ברנשית אחת
New member
לא בכל מחיר
שלום. קראתי את ההודעות בפורום והחלטתי לכתוב את הסיפור שלי בתקווה שאקבל זווית ראיה אחרת שאני לא מודעת לה אני עובדת בארגון מסויים תקופה ארוכה ובתפקידים ניהוליים ותמיד חשוב היה לי ההנאה ותחושת הסיפוק האישי וכך היה בתפקידי האחרון. לפני כמה חודשים התבקשתי על ידי הנהלת הארגון לגשת למכרז לתפקיד ניהולי בכיר יותר במחלקה מורכבת מאוד שסבלה מחילופי מנהלים ומבעיות ארגוניות נוספות וזאת בעיקר על מנת שלא תאייש את התפקיד מועמדת נוספת שניגשה למכרז (חיצוני) ושהיא לא על דעת ההנהלה. הססתי רבות אבל לצערי הרב נעניתי עמדתי במכרז בהצלחה מרובה ועברתי לנהל את המחלקה ומהר מאוד הבנתי שעשיתי טעות. אני ידועה בארגון כמי שלוקחת פרוייקטים מורכבים ועומדת בהם בהצלחה אבל הפעם אני פשוט לא רוצה להתחיל במלחמות ובהשקעת האנרגיות. אני בת 50 ובתפקידי הקודם שגם הוא היה פרוייקט מורכב שהצלחתי בו וששמור לי עד חצי שנה הרגשתי מיצוי עצמי הגשמה עצמית כיף אדיר לקום ולהגיע לעבודה כמו גם יחסי עבודה מיוחדים עם הצוות ולמרות "צורך השעה" אני מעוניינת לחזור לשם . הודעתי להנהלה שאני מוותרת על התפקיד אבל זה ייקח זמן עד שאוכל לעזוב. בינתיים אני לא מרוצה. אני כועסת. לא בא לי להגיע בבוקר לעבודה וזה ממש לא מתאים לי. איך עוברים את החודשים האלה? היתרון שלי היה תמיד מעורבות שלי. מקצועי הנו מקצוע מיוחד מאוד. היום זה החיסרון שלי כי המעורבות גורמת לי להרגיש את התיסכול עוד יותר. תודה על כל טיפת עזרה
שלום. קראתי את ההודעות בפורום והחלטתי לכתוב את הסיפור שלי בתקווה שאקבל זווית ראיה אחרת שאני לא מודעת לה אני עובדת בארגון מסויים תקופה ארוכה ובתפקידים ניהוליים ותמיד חשוב היה לי ההנאה ותחושת הסיפוק האישי וכך היה בתפקידי האחרון. לפני כמה חודשים התבקשתי על ידי הנהלת הארגון לגשת למכרז לתפקיד ניהולי בכיר יותר במחלקה מורכבת מאוד שסבלה מחילופי מנהלים ומבעיות ארגוניות נוספות וזאת בעיקר על מנת שלא תאייש את התפקיד מועמדת נוספת שניגשה למכרז (חיצוני) ושהיא לא על דעת ההנהלה. הססתי רבות אבל לצערי הרב נעניתי עמדתי במכרז בהצלחה מרובה ועברתי לנהל את המחלקה ומהר מאוד הבנתי שעשיתי טעות. אני ידועה בארגון כמי שלוקחת פרוייקטים מורכבים ועומדת בהם בהצלחה אבל הפעם אני פשוט לא רוצה להתחיל במלחמות ובהשקעת האנרגיות. אני בת 50 ובתפקידי הקודם שגם הוא היה פרוייקט מורכב שהצלחתי בו וששמור לי עד חצי שנה הרגשתי מיצוי עצמי הגשמה עצמית כיף אדיר לקום ולהגיע לעבודה כמו גם יחסי עבודה מיוחדים עם הצוות ולמרות "צורך השעה" אני מעוניינת לחזור לשם . הודעתי להנהלה שאני מוותרת על התפקיד אבל זה ייקח זמן עד שאוכל לעזוב. בינתיים אני לא מרוצה. אני כועסת. לא בא לי להגיע בבוקר לעבודה וזה ממש לא מתאים לי. איך עוברים את החודשים האלה? היתרון שלי היה תמיד מעורבות שלי. מקצועי הנו מקצוע מיוחד מאוד. היום זה החיסרון שלי כי המעורבות גורמת לי להרגיש את התיסכול עוד יותר. תודה על כל טיפת עזרה