Efrathilil
New member
לא אתאיסטית ולא דתיה
אני עדיין לא מסוגלת להגדיר את עצמי כ"פאגנית", אני לא בטוחה שאני אי פעם בכלל אוכל. זה משהו שאני מרגישה עכשיו, אבל אני מרגישה שתמיד הרגשתי אותו. אני צמחונית. כאשר התחלתי להיות צמחונית, הרגשתי כאילו תמיד רציתי להיות כזאת, וזה היה הצעד הכי נכון מבחינתי. ככה אני מרגישה עם האמונה שלי. אני לא מתחברת לדת היהודית (ובעצם, לא לשום דת גדולה אחרת). כל המצוות והמנהגים פשוט לא מתאימים לי, ולכן אני לא רואה את עצמי חוזרת בתשובה. מנגד, אני לא יכולה או לא רוצה להאמין שאין ישות גדולה ממני. אני עדיין לא בטוחה בהגדרה שלה, ובעוד לא מעט דברים, אבל אני מניחה שבגלל זה אני כאן. אני מרגישה שפשוט הייתי צריכה לפרוק את זה בפני משהו, משהו שיבין אותי, ואני מרגישה שזה המקום היחידי שיתאים. אני ממש אודה לכם אם לא תתקפו אותי, כי אני בתקופה מאוד קשה בחיים שלי, בין היתר בגלל הבלאגן הזה. ובעיקר אני דואגת שאני לא משתמשת באמונה הפאגנית כדרך להתמודד עם דברים, אלא שאני באמת מאמינה בזה, וזה תמיד היה בי.
אני עדיין לא מסוגלת להגדיר את עצמי כ"פאגנית", אני לא בטוחה שאני אי פעם בכלל אוכל. זה משהו שאני מרגישה עכשיו, אבל אני מרגישה שתמיד הרגשתי אותו. אני צמחונית. כאשר התחלתי להיות צמחונית, הרגשתי כאילו תמיד רציתי להיות כזאת, וזה היה הצעד הכי נכון מבחינתי. ככה אני מרגישה עם האמונה שלי. אני לא מתחברת לדת היהודית (ובעצם, לא לשום דת גדולה אחרת). כל המצוות והמנהגים פשוט לא מתאימים לי, ולכן אני לא רואה את עצמי חוזרת בתשובה. מנגד, אני לא יכולה או לא רוצה להאמין שאין ישות גדולה ממני. אני עדיין לא בטוחה בהגדרה שלה, ובעוד לא מעט דברים, אבל אני מניחה שבגלל זה אני כאן. אני מרגישה שפשוט הייתי צריכה לפרוק את זה בפני משהו, משהו שיבין אותי, ואני מרגישה שזה המקום היחידי שיתאים. אני ממש אודה לכם אם לא תתקפו אותי, כי אני בתקופה מאוד קשה בחיים שלי, בין היתר בגלל הבלאגן הזה. ובעיקר אני דואגת שאני לא משתמשת באמונה הפאגנית כדרך להתמודד עם דברים, אלא שאני באמת מאמינה בזה, וזה תמיד היה בי.
