לא בא לי../images/Emo140.gif../images/Emo184.gif
לא בא לי פשוט לא בא לי אף אחד לא מבין בחוץ כמה לא בא לי אני לא כפוית טובה אני פשוט שונאת את הזריקה הזו בבטן ואני יכולה לכתוב שיר וחיבור שלם למה אני שונאת אותה ומה היא עושה לי. ואני יודעת שכמו בכל פעם אני אקבל אותה אבל הלא בא לי הזה מגיע כל פעם מחדש.כאילו מאבק כוחות עם אני ונאן או נאן ואני הקולות שיש לנו בראש כמו בסרטים המצוירים. שמדברים אחד עם השני ורבים. מענין הם מגיעים תמיד ומיד עם יש לי ספקות. ולמרות שאני מכירה את התסריט בעל פה הזה בעל פה וכמו ילדה טובה אני אושיט את בטני הלבנה לרופא שיתן לה זריקה וששלושה ימים הבטן תהיה פגועה ותהיה קשה. ותתחיל לזמר את זמירות הבחילות והשילשולים וזה יגמר בקונצרטים בשירותים ששם כבר 3 חודשים יש לי מנוי. אבל זה מצחיק זה כמו להיות לפני מבחן או יום כיפור שאתה יודע שבסוף האומץ חיב לנצח אותך וכשאתה נכנס לרופא שמים חיוך של מיליון שקל והוא שואל הכל בסדר. ואז עונים בטח הכל בסדר זה רק עוד 21 פעם וזה שטויות וגם אם רצית לברוח המנגינה בראש מתחילה :חיל פרשים לנו..... או הצטרף לצנחנים יה בן.... למה לא יודעת מנגינות של מרשים צבאים כאלה וגאוות הלוחם משתלטת עלי והופ הבטן נשלפת אנחנו נכסח את הבן.... שהתנחל לנו בגוף ויש לי תזמורת שלמה בראש... והופ חוטפים את הזריקה וכל הלא בא לי נגמר בשניה אחת כאילו כל הבלון ברח מחוסר אויר ונשאר צונח על הריצפה. והרופא מתפעל כל פעם מחדש איזה אומץ זו יש לה. אני פחדניתתתתתתתתתתתתתתת אני רוצה לצעוק אבל.....מה פתאום להגיד שאני פחדנית זה אסור! אז הנה גיליתי לכם רק בסוד וככה ביננו את הסוד שלא בא לי לקבל שוב טיפול ולא בא לי הדקירות ולא משנה עם זה בדיקת דם נוספת אודקירה בבטן עם זו הקרנה(זה רק אודם מקומי יהיה ילך)שזורקת אותך למיטה והכל כואב. אז החלטתי לגרש היום את הלא בא לי מהראש עם אכתוב עליו אולי הוא יעוף ויתן לי מנוחה עד הזריקה אחרי הצהרים..... בנתיים אני נוסעת לשיזוף ברמ"בם....... יום נעים לכולם נאנוש
