לאתי ז"ל, אני מבקשת ממך סליחה
אני רוצה לבקש ממך סליחה, אני אפילו לא יודעת על מה, אבל בטוחה שאולי שכחתי להגיד לך כמה אני אוהבת אותך, כמה אני מתגעגעת אליך. לקחת את חברי , שהיום הוא בעלי, הפכתם להיות כאלה חברים טובים, הייתי מסתכלת עליכם, הייתם ממש מאושרים יחד, אהבת אותו כמו הבן שלך, דאגת לו כמו שדאגת לי, ואני יודעת ששמרת עלינו מלמעלה, עד שנישאנו מתחת לחופה. אני מבקשת ממך סליחה עם לא טיפלתי בך כמו שצריך.,עם המורפיום לא השכיח את הכאבים, או שעשיתי משהו שלא עזר, אני ניסיתי לעשות הכל כמו שלימדו אותי, אבל גם אני נשברתי אתי, אחרי שהלכת לעולמך, אני התמוטטתי, הגעתי בסוף השבעה שלך, לבית החולים, אתי, את כל כך חסרה לי, אני כל כך רוצה שתהיי פה היום לצידי תחבקי אותי, ותגידי לי שאת אוהבת אותי, תגידי לי שהכל יהיה בסדר, ושיהיו לי ילדים בקרוב, תגידי לי שאני צריכה לקום ולהתאפר, ולהראות מסודרת, תגידי לי שיש עוד טעם לחיים. מאז שהלכת אני מרגישה שאני לא אותה האחת, איבדתי את שמחת החיים שלי, את זוכרת איך היינו נוסעות בב.מ.וו, עם הגג הנפתח מוציאות את הראש מהחלון וצוחקות, עם המוזיקה הגבוהה, היינו עושות חיים, כל הזמן היינו שרות, ומתבדחות, ועושות ממש כייף בחיים, כמה ימים לפני שהלכת לעולמך, אספת אותנו אל מיטתך, והשבעת אותנו לשמור על הילדים, ניסיתי אתי ניסיתי, אך חמותך, זרקה אותי מביתך, בלי להתבייש, חצי שנה גידלתי את הילדים, האכלתי אותם, דאגתי לבית שלך, לא עבדתי הייתי מרוכזת רק בהם, עד שהיא מירמרה אותי, וזרקה אותי משם, ואת יודעת אתי שאני לא הייתי אשמה, את יודעת את זה אני בטוחה שראית הכל מלמעלה. עד היום שאני הולכת לשם, אני לא מסוגלת להכנס לחדר שלך, אני רואה אותך שם מוטלת על המיטה ללא רוח חיים , ובא לי למות, את כל כך חסרה לי אתי, אני מתגעגעת אליך מאוד, אני רק רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך מאוד, גם היום חמש וחצי שנים אחרי, אני עדיין כואבת, עדיין מתגעגעת הכאב לא נעלם אתי הוא עדיין כאן, אני לא מסוגלת להגיד ז"ל, ותסלחי לי, כי בתוכי את לא מתה, אני עדיין רואה אותך מול עיני, שומעת את קולך, ואת צחוקך, רואה את חיוך, ואני עדיין חושבת עליך, אני לא שכחתי אותך, אני מצטערת שאני לא באה לבקר אותך כל שבוע כמו בהתחלה, תסלחי לי אתי, אני פשוט נקרעת שאני רואה את המצבה, אני לא מאמינה שאת שם, אני יודעת שפחדת שיכנס לך חול לעיינים, למה לא עצמת אותם אתי, למה??, למה נפטרת בעיינים פתוחות, למה?. אבל גם במותך היית האמא שלי, האישה של חיי, הדודה שהכי אוהב לעולם, בחיים לא אוהב אף אחד כמוך, את אחת ויחידה תמיד היית ותמיד תהיי, אני אוהבת אותך, ומתגעגעת אליך, ושוב פעם אני מבקשת סליחה. ואני מאוד אוהבת אותך, ואני לא אשכח אותך כל ימי חיי, אני אזכור אותך, ואנצור אותך בחדרי חדרים, לעולמי עולמים, אני אוהבת אותך. שלך לעולמים האופה
אני רוצה לבקש ממך סליחה, אני אפילו לא יודעת על מה, אבל בטוחה שאולי שכחתי להגיד לך כמה אני אוהבת אותך, כמה אני מתגעגעת אליך. לקחת את חברי , שהיום הוא בעלי, הפכתם להיות כאלה חברים טובים, הייתי מסתכלת עליכם, הייתם ממש מאושרים יחד, אהבת אותו כמו הבן שלך, דאגת לו כמו שדאגת לי, ואני יודעת ששמרת עלינו מלמעלה, עד שנישאנו מתחת לחופה. אני מבקשת ממך סליחה עם לא טיפלתי בך כמו שצריך.,עם המורפיום לא השכיח את הכאבים, או שעשיתי משהו שלא עזר, אני ניסיתי לעשות הכל כמו שלימדו אותי, אבל גם אני נשברתי אתי, אחרי שהלכת לעולמך, אני התמוטטתי, הגעתי בסוף השבעה שלך, לבית החולים, אתי, את כל כך חסרה לי, אני כל כך רוצה שתהיי פה היום לצידי תחבקי אותי, ותגידי לי שאת אוהבת אותי, תגידי לי שהכל יהיה בסדר, ושיהיו לי ילדים בקרוב, תגידי לי שאני צריכה לקום ולהתאפר, ולהראות מסודרת, תגידי לי שיש עוד טעם לחיים. מאז שהלכת אני מרגישה שאני לא אותה האחת, איבדתי את שמחת החיים שלי, את זוכרת איך היינו נוסעות בב.מ.וו, עם הגג הנפתח מוציאות את הראש מהחלון וצוחקות, עם המוזיקה הגבוהה, היינו עושות חיים, כל הזמן היינו שרות, ומתבדחות, ועושות ממש כייף בחיים, כמה ימים לפני שהלכת לעולמך, אספת אותנו אל מיטתך, והשבעת אותנו לשמור על הילדים, ניסיתי אתי ניסיתי, אך חמותך, זרקה אותי מביתך, בלי להתבייש, חצי שנה גידלתי את הילדים, האכלתי אותם, דאגתי לבית שלך, לא עבדתי הייתי מרוכזת רק בהם, עד שהיא מירמרה אותי, וזרקה אותי משם, ואת יודעת אתי שאני לא הייתי אשמה, את יודעת את זה אני בטוחה שראית הכל מלמעלה. עד היום שאני הולכת לשם, אני לא מסוגלת להכנס לחדר שלך, אני רואה אותך שם מוטלת על המיטה ללא רוח חיים , ובא לי למות, את כל כך חסרה לי אתי, אני מתגעגעת אליך מאוד, אני רק רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך מאוד, גם היום חמש וחצי שנים אחרי, אני עדיין כואבת, עדיין מתגעגעת הכאב לא נעלם אתי הוא עדיין כאן, אני לא מסוגלת להגיד ז"ל, ותסלחי לי, כי בתוכי את לא מתה, אני עדיין רואה אותך מול עיני, שומעת את קולך, ואת צחוקך, רואה את חיוך, ואני עדיין חושבת עליך, אני לא שכחתי אותך, אני מצטערת שאני לא באה לבקר אותך כל שבוע כמו בהתחלה, תסלחי לי אתי, אני פשוט נקרעת שאני רואה את המצבה, אני לא מאמינה שאת שם, אני יודעת שפחדת שיכנס לך חול לעיינים, למה לא עצמת אותם אתי, למה??, למה נפטרת בעיינים פתוחות, למה?. אבל גם במותך היית האמא שלי, האישה של חיי, הדודה שהכי אוהב לעולם, בחיים לא אוהב אף אחד כמוך, את אחת ויחידה תמיד היית ותמיד תהיי, אני אוהבת אותך, ומתגעגעת אליך, ושוב פעם אני מבקשת סליחה. ואני מאוד אוהבת אותך, ואני לא אשכח אותך כל ימי חיי, אני אזכור אותך, ואנצור אותך בחדרי חדרים, לעולמי עולמים, אני אוהבת אותך. שלך לעולמים האופה