לא בדיוק גמגום
היי לכם. אני די חדשה פה בפורום. מידי פעם אני קוראת הודעות, אבל אף פעם לא היה לי את האומץ לספר על הבעיה שלי בפני זרים ובפני אנשים בכלל. אפילו אלו שקרובים לי. יש לי בעיות בדיבור. אני לא יודעת אם זה גמגום, ואני לא מוצאת את המילים המדוייקות להסביר לכם את זה, אבל אני אנסה. זה התחיל לפני כמה שנים. אפשר אפילו למנות את זה לשתי בעיות: 1. ברוב השיחות שלי עם אנשים (קרובים וזרים) אני מדברת יחסית שוטף עד לרגע שבו אני פתאום חושבת לעצמי: "את לי תצליחי להגיד את המילה הזו". וזה נכון. אני באמת לא מצליחה לומר את אותה המילה שאני רוצה להגיד... זאת אומרת, אני יכולה לדבר עם מישהו שעות ואז פתאום שוב המחשבה הזו, או הקול המוזר הזה פורץ לי לתוך המוח ואומר שאני לא אצליח להוציא את המילה הזאת מהפה. זה לא זה שאני נתקעת באמצע המילה. אני פשוט לא מצליחה להגיד את זה... 2. כולנו חושבים תמיד לפני מה שהם רוצים להגיד. לפעמים קורה לי שאני רוצה לומר מילה מסויימת, ובאותו הזמן שאני מתחילה לומר את המילה, פתאום אני חושבת על מילה דומה לה והכל מתבלבל לי ביחד. אני אנסה לתת דוגמה אחת מיני רבים שקרתה לי: דיברתי עם חברה שלי בטלפון על איזשהו אירוע שהיינו צריכות ללכת אליו. והתכוונתי לשאול אותה אם גם עוד חברה צריכה להגיע. ותוך כדי ששאלתי אותה אם היא תגיע, חשבתי על המילה "באה", שזו אותה המשמעות, רק אותיות שונות והכל הפך למיקס מעורב... יש לכם מושג על מה מדובר??? האם זהו גמגום? או בעיה אחרת? האם גם לכם קורים הדברים האלו, או שרק לי? הבעיות האלו גורמות לבטחון שלי לרדת, עד כדי כך שאני פוחדת להתחיל לדבר, שמא יגלו את זה. יש כל כך הרבה פעמים שרציתי להביע את דעותיי בקשר להמון נושאים שונים, אך לא יכולתי. יש לי מחסום עצום, ואני לא יודעת מה לעשות. ישנה דרך כלשהי לטפל בבעיה הזו? ע"י שיטות שונות: כגון היפנוזה או כל דבר אחר שיוכל לעזור? כי לא נראה לי שאני אוכל להתגבר על כך. אשמח לתגובות. anatu
היי לכם. אני די חדשה פה בפורום. מידי פעם אני קוראת הודעות, אבל אף פעם לא היה לי את האומץ לספר על הבעיה שלי בפני זרים ובפני אנשים בכלל. אפילו אלו שקרובים לי. יש לי בעיות בדיבור. אני לא יודעת אם זה גמגום, ואני לא מוצאת את המילים המדוייקות להסביר לכם את זה, אבל אני אנסה. זה התחיל לפני כמה שנים. אפשר אפילו למנות את זה לשתי בעיות: 1. ברוב השיחות שלי עם אנשים (קרובים וזרים) אני מדברת יחסית שוטף עד לרגע שבו אני פתאום חושבת לעצמי: "את לי תצליחי להגיד את המילה הזו". וזה נכון. אני באמת לא מצליחה לומר את אותה המילה שאני רוצה להגיד... זאת אומרת, אני יכולה לדבר עם מישהו שעות ואז פתאום שוב המחשבה הזו, או הקול המוזר הזה פורץ לי לתוך המוח ואומר שאני לא אצליח להוציא את המילה הזאת מהפה. זה לא זה שאני נתקעת באמצע המילה. אני פשוט לא מצליחה להגיד את זה... 2. כולנו חושבים תמיד לפני מה שהם רוצים להגיד. לפעמים קורה לי שאני רוצה לומר מילה מסויימת, ובאותו הזמן שאני מתחילה לומר את המילה, פתאום אני חושבת על מילה דומה לה והכל מתבלבל לי ביחד. אני אנסה לתת דוגמה אחת מיני רבים שקרתה לי: דיברתי עם חברה שלי בטלפון על איזשהו אירוע שהיינו צריכות ללכת אליו. והתכוונתי לשאול אותה אם גם עוד חברה צריכה להגיע. ותוך כדי ששאלתי אותה אם היא תגיע, חשבתי על המילה "באה", שזו אותה המשמעות, רק אותיות שונות והכל הפך למיקס מעורב... יש לכם מושג על מה מדובר??? האם זהו גמגום? או בעיה אחרת? האם גם לכם קורים הדברים האלו, או שרק לי? הבעיות האלו גורמות לבטחון שלי לרדת, עד כדי כך שאני פוחדת להתחיל לדבר, שמא יגלו את זה. יש כל כך הרבה פעמים שרציתי להביע את דעותיי בקשר להמון נושאים שונים, אך לא יכולתי. יש לי מחסום עצום, ואני לא יודעת מה לעשות. ישנה דרך כלשהי לטפל בבעיה הזו? ע"י שיטות שונות: כגון היפנוזה או כל דבר אחר שיוכל לעזור? כי לא נראה לי שאני אוכל להתגבר על כך. אשמח לתגובות. anatu
