לא בטוחה

מילקי110

New member
לא בטוחה

לא בטוחה שהכדורים עובדים , נראה לי אומנם שזה רק שבוע אבל אני לא מרגישה הבדל בתחושה

חוץ מהגוש הזה שסיפרתי שירד .

אתמול הלכתי עם חברה מהקבוצה לקנות בגדים ואחרי זה ישבנו באיזה מקום זה היה נחמד , אבל מעבר לזה התחושות הן אותן תחושות

כאשר סיפרתי לפסיכאטר על המחשבות שלי שאני בטוחה בעבודה שכולם כל הזמן מרכלים עליי , ושאם הם עומדים ומדברים ואני מצטרפת אליהם ( מה שקורה לעיתים רחוקות וזה גם תלוי לאיזו קבוצת נשים

כי יש שם קבוצות שאני לא יעז להתקרב אליהן ) אז אני מרגישה שהן אל מעוניינות בחברתי , הוא הנהן ורשם לי את הכדור , חשבתי שהכדור אמור להעלים את הפרנויות האלה .

* אתמול גם עשיתי בדיקת דם , ובעוד שבוע יש לי ביקורת של שנה לניתוח אצל המנתח וזה מלחיץ אותי מאד , מלחיץ אותי להפיגע ממנו כי הוא אדם לא כל כך נחמד , ירדתי 45 קילו ומטריד אותי שהוא לא יגיד כלום ואז אני יעלב

או שהוא שוב יעשה פרצוף כאשר יראה אותי כמו בפעם הקודמת .

מטריד אותי שעד שאלך אליו במקום שזה ידרבן אותי לשמור אני יעלה קצת ...

יש לי גם פגישה של הקבוצה הערב ובכלל לא בא לי ללכת אבל מטריד אותי שאם אפסיק ללכת אני יאבד את החברה שלי משם .. פשוט המקום שבו מתקיימת הקבוצה זה ליד בית הספר הישן שלי וגם במקום עצמו בעבר היו מתקיימות

פעילויות של בית הספר , וכל פעם אני עוברת ליד בית הספר וזה עושה לי רע , וגם המקום שבו מתקיימת הקבוצה עושה לי רע כי זה מעלה בי זכרונות לא נעימים , לא הייתי מקובלת בבית הספר בלשום המעטה , והמקום עושה לי רע .
 

Lady Stark

New member
מילקי

אני חייבת לומר שאני כבר מרגישה שיפור - בכך שאת מתחילה להבין שמדובר במחשבות ופחדים ולא במציאות - זה מדהים!
אני ממליצה לך לא לחשוב יותר מדי על הכדורים.
רוב הכדורים האלו מתחילים להשפיע תוך כשבועיים, אפילו יותר.
בעיקר שמחה שלא היתה החמרה במצבך, מה שהרבה מהכדורים עושים בימים הראשונים. אז זה שעברת את הימים הראשונים יחסית בסדר - מקנאה בך!
לגבי מה שהפסיכיאטר אמר - אז אכן, הכדור יוכל לעזור בהרגעת הפרנויות, אבל זו צריכה להיות עבודה משולבת שלך ו/ל הכדור. ז"א - את צריכה לעזור לעצמך להבין זאת ולא להסתמך על הכדור. כי פחדים כאלה הם תמיד שילוב של עיוותי חשיבה עם מצב כימי.
תרגישי טוב, יקירתי.
שולחת חיבוק
 

היי48

New member
כמה חבל

שאי אפשר להסתמך רק על כדורים.
אבל כמו בהרבה דברים אחרים, כנראה שכשמנסים למצוא את הדרך הכי קלה ומהירה לפתור משהו, כלומר לקחת קיצורי דרך, זה לרוב לא עובד...
 

Lady Stark

New member
כן, צריך לעבוד

פשוט כי הפחדים שלנו הם אף פעם לא סתם צצים משום מקום. הם קשורים לדברים שראינו וחווינו במהלך חיינו.
אני חושבת שזה הכי יסודי, לטפל בבעיה מהשורש. ככה סיכויי ההחלמה וההפנמה הרבה יותר טובים.
 
אני מסתכלת על מה שאת כותבת

וכל כך עצובה. לא יודעת אם זה בגללך או בגללי או בגלל הדברים שכל כך דומים בינינו. הייתי כל כך רוצה שנפסיק לסבול, שנהיה לא מאושרות אלא פשוט שמחות (כי אצלי מאושרת זו מילה גדולה מדיי...) ואולי מאושרות במובן שנדע לתת לעצמנו אישורים שאנחנו כל כך מחפשות בסביבה החיצונית שלנו... שנדע להעריך את הטוב שיש לנו, וגם לך וגם לי יש המון!!

אני לא יודעת מה לעשות עם העצב הזה. אני חושבת שכן כדאי לך להתמודד עם הקושי וללכת לקבוצה הערב גם אם זה ליד ביה"ס וכו'. כל התמודדות כזאת היא ניצחון שלך, ואני חושבת שחבל לפספס את ההזדמנות.

גם אני כנראה אלך לאשפוז יום בבי"ח שהייתי מאושפזת בו במחלקה הפתוחה יום וחצי לפני כמה שנים והמקום הזה עושה לי רע ברמות אחרות, עד כדי כך שאני שוקלת פשוט לא לפנות לשם, אבל המצב שלי כל כך דפוק שאני צריכה לשקול את זה שוב. מחר אפגש עם הרופאה שלי ואקבל החלטה.

שיהיה לך טוב, מילקי. קחי חיבוק
.
 

מילקי110

New member
בסוף

לא הלכתי לקבוצה , אבל הלכתי לקבוצה אחרת

פשוט התעניינתי לא מזמן בקבוצה שמטפלת בחרדה חברתית והפגישות שלהם זה בדיוק באותה שעה של הקבוצה

אז החלטתי אתמול ללכת להתרשם .

אחרי העבודה נסעתי , ויצאתי משם אחרי רבע שעה , הם עובדים בשיטת פסיכודרמה כך נראה לי ואני יודעת שטיפול באומנות זה מאד עוזר אני בעד

אבל לי זה פחות מתאים כי אין לי ביטחון עצמי .

בתחילת הפגישה הם עמדו במעגל ואני לא הייתי מסוגלת אז ישבתי בצד , ואז הם התחילו לתרגל וחשתי שאני לא אוכל לעמוד בזה , אני לגמרי בעד מה שהם עושים אבל לי זה לא מתאים\

אז הלכתי , ונראה לי שאחזור לקבוצה שלי . עידכנתי את החברה מהקבוצה שלא אגיע והיא התקשרה אליי , ושאלה מה קרה ... אז רק אמרתי לה שאין לי כוח .... והיא אמרה לי למה תבואי בשבוע הבא אין מפגש כי זה חג שבועות אבל

עדיין הייתי בשלי . החלטתי שאני יכולה לעשות כרצוני ואם בגלל זה היא תחליט שהיא לא רוצה קשר איתי , מה שקשה לי להאמין אז בסדר .

בכל מיקרה נראה לי שאחזור לקבוצה .. מה שהפתיע אותי אתמול בקבוצה שאליה הלכתי זה שכאשר הם עמדו במעגל אז המדריך אמר שכל אחד יציג את עצמו ובגלל שאני ישבתי הוא לא פנה אליי , כלומר מי שלא עומד לא משתתף

זה היה נראית לי גסות רוח ... אבל לא בגלל זה הלכתי .

* דווקא הייתי גאה בעצמי שהלכתי .
 
היי מילקי

יכול להיות שטיפול בשיטת פסיכודרמה יעזור לך לפתח יותר ביטחון עצמי ויכולת להתבטא מול זרים, להרגיע את הפארנויות.
יכול להיות שהוא לא פנה אליך כי הוא ראה שאת מרגישה לא בנוח. אני בטוחה שהוא לא עשה את זה מתוך רוע לב.
 

מילקי110

New member
ברור לי

ברור לי לחלוטין שלא מתוך רוע לב , זאת הרגישות שלי שאני מפרשת כל דבר

באופן כזה .

הפסיכודרמה זה באותן שעות של הקבוצה כך שגם כך זה לא נראה לי , הלכתי רק כדי להתרשם

ואין יום אחר .. אבל גם שם בחדר היו לי פרנויות שמסתכלים עליי , שאני הכי מוזרה מכולם , כאשר ברחתי אחרי רבע שעה

הם היו בתרגיל אבל חשבתי שהם צוחקים עליי ...

* לא נרפאתי גם ממחלת האוכל , למרות הכל , הכנתי שלשום פשטידה דיאטית , אבל אתמול בערב בקבוצה חשבתי עליה ובאתי הביתה ואכלתי קצת

וגם היום חשבתי עליה , ועכשיו אני מחממת לי , הכנתי בכוונה תבנית לא גדולה , ואני הולכת לסיים את זה .

משהו כן השתנה בראש כי אני בכוונה מנסה לא לאכול שמן אבל הבסיס נשאר כשהיה , אני יודעת שיש גם קבוצות של מנותחים אבל אני תוהה האם אני מתאימה לשם

ושאני לא משוגעת מידי בישבילם . אחרי הניתוח כאשר הייתי עדיין שמנה הלכתי פעמיים למפגש שארגן המקום שבו עשיתי את הניתוח , והתבאסתי לגלות איך שכל המנותחים נשואים , או עם ילדים

נכדים , לא הרגשתי מוזר כאשר הם דיברו הבנתי שאני מבינה על מה הם מדברים .

מבחינת אנשי המקצוע שהנחו את זה , הייתה שם דיאטנית אחת שהלכתי אליה לפני המפגש פעמיים והיא הייתה מאד לא נחמדה וגם במפגש עצמו היא התייחסה אליי כאילו אינ מטרד שם , והיה שם פסיכולוג שלא מבין עניין

וזה לא רק אני אמרתי .

רק שתדעו שאחרי הניתוח , שמעתי מאנשים נוספים שזה ידוע שהמקום שבו עשיתי את הניתוח שהם ידועים כאנשים לא נחמדים אבל אני כמובן לוקחת כל דבר אישי .

הרצון שלי ללכת לקבוצה וגם הסיבה העיקרית שבזמנו הלכתי זה בישיביל להכיר מנותחים אחרים , סיקרן אותי מאד ואם אלך עכשיו אז גם כן זאת הסיבה העיקרית .

כי חברות כמה שהן מגלות אמפטיה עדיין רק אדם שחווה את זה , מבין מה זה .כמו שלא תוכלו להסביר לזר מה זה דיכאון וחרדה .
 

מילקי110

New member
לא מוזמנת ליום ההולדת

לחברתי מהקבוצה יש יום הולדת בשבוע הבא , היא לא רק חברתי לקבוצה גם התידדנו

הייתי אצלה בבית פעם אחת , נפגשנו בקניון כמה פעמים . שלשום הלכנו לקנות בגדים ביחד .

שאלתי אותה כאשר ישבנו לקפה מה היא עושה ביום ההולדת והיא אמרה שכנראה היא חוגגת עם המשפחה ואחרי זה עם חברה שלה שהיא מקבוצה אחרת

ואז היא אמרה שאולי היא תעשה גם לכמה בנות מהקבוצה שלנו .

אתמול היא התקשרה אליי ואמרה לי שבסוף היא לא חוגגת אלא רק עם החברה השנייה מהקבוצה והחברות שלה ( של החברה מהקבוצה השנייה , שזאת אגב קבוצה של אנשים חולים

יותר מאיתנו , ויש לציין שהיא והחברה מכירות כבר כמה שנים ) אבל היא אמרה אם את רוצה נוכל לארגן מפגש את , אני ומישהי נוספת מהקבוצה אולי לא בשבוע הבא כי השבוע שלי עמוס אבל .. חשתי קצת פגועה כי

אדם נורמלי היה אומר אני חוגגת עם החברה והחברות שלה רוצה לבוא ?

נמאס לי להרגיש שאנשים עושים לי טובה בכך שהם מבלים איתי , גם בעבודה הרבה אנשים בורחים מפניי בהפסקות רק אתמול באתי ועמדתי ליד חבורה של בנות ואז אחת מהן שיושבת על ידי בעבודה אמרה "בואו ניכנס פנימה"

(הפסקות בעבודה אנחנו יוצאים החוצה ) .

הבעיות שלי בחיים זה אנשים , הגעתי למצב הנוכחי שלי בגללם , בגלל הדחייה שלהם . אני רגישה מאד וכל דבר פוגע בי . אני חשבתי לקנות לחברתי החדשה מתנה אבל עכשיו אני לא אקנה לה אם היא לא מזמינה אותי לחגיגת יום ההולדת שלה

אז אני לא אקנה לה מתנה . אני שוקלת הם לברך אותה .למרות שלכתוב מזל טוב זה שום דבר. כל הזמן בפייסבוק אנשים כותבים מזל טוב אחד לשני זה לא אומר כלום זה סתם שתי מילים ריקות כאשר לא מתכוונים אליהן או כאשר הן מכוונות

למישהו שלא באמת אכפת לך ממנו .

אנשים תמיד נותנים לי תחושה שאני לא מספיק טובה בישבילם .
 
אבל, אבל

למה את רואה את זה בצורה כזו?

היא כנראה חושבת שלא יתאים לך לבלות עם החברים מהקבוצה השניה (את בעצמך אומרת שהם חולים יותר) ולכן היא בעצמה מציעה בילוי נוסף איתך ועם חברה נוספת. תחשבי על זה שאם היא לא היתה רוצה בקרבתך היא לא היתה עושה את ההשתדלות לדבר איתך ולעדכן אותך על איך היא חוגגת את יום ההולדת שלה.
 

מילקי110

New member
במתח לקראת שבוע הבא

* את צודקת עתיד ורוד , המפגש שהיא רוצה לא קשור ליום ההולדת שלה , לא מפריע לי שתחגוג עם מי שהיא רוצה

בשבוע הבא ביום שני יש לי את הביקורת אצל הרופא זה מכניס אותי ללחץ כי הוא אדם לא נחמד ואני תמיד נעלבת ממנו

ירדתי הרבה ומלחיץ אותי שהתגובה שלו תעליב אותי . או שהוא לא יתייחס בכלל וגם זה יעליב אותי . אני תמיד נעלבת ממנו .
 

מילקי110

New member
אה סליחה לא ראיתי

מתכון : מאדים במחבת גזר ובצל ( אפשר כל ירק , עשיתי בעבר גם עם כרובית ויצא ממש טעים , כמובן שאפשר גם קישואים כל ירק הפעם עשיתי עם גזר )

מחכים שיתקרר .

גביע של קטוג' 5%

גבינה בולגרית 5% ( קניתי קופסה של גד ושמתי בערך חצי )

כוס קמח לבן (קמח תופח ) ( למרות שהפעם שמתי שלוש כפות, אני מצטערת שאני לא מדייקת בכמויות )

שתי ביצים

טל העמק לייט 9%

פירורי לחם

* אופן ההכנה : לוקחים קערה ומים את כל הגבינות חוץ מהגבינה הצהובה


מוסיפים את הקמח , את הביצים ואת הירקות שהתקררו מערבבים הכל .


משמנים תבנית ( אני עשיתי בתבנית חד פעמית שימנתי עם קצת חמאה אבל בקטנה אני מתארת לי שבוודאי אפשר גם אם תרסיס שמן .פשוט לשמן קצת את התבנית

ועשיתי בתבנית בינונית )

אחרי שמשמנים שמים קצת פירורי לחם , שופכים את כל התערובת , מלמעלה שמים את הגבינה הצהובה ( טל העמק לייט ) מלמעלה עוד קצת פירורי לחם


ואז בתנור ב- 180 מעלות משהו כמו חצי שעה עד שזה משחים מלעמלה ...


יוצא טעים מאד , אני קוראת לזה דיאטטי אבל בפשטידה דיאטטית אמיתית לא שמים קמח אבל אז זה לא טעים .. וגם ככה .. זה טעים אבל לא טעים כמו פשטידה מגבינות שמנות כמובן ... (אבל בישביל יופי ובעיקר בישביל הבריאות צריך

לסבול , במקרה שלי אני לוקחת כדורים להורדת כולסטרול זה גנטי אצלנו שהגוף מייצר כולסטורול אז אסור לי לאכול גבינות שמנות , מתוקים , מטוגן לא רק בגלל הדיאטה .... )
 

מילקי110

New member
פורום דיכאון

זה מוזר לקרוא למצב שבו אני נמצאת דיכאון , משום מה נראה לי שיש לי הרבה יותר מזה

דיכאון זאת מילה כבדה , אבל היא עדיין לא מצליחה לבטא את הלך הרוח

אחרי שהייתי מאתמול בצהריים בבית , יצאתי בערך בשש מהבית למרכז ליד הבית ישבתי לבדי על הספסל כמו זקנה , למרות שאפילו לזקנים על הספסלים יש חברה

יש להם חברים הם אחד עם השני , או שיושב לידם מטפל שלמרות שזה בתשלום זה עדיין מישהו אנושי .

נכנסתי לסופרפארם , ואחרי שיצאתי שוב ישבתי על הספסל התיישבו לידי שתי זקנות חברות , ואחרי זה באו עוד חברות שלהן , מצד אחד זה הקל על מצבי הנפשי שישבו לידי אנשים ובכלל , האוויר , אנשים ...

אבל גם דיכא אותי לראות שלהן יש חברה ולי לא ...

* בפייסבוק - נרשמתי לא מזסמן לסוג של אתר הכרויות כזה , פשוט שמים תמונה , ויש שם להפתעתי הרבה אנשים שראיתי השתעניינו בי , אחד מהם אפילו מוצא חן בעיניי חיצונית

אבל אני מתה מפחד , הם לא משאירים הודעות , אני חושבת שניתן לדעת האם מישהו מעוניין כי זה מראה לי בכרטיס שהוא נכנס לכרטיס שלי ... אבל אני מתה מפחד .. לשלוח הודעה , לצאת עם בחור ... כל הדברים שנראים לאנשים רגילים

פשוטים שכן נשים בנות גילי הן הרי כבר נשואות עם ילדים , כל דבר עבורי זה מסובך וקשה ... זה מפתיע אותי שיש מתעניינים שכן אני בטוחה שאני מוטציה ... לא ברור לי האם הם אמורים לשלוח הודעה כי לפי מה שאני מבינה ברגע שזה מראה

לי התעניינו בי , זה אומר שהבן אדם רוצה לשוחח ... או ... אבל אני מצידי שותקת כי זה מפחיד אותי .. מצד אחד אני לא רוצה להיות לבד מצד שני מפחיד אותי .. לא הגיוני נכון ? יש כאן סטירה ...
 

מילקי110

New member
שיהיה לי בהצלחה היום

הלוואי , אמן שיהיה במצב רוח טוב ושיתייחס אליי בנימוס - אמן
 
למעלה