לא בדיוק מבין את הדינמיקה הפועלת כאן...

[ח אפריים]

לא בדיוק מבין את הדינמיקה הפועלת כאן...

בראשית

היו כאן סיפורי תהילה וצלחה מהממות בנושא תודעת-על. התחלתי להעביר מידעים ולשתף בהבנות ותובנות, שלי לפחות, על הנושא, סיימתי את הנושא ב - "בתם אך לא נשלם" בתקווה שמישהו ממומחים אלה יקח לידיו את ההובלה ויסכים להחכים אותנו בידיעותיו. לא בסיפורים על אחת שבכתה וזה ממש ריגש, ולא על ביקור המלאך כזה או אחר, אלא ממש תובנות במילים אנושיים היכולים להעשיר אותנו גם כן. בתקווה שתקוותי לא תקוות שוא היא יום נהדר בדיוק כפי שהוא ללא תוספות ומשמעויות!

 

[ח אפריים]

כמה טאויות קטיב ודקדוק אפשר לאשות ../images/Emo13.gif

בקמה שורות קטובות? מסתבר שהרבה!

 

[netad169]

צודק

חוצפה מצדנו. אתה גם מעביר את השרביט וגם אומר מה צריך להיות כתוב. אז אולי תכתוב המשך בעצמך? לא יותר פשוט?

 

[ח אפריים]

נטוש - פשוט? ודאי שפשוט ../images/Emo42.gif

היש משהו שאינו פשוט? כל הדברים כולם במצבם הטבעי פשוטים הם, אבל לנו יש נטיה להוציאם מפשטותם ולהכניס בהם "מעט עיניין", כן, זה מה שאנו עושים, אנחנו נוכיח שמהות הדברים אינם יכולים להיות בפשטותם, פשוט עובדים עלינו! כך אנו משכנעים את עצמנו ומכניסים את עצמנו אל-תוך בלבול ותסכול. אז מדוע עצבנית? בגלל שהשם מלאכים עלה? אם כך הוא, אז ממש פיספסת, לא רק את פשטות העיניין אלא גם את טוהרו. אחלה יום!

 

[netad169]

עצבנית? אני? ../images/Emo46.gif

לא

 

[דוד גילאור1 המקורי]

זה שעשינו

יום הולדת ללאה לא נחשב לנו? התאויות עלינו לא נורא

 

[יעקב אלון1]

אלו לא תעויות

זו עיברית תיקנית שאחרי שביתת המורים.

 

[maysabel]

כמה שעצוב..גם לפני שביתת המורים..

 

[DEL7]

אפרים ../images/Emo42.gif

עומאר כייאם כתב : "האצבע אינה פוסקת מלכתוב ומאחר ועליה למלא צו, ממשיכה היא במלאכתה. אף לא יראת שמים, ולא הפיקחות, אין בהן כדי להביא לביטול ולו של מחצית השורה. גם דמעות רבות לא ימחקו ולא מילה אחת" בוקר טוב

 

[ח אפריים]

חכם העומאר כיאם הזה...../images/Emo13.gif

אך עד עתה לא נכתבה אף לא מחצית השורה, וגם לא מילה אחת! מאחר ובור אנוכי, לא הבנתי את העומד מאחורי הכתוב, או נכון יותר את כוונת המביא. אגב - הוא גם כתב כך: "אֶת שֶׁצּוֹפֵן הַפַּרְגּוֹד אִישׁ מֵעוֹלָם לֹא רָאָה וְסִבַּת הַקִּיּוּם לְאִישׁ מֵעוֹלָם לֹא נוֹדְעָה אִישׁ לֹא חָמַק מֵעוֹלָם מֵחִבּוּק הֶעָפָר שְׁתֵה יַיִן! הַיְּדִיעָה הִנָּהּ רַק אַגָּדָה גְּרוּעָה!" ובכל זאת לא פסק ולו לרגע אחד לאורך כל חייו לחפש את הַיְּדִיעָה

 

[דוד גילאור1 המקורי]

הוא חכם בטח

וכתיבה זו מביעה את תיסכולו בוקר

 

[DEL7]

הסבר

"האצבע אינה פוסקת מלכתוב ומאחר ועליה למלא צו, ממשיכה היא במלאכתה..." הכתיבה שלך נעשית תחת "צו" פנימי וכל עוד יש מי שנהנה ממנה, ומ שלומד דרכה, היא נצחית ואתה עשית את שלך ברור?

 

[ח אפריים]

עתה ברור - פשטות זו מילת המפתח ../images/Emo42.gif

 

[מאמיה]

שרביט הקסמים

הי אפריים, אני מוכנה לנסות לקחת על עצמי את השרביט. אתן פעם בשבוע תקציר של השיעור של אותו שבוע. אך קודם כל חשוב לי להבהיר שבקורס של "חיבור למודעות-על" הדגש הוא על הכלים האנרגטיים המועברים בזמן שמיעת התקשור. הכלים האנרגטיים הם רבי עוצמה והם המביאים את סיפורי התהילה. בעזרת התדר המועבר התרגולים מורגשים בעצמה רבה. אז בוא נוותר על סיפורי תהילה ונתמקד במודעות. קול פנימי הקול הפנימי הוא קול שמחובר לנשמה ובאמצעותו הנשמה יוצרת את התהליך שלשמו היא ירדה. הנשמה בחרה תהליך חוויתי והיא רוצה שהתהליך יזרום בצורה איכותית. בגלל שאנחנו "עסוקים" כל הזמן, הקול הזה שנמצא בתוכנו אינו נשמע על ידינו ולכן אין לו ביטוי. כשכל אחד ידע לחבור אל אותו קול שבתוכו הוא יצור התמרה שבה הקול יבוא לידי ביטוי באופן איכותי. כשיש אחדות (ביניכם לבין הקול הפנימי שלכם) ייווצר כוח פנימי שיש בו חיזוק טוטאלי בחייכם. כלומר – תרגישו שלמות במה שתעשו בחייכם. כשהאהבה קיימת היא מביאה לאחדות בינינו לבין אותו קול שזועק להתבטא. וכשנבטא את עצמנו הקול הזה יפרוץ ממהותנו ובכך ישחרר אותנו מאותם קשיים שהצטברו בנו בגלגולים השונים שעברנו. ניתן לשחרר את החסימה דרך כתיבה אינטואיטיבית, או דרך צעקה שבאה מהבטן לתרגול: 1) הקשיבו לאינטואיציה. רישמו לעצמכם את החוויות האינטואיטיביות שאתם חווים. איך האינטואיציה שלכם מגיעה? האם הקשבתם לה או לא? האם ידעתם שזו אינטואיציה או התלבטתם? 2) קחו לכם 10 דקות שקטות ביום, השמיעו מוסיקה שלווה ונעימה. פנו את המחשבות. כאשר צצה מחשבה דמיינו אותה מתעופפת החוצה בתוך בועה. בקשו להתחבר אל האני הפנימי. הרגישו את השלווה והאהבה מציפים אתכם. הרגישו את האור. הרגישו את האני הפנימי שחברתם אליו. בקשו תשובה לשאלה שמטרידה אתכם. נסו לשמור על מיקוד, ותרו על ההגיון, חכו למחשבות, אל תכוונו אותן. לעיתים התשובה מגיעה בזמן אחר ולא מייד. סבלנות והתמדה הם המפתח לחיבור נקי. אפשר לכתוב או להקליט את התחושות שהקול הפנימי מעביר. לפעמים ההבנה מגיעה בעקבות כתיבה או דיבור.