינה-לאומנות, הן הדימויים הבולטים ביותר לסיכון הזה, ובתוך כך, למגבלה הזאת שבסולידריות. ... על כן אני חצוי בין שני המוטיבים: הרפובליקאי והדמוקרטי. שני המונחים קרובים זה לזה, אך בצרפת מרבים להפריד או להנגיד ביניהם בצורה מלאכותית למדי, והקוטביות נעשית בה קיצונית יותר ויותר " נו, (טוב הבטחתי מגילה , זו דרך הסינון הטובה ביותר ) . אז מה כדאי ? להיות רפובליקאי או דמוקרטי ? הוא לא דגל ברלטיביזם מוסרי. לא חושב שיש חיה כזו בקרב הפילוסופים. במילים אחרות: כולם מבקרים את כולם. אבל הדיון אינו נסוב עליו . ממש לא . אלא על מהות המשטרים העולמיים כיום כשבמוקד הפעם- המשטר הדמוקרטי כי עושה הרושם שהוא קצת מאבד מכיוונו וכמו שציינתי כל אחד בעל דיעה השונה במקצת מרעיהו , מקים מפלגה והולך עם הדגל לבסטיליה ... הוא היה פוסט מודרניסטי, כפוקו, פוסט מודרניסטים טוענים, שאנחנו, כמערביים, לא יכולים לשפוט אמות מוסריות, פוליטיות ותרבותיות של שונים מאיתנו. למשל: למועמדת השמאל הסוציאליסטי, אין זכות לבקר את מדיניות החוץ של סין ורוסיה , למשל, למרות שאלו מפירות זכויות אדם באופן סדרתי ! מה דעתך?
