מדובר על תחנת "טרנספורמציה" של חברת חשמל.
תחנה שכזו אמורה לעבור אישור ובחינה של המשרד לאיכות הסביבה שאחראי לבצע מדידות מתאימות לגבי הקרינה מהמתקן, וכך גם חברת החשמל מבצעת העבודה.
בעיית קרינה אלקטרומגנטית ידועה, חברת החשמל אימצה את התקן הארופאי שעומד על -
1000 מילי גאוס בחשיפה קצרת טווח . [1000 מילי גאוס נחשבת לקרינה מזיקה ומסוכנת]
עפ"י התקן האמרקאי רמת הקרינה הקבועה מתחנה שכזו לא תעבור- 0.4 - 0.3 מילי גאוס .
בבניית החדר ניתן להוריד את רמת הקרינה ע"י שימוש באמצעי סיכוך ופריקה לקרקע.
מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה -
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Electrical_Facilities/Pages/Electromagnetics.aspx
תחנות השנאה (טרנספורמציה)
תחנות השנאה רבות נבנות בקרבת בתי מגורים. המשרד להגנת הסביבה אינו קובע מיקום של מתקני השנאה, אלא ממליץ לתכנן ולהפעילן בהתאם לעקרונות שקבעה ועדת המומחים. המשרד ממליץ לגורמי תכנון ולחברת החשמל לבצע, לפני הפעלת המתקן, הערכת סיכונים ולחשב רמות השדה המגנטי הצפויות ממתקן השנאה או לבצע מדידות שדה מגנטי עוד לפני אכלוס המבנים. לפניכם קובץ הנחיות תכנוניות לחדרי שנאים.
הקריטריונים למרחק בין מתקני חשמל ובנייני מגורים
מרחקי ההפרדה בין מתקני חשמל ושימושי קרקע רגישים, כמו מגורים, מוסדות חינוך וכו', תלויים במספר רב של גורמים כמו סוג המתקן, הזרם החשמלי שזורם דרכו, גובה שימושי הקרקע ביחס לחוטים שדרכם עובר הזרם, סידור החוטים וכו'. מתקין מתקן החשמל חייב לשמור בין המתקן לקו בניין מרחק שמטרתו למנוע סיכון להתחשמלות ובנוסף לתכנן את המתקן כך שהשדה המגנטי הנוצר סביבו יהיה הנמוך ביותר שהטכנולוגיה הקיימת, בעלות סבירה, מאפשרת.
מדריך להפחתת החשיפה לשדה מגנטי סביב מתקני חשמל -
http://www.sviva.gov.il/subjectsenv...reducing-exposure-to-magnetic-fields-2016.pdf
הגבלת החשיפה לשדה מגנטי כתלות במשך החשיפה -
http://www.sviva.gov.il/subjectsenv...ities/documents/magneticradiationexposure.pdf
