לא דיברתי עוד....

rolan

New member
לא דיברתי עוד....

על האקס ה"מופלא" שלי אז הנה משהו בתור התחלה... כאשר נפרדנו הוא הרגיש חופשי ומאושר סופסוף ירדו לו אבני הרחיים מצווארו יצא ללימודים השקיע הצטיין ושכח... שיש את שבלולה וסייחה כל הזמן אמר לי שהוא מאוד מתאמץ כדי להגיע בימים שנקבעו, לקחת אותן אליו (הן היו אז צעירות מאוד), להשקיע בהן ועוד ועוד בלה בלה בלה.... הזהרתי אותו שאם ישכח אותן יפסיד אני, כמובן הסתרתי מבנותי את ההרגשה או האמירה הזו וכל הזמן עודדתי אותן ללכת אל אבא, לכבד אותו (כאשר דיברו לא יפה...) וכו' וכו' ואכן לפני כשנה... שבלולה מאסה בו החליטה שאינה מעונינת ללכת אליו בימים שנקבעו אלא תבחר מתי מתאים לה.. ניסיתי להשפיע עליה, אך ללא הועיל, התכנסה לה בתוך השבלול ולא נענתה... כך זה נמשך עד הקיץ במהלכו הלכו ופחתו ביקוריה אצלו שלאט לאט הפכו נדירים כל שיחותי איתה לא הועילו אפילו מתנה ליום הולדתה ה 18 לא קיבלה ממנו... כעת מתכוננת לגיוס... סידורים קניות ריצות הכל... עם אמא פעם אחת שאלה אותי מה את חושבת? אבא יעזור וישלם משהו מההוצאות הללו? האמת? לא יודעת איך יגיב בכלל הוא מצידו טוען שאינה מתייחסת אליו ובשל כך אינו מוכן להשקיע ולתת
 
עצובה

צר לי לשמוע . באמת. מקווה שיום יגיע והוא יבין את העוול ויכאב בהתאם. הוא בעצמו ילד, עושה רושם.
 

עלמה 3

New member
יום יבוא ! ו- הוא יבוא ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

רולן מתוקה, מההכירות הקצרה פה עימכם, לא מגיע לכם
כזה, שלא יודע לתת ולהשקיע. ואת כל כך נותנת ומשקיעה מכל כולך - ואת מרוויחה את הבנות שלך. והוא יום יבוא והוא יבוא... והוא יבין שהפסיד... ואולי זה יהיה מאוחר בשבילו. ואין מה לעשות יש כאלה שלא יודעים לתת, אני חושבת ש "נתינה " זאת תכונה שנולדים איתה, זה לא משהו שרוכשים עם הזמן. אני יכולה לומר שאני ראיתי ורואה את האטימות של בעלי .... לילדיו ותמיד אמרתי שימי הולדת, גיוס וחגיגות לא קשורים למלחמות. וכאישתו תמיד אני מתזכרת לו, ועומדת על כך שיצור קשר שיברך וקונה את המתנות בשמו, וקרה גם ששלחתי עם שליח כשהם לא הורשו להיפגש. אני לא מתביישת לומר שאני עושה את העבודה ל- 2 צדדים, על מנת לצמצם את הנזק. רולן, את מקסימה
עלמה.
 
רולן יקרה

איזה מזל שיש לבנות אמא מקסימה אוהבת ותומכת כל כך כמוך. אני רוצה לשתף אותך שלפני חודש הייתי עם הבנים אצל חברה שהיא יועצת... ועלה הנושא של הקשר של הבנים עם האבא.אגב החברה היא דודה של הבנים שלי(נשואה עם אח של אבא שלהם...)הנשמה אמר שהוא לא צריך אותו ולכן לא מצפה ממנו לדבר. חברתי אמרה לנשמה שחבל שהוא עוקף את העניין,,,כי אין כזה דבר לא צריך...יש דבר כזה אני כועס אך פוחד להגיד... בעצם הבנתי מכך שהילדים הדחויים האלה ,אין להם ביטחון אפילו להגיד אבא אני כועס עליך כי לא היית כאן אף פעם ובמילים פשוטות דפקת לי את הילדות אולי את החיים. (חלק מהם כמובן)בעצם מה שחשוב זה לאפשר לילדים להוציא את הכעסים שלהם מבלי שהם יחששו.
 

sugar7

New member
ליבי ../images/Emo14.gif כשאני חושבת

על בנותייך בכלל ועל שבלולתך בפרט. איך אבא לא מבין שזו האחריות שלו ושהוא לא יכול להרשות לעצמו לשחק את הנעלב? יש מצב להסביר לו ולהזהיר (הרי יום יבוא והוא נו-רא יתחרט וירצה קשר עם הבנות, הנכדים, לא?)?
 

rolan

New member
אתם מה הכי כואב לי ../images/Emo35.gif

שכולם..... יודעים מבינים רואים מרגישים והוא... לא
תודה לכן חברות יקרות על התמיכה והעידוד מהפה שלכן ל
 

blonda3

New member
נשמע שהוא בן 17-לא?../images/Emo163.gif../images/Emo4.gif../images/Emo95.gif

מתנהג בדיוק כמו איזה נער מתבגר. בטח לא כמו אדם בוגר. אז מה את מצפה ממנו בכלל? למה שהוא יתייחס אליה אם היא מאסה בו בכלל? הוא בן 17, היא בת 18....וקצת.... אז מי פה המבוגר? מה את מתפלאת וכואבת?..... שקודם כל הוא יתבגר ואז אולי משהו ישתנה אצלו. ככה הוא בטח רואה את עצמו כמו כספומט מנוצל ולא כאבא שבנותיו זקוקות לו. מעצבן נורא, אבל רק ככה ניתן לדעתי איכשהו "להבין ולסלוח" ולא להתעצבן. מנמיכים ציפיות.... ומתפללים לטוב. את תשני אותו? תעברי במקומו את התהליך? את ה"טיפול"? לא. אז-למה שיכאב לך. ולגבי הילדה- אבא תינוק. אבא דואג רק לעצמו. לא צריך את הכסף שלו. את ילדה גדולה, את יכולה לצאת לעבוד ולהרוויח בעצמך את הכסף שלך. ואמא-תתן לך את הכסף שהיא יכולה ומסוגלת לתת לך, ודי לפינוקים. (שלא תצא גם היא כמו אביה......) יש רצוי-ויש מצויייי. אני מנסה להיות מציאותית ולא לכאוב על מה שלא בשליטתי.
 

עלמה 3

New member
בלונדה - יפה כתבת ../images/Emo45.gif

לא לכאוב את מה שלא שבשליטתי......... לקחתי, בשבילי.....
 

rolan

New member
../images/Emo124.gif הלו פאפי, הלו דאדי ../images/Emo124.gif

סביבוש, סוכר, יונה, בלונדה, עלמה... הצחקתן אותי מאוד בתגובותיכן אכן, התנהגות של ילד ואכן צדקת יונה לא נראה לי נכון לוותר על קשר עם אבא קשה ככל שיהיה הוא חשוב לכן, מגיל צעיר מאוד עודדתי אותן להמשיך וללכת אליו כי אבא יש רק אחד גם אם יהיה להן אחר שאינו ביולוגי אף פעם לא יהיה כמו אבא אמיתי אבל מה לעשות האבא הזה.... וזה אחרי שיחות שלי איתו ככל שיכולתי, פעם לא הסכים להקשיב לי, בטענה שאני מסיתה אותן... אבל שמתי לב למשהו מעניין
אף גבר לא הגיב.... למה לדעתכן
 

עלמה 3

New member
רולן, לגברים יש משהו בגנים ......

משהו שדומה ל........... בת יענה.... קשה להם להביע רגשות, קשה להם עם הפתיחות....... ומה עוד הם סומכים עלינו (הנשים) שנעשה את העבודה יותר טוב מהם. עלמה.
 
למעלה