לא בדיוק קשור להנקה אבל כאן זה הבית
חייבת לשתף בתסכול.
עבר עליי אחהצ ממש מבאס. הכניסה לגנים חדשים הביאה להכרח להתרגל להרגלים חדשים. בגן של הקטנים (בני שנה וארבע כמעט) אין שנת בוקר ובגן של הגדול (בן שלוש) אין שנת צהריים. כלומר, מי שרוצה ישן ומי שלא רואה טלוויזיה. כלומר- אין סיכוי שארבל יוותר על טלוויזיה.
יוצא שהם חוזרים הביתה עייפים. אני איתם לבד. לרב האחהצ עובר סהכ בנעימים אבל אז יש ימים כמו היום. קן קוקייה אחד גדול. במקרה הטוב רק אחד בכה כל פעם. התחלתי ארוחת ערב ב6 ועדיין הגדול והקטנה נרדמו בכיסאות אוכל.
אבל מביא זה. בסדר. אני שורדת. מה שבאמת מתסכל אותי זה שאני במצב של השרדות רב הזמן.
אני מרגישה שאני לא מגיעה לזמן איכות עם אפ אחד מהם. היום באמבטיה תיקתקתי אמבטיה של שלושה ילדים עייפים וכמעט התחלתי לבכות כי נזכרתי באמבטיות המושקעות מלאות השירה וההעשרה והצחוקים שהיו לי עם הגדול כשהיה בגיל של הקטנים. זה ממש מבאס אותי שאני לא יכולה לתת להם את זה. אני גם מוצאת את עצמי מוותרת על דברים שלא הייתי רוצה לוותר. מרשה יותר שוקולד וכרטיסים, מחפפת עם צחצוח שיניים וכו...
אני יודעת שאומרים שילד שני ובטח ילד שלישי גדל לבד. אבל זה לא כיף לי להעביר את התקופה החמודה הזאת בהישרדות.
ניסיתי להביא בייביסיטר שתהיה איתי. זה רק יצר מלא התנגדות אצל הגדול. עם כל השינויים שעברו עלינו עכ שיו (מעבר דירה רחוק מהמשפחה, סוג של העלמות של אבא שלו לצורכי עבודה, גן חדש...) הוא לא יכל להכיל מישהו זר בבית.
מקווה שישתפר בקרוב.
חייבת לשתף בתסכול.
עבר עליי אחהצ ממש מבאס. הכניסה לגנים חדשים הביאה להכרח להתרגל להרגלים חדשים. בגן של הקטנים (בני שנה וארבע כמעט) אין שנת בוקר ובגן של הגדול (בן שלוש) אין שנת צהריים. כלומר, מי שרוצה ישן ומי שלא רואה טלוויזיה. כלומר- אין סיכוי שארבל יוותר על טלוויזיה.
יוצא שהם חוזרים הביתה עייפים. אני איתם לבד. לרב האחהצ עובר סהכ בנעימים אבל אז יש ימים כמו היום. קן קוקייה אחד גדול. במקרה הטוב רק אחד בכה כל פעם. התחלתי ארוחת ערב ב6 ועדיין הגדול והקטנה נרדמו בכיסאות אוכל.
אבל מביא זה. בסדר. אני שורדת. מה שבאמת מתסכל אותי זה שאני במצב של השרדות רב הזמן.
אני מרגישה שאני לא מגיעה לזמן איכות עם אפ אחד מהם. היום באמבטיה תיקתקתי אמבטיה של שלושה ילדים עייפים וכמעט התחלתי לבכות כי נזכרתי באמבטיות המושקעות מלאות השירה וההעשרה והצחוקים שהיו לי עם הגדול כשהיה בגיל של הקטנים. זה ממש מבאס אותי שאני לא יכולה לתת להם את זה. אני גם מוצאת את עצמי מוותרת על דברים שלא הייתי רוצה לוותר. מרשה יותר שוקולד וכרטיסים, מחפפת עם צחצוח שיניים וכו...
אני יודעת שאומרים שילד שני ובטח ילד שלישי גדל לבד. אבל זה לא כיף לי להעביר את התקופה החמודה הזאת בהישרדות.
ניסיתי להביא בייביסיטר שתהיה איתי. זה רק יצר מלא התנגדות אצל הגדול. עם כל השינויים שעברו עלינו עכ שיו (מעבר דירה רחוק מהמשפחה, סוג של העלמות של אבא שלו לצורכי עבודה, גן חדש...) הוא לא יכל להכיל מישהו זר בבית.
מקווה שישתפר בקרוב.
