לאפי היקרה

[קיבוצניקית16]

לאפי היקרה../images/Emo7.gif

היי אפי... אין לי מילים כדי לתאר את ההרגשה..... אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות!!! נתנו לי עצות ואמרו לי שיש לי 2 אפשרויות- או לצחוק או לבכות על מה שיש לי, הדברים במילא ישארו כמו שהם! אבל הבעיה היא שאני לא שולטת על זה... הדמעות פשוט יורדות ויורדות ולא מפסיקות לרדת!!! אני מרגישה מאוד לבד כבר הרבה זמן וזה באמת נמאס לי! חיפשתי את החצי השני שלי כבר הרבה מאוד זמן, וכשחשבתי שאולי מצאתי... מתברר לי שטעיתי!! אני לא כל-כך מכירה אותו, אבל דיברתי איתו הרבה, לא ראיתי אותו והוא לא ראה אותי... ועכשיו מתברר לי שהוא מעוניין במישהי (והוא לא היחיד) למה זה מגיע לה??? אם היית מכירה אותה...היית מבינה למה אני מתכוונת כשאני אומרת שאנשים שלא מגיע להם מקבלים ה-כ-ל-! אני אף פעם לא רוצה ואף פעם לא רציתי שיהיה למישהו רע או שיתייחסו אליו מגעיל, אבל מה שכן... הייתי רוצה שיתייחסו לאנשים איך שמגיע להם!!! שאלוהים יחליט מה מגיע להם..אם רע או טוב! הייתי רוצה להמשיך ולנסות, לנסות למצוא את האחד, אבל תמיד מי שאני יאהב או ירצה- יעדיף את החברות שלי על פניי! אז אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות.... נמאס לי כבר רק לבכות ולבכות ולבכות.... מקווה שתעזרי לי ותודה רבה מראש!!!

 

[אפי היקרה]

קיבוץ זה באמת בעיה

הייתי תקופה מסוימת בקיבוץ, אבל היו שם מעט מדיי מתנדבים, לטעמי, אז עזבתי. אני רואה שאת בת 16, ואם יורשה לי להגיד (ויורשה), מה בוער לך??? את בסה"כ עוברת את כל מה שכולם צריכים לעבור מגיל 12 בערך עד גיל 55 (אני לא הייתי צריכה כי בכל זאת מדובר בי), אבל מה שאת מרגישה מרגישים עוד מיליוני בני נוער ברחבי הגלובוס, ואין לי ספק שבמאדים הם חווים את אותן הבעיות (רק ששם קצת יותר חם - לא יותר מתל אביב, אבל כמו בנהריה, נגיד). הרבה אנשים טועים - כדוגמת אותו בחור שהעדיף את אותה סוג ב´, ויבוא היום בו יגיע אחד עם קצת שכל, ויבין על איזה מכרה זהב הוא נפל. בשאיפה יגיעו עוד כמה ויתחילו לריב איתו על השלל. הייתי שמחה אם היית מפסיקה לחשוב שרק החברות שלך זוכות בבני זוג, כי זאת לא גישה נכונה, וזו השעה להחליף אתה בגישה משופרת של "זאת אני, אני נפלאה, יש לכם מזל שהגעתי, איפה הכיבוד?". בינתיים תפסיקי לבכות, כי זה ממש לא בריא, וזה עושה ורידים ברגליים. מחר בבוקר יום שבת, את יכולה לעשות טיול מפנק ליד הרפתות, אולי לקפוץ לחממות להריח את הפרחים - והכי חשוב, שאת לא לבד. יש לך אותנו. (זו כנראה השעה המאוחרת שהופכת אותי רגשנית-מה. מתנצלת בפני כולם).

 

[קיבוצניקית16]

אפי...../images/Emo8.gif

אז מה שרציתי להגיד זה ש... דבר ראשון- אני לא בת 16, אני בת 14, זאת אחותי... דבר שני- זה לא נכון שהקיבוץ זה הבעיה... כי כולם פה רק ידידים ואני לא מסתכלת על הבנים פה בצורת אהבה!!... אנחנו לא בשנת הרפפו (ישנים בבית הילדים, עושים טיול ברפת, הולכים לאסוף ביצים מהלול, וכו´... אה ודרך אגב- כבר אין פה מתנדבים

) אלא... אנחנו יוצאים הרבה יותר ממה שאנחנו פה, ואנחנו מכירים גם המון מבחוץ... (כן, כן.) אז... מה שנותר להגיד- "דעות שונות--- כן! דעות קדומות--- לא!" אז ביי ביי והמשך חיים מהנים (עלק..פחח) נ.ב ורידים ברגליים לא, אבל הזרט שבורה- כן..

 

[אפי היקרה]

אז אני רוצה להגיד לך שני דברים

א) חוש הומור זה דבר יקר ערך, כדאי לך לרכשו בהזדמנות הראשונה. או לפחות ללמוד לזהות אותו כשהוא מופיע. ב) כאב לי לשמוע שאין יותר מתנדבים בקיבוצך, מה שמקטין את הסיכוי לכך שאי פעם ניפגש אצלכם בחדר האוכל. ג) אין רפת???? אין קיבוץ שאין בו רפת. איפה הקיבוץ הזה??? שערוריה. ד) אז לאור תשובתך - אני רואה שחיי חברה לא חסרים לך: "אנחנו יוצאים הרבה, מכירים גם המון מבחוץ": זאת אומרת שיש סיכוי הגיוני שתפגשי את אותו "חלק שני" באחד משיטוטייך באיזור. לפיכך נרגעתי (וזה לא בריא לי, וחבל). נ.ב - נכון שהבוקר את מרגישה קצת יותר טוב יחסית לאתמול? לפחות תודי בזה.

 

[קיבוצניקית16]

אז....

אפי.... אני לא יכולה להתחיל לכתוב בלי להתייחס קודם לעיניין.... אז ככה, רפת יש ורפת תמיד תיהייה, רק לא עושים בה טיולים. חדר אוכל יש (ולא בטוח שתמיד יהיה) אבל כבר לא הולכים לשם כמו בימים הטובים... כן, כן הקיבוץ בהחלט מתפרק. אבל... מכייון שלא באתי לדבר איתך על התפרקות הקיבוץ, רציתי להגיד לך משהו אחר... אני מודה שבבוקר קמתי עם מצב רוח הרבה יותר טוב מאתמול, אבל כמובן שיש אנשים שכבר דאגו להרוס זאת!!! וחבל... טוב אז ביי ביי לך אפי יקרה...