לא אצליח לי להרות.... זה ivf הראשון ...

[שרה צחקה 1]

לא אצליח לי להרות.... זה ivf הראשון ...

הייתי בלחץ אטומי, לא משנה כמה רציתי להירגע לא הצלחתי, כניראה שאני הבאתי את שלילי הזה.
נעתי בין תקווה לייאוש שבועיים. אני חושבת שאתן נשים חזקות, ואני לא כזאת אחרי כל שלילי אני הקרשיים ואוכלת סרטים, בלי פוקפורן וקולה..! והשבועיים האלה גיהנום, נמשכים לנצח. כל דקה מרגישה שנה ומה שהכי מוזר דפוק אצלי שכל שלילי אני מבטיחה עצמי בטיפול הבא לא אהיה לחוצה אהיה רגוע השמח ויהיה מאושרת. והינה מגיע טיפול וחוזרת לעצמי לחוצה עצבנית, ובין טיפול לטיפול עובר חודשיים רבים גם בגלל שצריך חודש הפסקה לפחות ככה היה בהזרעות... וגם כי אני מפחדת לקבל שלילי נוסף.. והטיפול הארוך ומעייף ושוב השבועיים האלה הכי שנואים עלי.
בכל השבועיים האלה לא הרמתי את הבן שלי אפילו פעם אחת לא יצאתי איתו לפארק אפילו בקושי שיחקתי איתו רק כדאי לנוח ולא להאמץ את הגוף. וזה חסר לי.. אני מרגישה שאני מאבדת את הילדות של הבן שלי בזמ שאני נלחמת להביא עוד ילד. .... ואנשים מעצבנים "לא נורא אם זה לא היה כתוב למעלה כניראה שזה לא היה צריך לקרות" תפסיו להגיד את המשפט המעצבן הזה. אז מה כתוב למעלה????? שהילד היחידי שלי יהיה אוטיסט???? שלא יהיו לו אחים ואחיות???? גם ככה אין לו עם מי לשחק.... אם ככה אז לא בא לי לקרוא מה שרשום למעלה
כניראה הטיפול הבא יהיה מוקפאים.... מי שלא יהיה..... חבל שאני לא יודעת איך להתנהג כדאי להצליח בטיפול, שאלות שעברו עלי בשבועיים האחרונים: מותר להתכופף ? מותר לשטוף ריצפה(כי הבאתי מנקה)? מותר להרים את הילד? זה בסדר שהוא נתן בשוגג מכה בבטן? בקיצור הרבה שאלות.


מה שכן אני אוהבת לשמוע סיפורים על בנו שכן הצליחו כי זה מעודד ונותן תקווה להמשיך, ומצד שני הקנאה למה זהו
לא אני.

 

[anguly]

פפפפפפפפפפפ קשה וכואב לקרוא את ההודעה שלך.
אני חייבת לומר שהכי מתסכלים אלה שבעצם מפנים את האשמה אלייך בחוסר היכולת שלך להרגע.
ואיך אפשר להרגע, ולמה בכלל שזה יהיה כל כך מהותי??
כל כך הרבה נשים נכנסו להריון במצבי סטרס קשים, אחרי אונס, במלחמה, אי אפשר לשים את האשמה בזה.
אז תתחילי מזה שתנקי מעצמך כל רגשי אשמה, טיפולי פוריות יוצרים לחץ, וצריך לקחת את זה כעובדה ולא להלחם בזה, כי במילא זה לא יעזור.

לגבי שאלת הלנוח או לא.
אז אולי זה יפתיע אותך אבל הסיבות למנוחה אינן קשורות כלל להצלחה של הטיפול.
הסיבה לא להתכופף ולא להרים היא כדי למנוע תסביב שחלתי.
בגלל ההורמונים שמקבלים בטיפולים השחלות מוגדלות ויש יותר סיכוי שהן יסתובבו סביב עצמן, סיבוך קשה ולא נעים שעלול לקרות.

לכן, אם הסבב הבא שלך הוא מוקפאים, את בעצם לא מקבלת הורמונים, השחלות שלך לא יהיו מוגדלות, ואת יכולה להמשיך בשיגרה מלאה, להתכופף ולהרים ולעשות הכל, לא הייית יוצאת באיזה מאמץ חריג במיוחד, אבל שגרה רגילה בהחלט כן.

אני מקווה שזה עוזר במשהו.
חיבוק גדול ושיהיה בהצלחה בסבב המוקפאים, כתבת שמעודד אותך הצלחות, אז לי יש תאומות ממוקפאים

 

[שרה צחקה 1]

באמת ? את גדולה פחדתי שמוקפאים פחות מצליחים

איזה כיף לשמוע את זה. תודה על הנחיות באמת מובן יותר מאשר האחות פשוט אומרת אל תעשי הרבה מאמץ. נכון נשים גם במצבי לחץ נכנסות להריון. בתקופות קשות של החיים כמו שאמרת אונס בעל אלים במלחמות. ואני אמרתי את זה לא פעם. ותמיד באה התגובה: "שלא כל אישה אותה הדבר, ולא כל גוף מקבל את זה אותו הדבר, יכול להיות ששלך לא עומד בזה" או משהו כזה

 

[advazg]

שולחת חיבוקים חמים

אני מצטערת לשמוע שלא הלך, אני מכירה את ההרגשה בזאת שכול שלילי מפיל על הקרשים, למרות שאת אומרת לעצמך "הפעם אני מוכנה נפשית לא משנה מה התוצאה" זה הופך אותך לגמריי.
מה שעודד אותי בטיפולים הפעם, שהפעם, לעומת הטיפולים בהריון הראשון, יש לי פשוש קטן בבית וזה אושר לא קטן.
וכול אלה שמנסים לעודד עדיף לתת להם לדבר ולא להתייחס הרבה כי הם בחיים לא יבינו את הקושי והכאב ולכן לא ידעו להגיד את הדברים הנכונים.

שולחת לך שוב המון חיבוקים חמים והמון הצלחה בטיפול הבא!!

 

[שרה צחקה 1]

תודה

כן הילדים האלה חלום שהתגשם. מאחלת גם לכן הצלחה. ותודה על החיבוק האוהב

 

[anguly]

הבעיה במוקפאים היא

שלא כולם שורדים את התהליך של הקפאה והפשרה, ואז לעתים אין מה להחזיר.
אבל עוברים ששרדו את התהליך נחשבים לעוברים טובים וחזקים עם סיכויי הצלחה דומים לשל טריים ויש הגורסים שאף טובים יותר כי ההקפאה מסננת כבר את כל החלשים והפגועים.

שיהיה בהצלחה

 

[Almog6607]

המון המון חיבוקים

זו תקופה קשהההההההההה ומי שלא בתוך זה פשוט לא יבין לעולם,
הלחץ החששות הכל טבעי ותאמיני לי שכולנו באותה סירה ורק נדמה לך שאחרת פחות לחוצה ממך..
אם אני מבינה נכון אז עברת סבב IVF אחד ולפי הגיל אינך מבוגרת,
יהיה בסדר ! בסוף זה מצליח , ויצליח גם אצלך.,
תנסי דווקא לעשות דברים כיפים בתקופת ההמתנה, לפנק את הבן שלך לנצל את הזמן איתו לחבק אותו חזק חזק,
ואם זה מעודד אז אצלי 3 ילדים נקלטו ממוקפאים!!! ובזמן החזרות מוקפאים למעט יום ההחזרה המשכתי לטפל בילדים ללכת לעבודה להרים את הילדים...

 

[שרה צחקה 1]

תודה על התמיכה ועידוד כל מילה

שלכן חשובה לי ועוזרת לי להבין ולהתעודד ולהבין שיש סיכוי להצלחה. היום הבנתי שהעוברים שלי המוקפאים 3 הם באיכות ג - 3 שזה אומר לפי החיפוש באינטרנט ש3 זה עובר לא סימטרי עם 20 עד 50 שברים.
מה הסיכוי שלהם אני מבינה שהם הקפיאו אז יש סיכוי שאולי הרופא חושב שניתן להחזיר.
ההריון הראשון שלי היה ספונטני ודי מהר. 3 חודשים והייתי בהריון. והרופא אף אחד מהם לא אמר שיש לי או בעלי בעיה. הצילום רחם לפני שנה וחצי תקין. איך אדע אולי הבעיה ברחם בעוברים?
תודה לכן.

 

[anguly]

עוברים בדורגה ג'

הם עוברים יחסית באיכות לא גבוהה.
ולכן הסיכויים שלהם פחותים מעוברים בדרגה א' או ב'.
למרות זאת, אני מכירה כמה ילדים שהתחילו ככה, ככה שזה בהחלט לא אבוד.

לגבי שאלתך השניה, הלוואי שהיתה דרך קלה לדעת מה הסיבה שההריון לא נקלט.
לרוב העוברים היפים הם הכי טובים, אבל לעתים העוברים נראים נהדר - ובכל זאת יש בהם בעיה (ככה היה לחברה טובה שלי, הם עשו אבחון קריוטיפ והסתבר שיש בעיה גנטית, לאחריה הם עברו למסלול PGD שבדק גנטית את העוברים. בבדיקה הסתבר שדווקא אלו שנראים יותר טוב הם הפגועים, ואלה שנראים פחות טוב הם הבריאים - היום יש לה שתי בנות מקסימות).
לגבי הרחם לפעמים כל הבדיקות מראות שהכל תקין ונפלא ובכל זאת משהו שם מפריע שלא מגלים.
אצלי למשל העוברים היו יפים, והרחם נראה לגמרי בסדר, אבל ידעו שיש לי אנדומטריוזיס - זו מחלה שגורמת לכך שמופרשים רעלים שפוגעים ביכולת ההשתרשות. על פניו זה לא משהו שרואים בעין, ובכל זאת זה משהו שמפריע.

בתחום הפוריות עדיין רב הנסתר על הנגלה, ולכן לא תמיד ברור למה טיפול לא הצליח למרות שהכל היה נראה טוב.
מאחלת לך בהצלחה