כי....
כיף זה יכול להיות נחמד, אבל זה לא העיקר
כן, להיות נורמלית בעניין הזה זה כן משהו שהייתי רוצה. אני יודעת ש"כל אחד מיוחד" ואני בסדר בדיוק כפי שאני ושיש לי הרבה דברים אחרים. אבל... בכל זאת, הייתי רוצה להכיר את ההרגשה הזו של "בא לי"
הייתי רוצה לדעת איך זה מרגיש, משהו שרוב בני האדם מכירים ואני לא.
זה כמו שמישהו לא יכול להכיר את הטעם של שוקולד. כל האנשים בעולם מתים על זה, זה דבר נפלא, זה כיף לא נורמלי, זה גורם לך להרגיש כל כך טוב, זה מחבר בין אנשים כשיושבים ביחד וטועמים את המעדן הזה - אבל אתה לא יכול לטעום את זה, לא יכול להבין את זה (לא יודעת אם זו השוואה כל כך טובה אבל זה מה שיצא לי)
ובנוסף להרגשה הזו יש את העניין של החיבור והזוגיות שאני מרגישה שיש לי נחיתות (disadvantage) בגלל שה"בא לי" הוא חלק גדול ממה שיוצר זוגיות ולי אין את זה.