לא בטוחה שיצא משו, מה אתם אומרים?
אני לא בוכה אף פעם. בחיים. אפילו אמא יודעת, אמא גאה בי. אמא תמיד אומרת לכולם שאני גיבור! אני באמת גיבור. אף פעם לא בכיתי. אמא אוהבת אותי, היא אמרה לי. פעם שמעתי אותה אומרת לגננת שאני לא אבכה אף פעם, כי אני גיבור. אני אף פעם לא אאכזב את אמא. בחיים, וגם היא יודעת. היא גאה בי, היא אמרה לי. אתמול היינו בטיול. אמא לקחה אותי לפארק הגדול שאני הכי אוהב! הפארק עם המגלשה הירוקה הענקית והנדנדה שאני הכי אוהב! אני אוהב להתנדנד ולהסתכל על הילדים האחרים משחקים ונהנים.. חבל שיוני לא איתי עכשיו. שאלתי את אמא אם הוא יבוא, אבל היא אמרה שלא, הוא נמצא עכשיו בבית שלו. יוני חבר שלי, הוא משחק איתי בגן. הוא לפעמים קורא לי בכיין וחלשלוש. אני תמיד אומר ליוני שאני לא בכיין, אני גיבור! ככה אמא אומרת. אז יוני תמיד צוחק עליי. לא ראיתי אף פעם את יוני בוכה, אמא שלו בטוח גאה בו. הוא יותר גיבור ממני, אבל אני לא מגלה לאמא שלי, שלא תאהב אותו יותר ממני. אמא נתנה לי יד והסתובבנו בדשא. אני כל כך אוהב דשא! ראיתי מרחוק פרחים, אני בעצם יותר אוהב פרחים מדשא. שאלתי את אמא אם אפשר לקטוף פרח אחד והיא שאלה למה. אמרתי לה שאני צריך פרח, אז היא צחקה והסכימה. קטפתי את הפרח הכי יפה! פרח כחול וגדול. שמרתי עליו חזק ולא נתתי לאמא לגעת בו. כשהגיע הזמן לישון שמתי אותו לידי ושמרתי עליו כל הלילה. היום התלבשתי יפה לגן. אמרתי לאמא שאני רוצה לשים את החולצה הלבנה שאני אוהב. כשהגיעה שעת המשחקים ישר רצתי אל התיק להביא את הפרח שקטפתי אתמול. היום אני אשחק עם נורית. כולם רוצים לשחק עם נורית, תמיד כשיוני משחק איתה תופסת אני מקנא בו שהוא תופס אותה. יש לנורית שמלה כחולה יפה שאני אוהב, פעם אמרתי לאמא שאני רוצה לקנות לנורית שמלה אדומה, כמו הלחיים שלה, כי אני אוהב את נורית. באמת. הוצאתי את הפרח היפה והכחול. בכוונה קטפתי כחול, כמו השמלה של נורית. לקחתי את ארוחת הצוהריים שאמא שמה לי בתיק, הייתי קצת רעב אבל הוצאתי את התפוח האדום שאמא שמה לי, אדום כמו הלחיים של נורית. אף פעם לא דיברתי עם נורית, היא לא דיברה איתי גם. היום רצתי אל נורית ודיברתי אליה. אני אוהב את נורית, באמת. אני אוהב אותה כמעט כמו אמא. בעצם, קצת יותר מאמא. יש לנורית עיניים יפות. כחולות כמו השמלה והפרח. היום נורית הסתכלה עליי. הבאתי לה את הפרח הכחול ואת התפוח האדום. שאלתי אותה אם היא רוצה לשחק קצת, אולי תופסת או מחבואים, מה שהיא רוצה! נורית אכלה את התפוח, היא חייכה קצת, אני ראיתי! היום נורית תשחק איתי. נורית הסתכלה על הפרח, קטפתי אותו במיוחד בשבילך נורית, במיוחד בשבילך. אם את רוצה עוד אחד, אני אלך לקטוף עוד אחד רק בשבילך, ואפילו שניים, וגם עוד תפוח אם את רוצה. אני אתן לך את הכל, נורית. היום נורית לא שיחקה איתי. נורית זרקה את הפרח בחצר, ליד שאר הפרחים בגן. היא הלכה לשחק רחוק, עם ילד אחר. אני לא בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין, אז למה זה אמא, למה, זולגות הדמעות מעצמן?
אני לא בוכה אף פעם. בחיים. אפילו אמא יודעת, אמא גאה בי. אמא תמיד אומרת לכולם שאני גיבור! אני באמת גיבור. אף פעם לא בכיתי. אמא אוהבת אותי, היא אמרה לי. פעם שמעתי אותה אומרת לגננת שאני לא אבכה אף פעם, כי אני גיבור. אני אף פעם לא אאכזב את אמא. בחיים, וגם היא יודעת. היא גאה בי, היא אמרה לי. אתמול היינו בטיול. אמא לקחה אותי לפארק הגדול שאני הכי אוהב! הפארק עם המגלשה הירוקה הענקית והנדנדה שאני הכי אוהב! אני אוהב להתנדנד ולהסתכל על הילדים האחרים משחקים ונהנים.. חבל שיוני לא איתי עכשיו. שאלתי את אמא אם הוא יבוא, אבל היא אמרה שלא, הוא נמצא עכשיו בבית שלו. יוני חבר שלי, הוא משחק איתי בגן. הוא לפעמים קורא לי בכיין וחלשלוש. אני תמיד אומר ליוני שאני לא בכיין, אני גיבור! ככה אמא אומרת. אז יוני תמיד צוחק עליי. לא ראיתי אף פעם את יוני בוכה, אמא שלו בטוח גאה בו. הוא יותר גיבור ממני, אבל אני לא מגלה לאמא שלי, שלא תאהב אותו יותר ממני. אמא נתנה לי יד והסתובבנו בדשא. אני כל כך אוהב דשא! ראיתי מרחוק פרחים, אני בעצם יותר אוהב פרחים מדשא. שאלתי את אמא אם אפשר לקטוף פרח אחד והיא שאלה למה. אמרתי לה שאני צריך פרח, אז היא צחקה והסכימה. קטפתי את הפרח הכי יפה! פרח כחול וגדול. שמרתי עליו חזק ולא נתתי לאמא לגעת בו. כשהגיע הזמן לישון שמתי אותו לידי ושמרתי עליו כל הלילה. היום התלבשתי יפה לגן. אמרתי לאמא שאני רוצה לשים את החולצה הלבנה שאני אוהב. כשהגיעה שעת המשחקים ישר רצתי אל התיק להביא את הפרח שקטפתי אתמול. היום אני אשחק עם נורית. כולם רוצים לשחק עם נורית, תמיד כשיוני משחק איתה תופסת אני מקנא בו שהוא תופס אותה. יש לנורית שמלה כחולה יפה שאני אוהב, פעם אמרתי לאמא שאני רוצה לקנות לנורית שמלה אדומה, כמו הלחיים שלה, כי אני אוהב את נורית. באמת. הוצאתי את הפרח היפה והכחול. בכוונה קטפתי כחול, כמו השמלה של נורית. לקחתי את ארוחת הצוהריים שאמא שמה לי בתיק, הייתי קצת רעב אבל הוצאתי את התפוח האדום שאמא שמה לי, אדום כמו הלחיים של נורית. אף פעם לא דיברתי עם נורית, היא לא דיברה איתי גם. היום רצתי אל נורית ודיברתי אליה. אני אוהב את נורית, באמת. אני אוהב אותה כמעט כמו אמא. בעצם, קצת יותר מאמא. יש לנורית עיניים יפות. כחולות כמו השמלה והפרח. היום נורית הסתכלה עליי. הבאתי לה את הפרח הכחול ואת התפוח האדום. שאלתי אותה אם היא רוצה לשחק קצת, אולי תופסת או מחבואים, מה שהיא רוצה! נורית אכלה את התפוח, היא חייכה קצת, אני ראיתי! היום נורית תשחק איתי. נורית הסתכלה על הפרח, קטפתי אותו במיוחד בשבילך נורית, במיוחד בשבילך. אם את רוצה עוד אחד, אני אלך לקטוף עוד אחד רק בשבילך, ואפילו שניים, וגם עוד תפוח אם את רוצה. אני אתן לך את הכל, נורית. היום נורית לא שיחקה איתי. נורית זרקה את הפרח בחצר, ליד שאר הפרחים בגן. היא הלכה לשחק רחוק, עם ילד אחר. אני לא בוכה אף פעם, אינני תינוק בכיין, אז למה זה אמא, למה, זולגות הדמעות מעצמן?
