לא היינו כאן שבוע ..... (יצא ארוך)

לא היינו כאן שבוע ..... (יצא ארוך)

ואני רואה שהפסדתי המון אקשן בפורום. בכל מיקרה, היינו בפלורידה
והיה מאוד קשה לחזור לניו ג'רסי
. נסענו בעקבות הצעת עבודה שניתנה לבן זוגי. הוא טס לפגישה ואני ורציתי לבדוק אם בכלל מתאים לי לעבור לשם. החלטנו שמתאים ואנחנו כנראה בחודש הקרוב נעבור לאזור FORT LOUDERDALE, FLORIDA. אני לא זוכרת אם אי פעם ראיתי בפורום מישהו מאזור פלורידה ואני בטוחה שיהיו לי שאלות פה ושם, בעיקר בכל הנושא של אדם (חוגים, גנים, וכו'). אז.... אם יש מישהו משם, אנא השמיעו קול
חוץ מזה לגבי כל מה שהפסדתי: רוני, אני מקווה שיובל תרגיש טוב מהר מהר כיוון שאין משהו יותר קשה מלראות ילד כואב
עדי, מקווה שפנדה בסדר. היו לי 2
ים בארץ אבל למזלי אף פעם לא נאלצתי להתמודד עם מצבים כאלה ולכן כל מה שנותר לי לעשות זה לחזק אותך. בהצלחה לכל משתתפי דיאטת ה"בטן המעובה". אני השלתי את כל הקילוגרמים העודפים לאחר הלידה בעזרת הנקה מסביב לשעון ב3 שבועות הראשונים ומחסור בשינה לאורך שנה כמעט (אדם בן 11 וחצי חודשים ואנחנו היום הולכים להתחיל בסדרת חינוך בלילה כדי לנסות להחזיר את החיים למשהו דומה לנורמלי. תאחלו לנו בהצלחה) לגבי הדיון בנושא תאוריות, מאמרים וכו', אני אוהבת לשמוע, לקרוא ולהבין נושאים חדשים לי (כמו הורות לדוגמא) וחושבת שבגדול ידע רק מחזק אותי להגיע להחלטות הנכונות שהאינטואציה הבריאה שלי מובילה אותי אליהן. אני נגד כל התיאוריות הפנאטיות וחושבת שכל אחד צריך לעשות מה שנכון וטוב לו לגבי הכול כל עוד זה לא פוגע במישהו אחר. אני כבר לא זוכרת מה עוד הפסדתי, אז אני מצטערת אם קיפחתי משהו
שבת שלום לכולם
 

ronnieyuval

New member
תודה שרון!

איזה כיף לכם! בעלי מת לעבור למדינה חמה... אני מתעקשת שטוב לי כאן, אבל האמת? לפעמים אני חושבת שאולי.... דווקא חשבנו על סן-דיאגו. אבל האזור שאתם עוברים אליו הוא נהדר! בהצלחה הלילה - זה בדיוק הגיל שאנחנו העברנו את יובלי סדרת חינוך... אם את צריכה עידוד את יודעת למי לפנות!
 
שרון - בנוגע ל"סדרת חינוך" לילית

אני אחרי שני לילות שינה רצופים בפעם הראשונה מזה שנה, שבועיים וארבעה ימים בדיוק. אני בנאדם אחר. הרבה יותר שמח
הרבה יותר רגוע, הרבה יותר סבלני ומרוצה.... שיהיה לכם בהצלחה! וזה בדיוק מתקשר לי לדיון על מאמרים ותיאוריות: אני ובעלי היינו קצת חלוקים בדעותינו בקשר לשנת הלילה של אמיר (אם אפשר בכלל לקרוא לזה שינה
) ודוקא ספרים, מאמרים ופורומים עזרו לנו להתאפס על מה שמתאים לנו ותואם את האינטואיציות הפרטיות שלנו . כל החומר שקראנו פתח לנו מגוון אפשרויות שלא היינו מודעים אליהם בקשר לאפשרות להסדיר את השינה של אמיר (החל משיטת ה cold turkey, דרך פרבר, הלוחשת ושות' - ועד הדוגלים בלינה משפחתית), וכך יכולנו לבחור משהו ששנינו הסכמנו עליו, לא להתייאש ברגעים הקשים, ולהיות עקביים. אם את צריכה חיזוקים - השמיעי קול פה...
 

ronnieyuval

New member
אז איך בסוף עשיתם את זה?

אנחנו בגיל 11 וחצי חודשים התייאשנו עד כדי כך שהחלטנו ליישם את שיטת פרבר. מה אני אגיד לך - עבד כמו קסם. בלילה השני הילדה כבר ישנה 10 שעות רצופות ונרדמה לבדה. מילת הקסם היא עקביות, כמו שאמרת. זה הכי חשוב! אני הגדלתי והלכתי בדיוק לפי כל הצעדים שהוא מכתיב בספרו, בלי לסטות אפילו ס"מ אחד ימינה או שמאלה... אני חושבת שרק בגלל זה זה עבד כל כך טוב. ולשם ההשוואה - יובל היתה תינוקת שאהבה להירדם אך ורק עם ציצי, וכל הלילה דרשה שהמוציצי לא ימוש מפיה. זה גרר התעוררויות כל בערך 15-20 דקות, במשך כל הלילה. סיוט! ועכשיו? ילדה שמחה שישנה נהדר, נרדמת לבד לגמרי, ואפילו מבקשת לבד ללכת לישון. מישהו ראה חמור לבן???
 

efrat100

New member
וזה כמובן דורש שאלה...

מה זאת שיטת פרבר? איך עושים אותה? חייבים לחכות עד גיל שנה? אפרת
 

ronnieyuval

New member
על קצה המזלג...

ריצ'רד פרבר הוא ראש המחלקה לבעיות שינה בילדים באחד מבתיה"ח בבוסטון, וכתב את הספר שלו ע"ס שנים של מחקרים ונסיון עם המטופלים שלו. זו שיטה ללימוד תינוקות וילדים לישון. הספר שלו מדבר על כל מיני בעיות אפשריות, ולכל אחת פתרון שונה, ככה שקשה לי להגיד לך איך מיישמים. זה תלוי מה הבעיה הספציפית. בעקרון הוא ממליץ לא להתחיל לעשות שום דבר לפני גיל חצי שנה. בכל אופן, יכול להיות שיהיה לך תינוק שישן טוב, אז למה לך להתחיל לחשוב על זה כבר עכשיו?
 
מה עשינו

אמיר ינק כל לילה כל הלילה - כלומר היה מתעורר כל שעתיים כדי לינוק, והיה נרדם רק עם ציצי. אז למעשה הגדרנו שתי מטרות: אחת - להרגיל אותו להרדם בלי ציצי, במיטה שלו, והשניה - להפחית את מספר ההתעוררויות בלילה (מפני שהיה לנו ברור שהוא לא מתעורר מרעב אלא פשוט מתוך הרגל). לקח לנו זמן להגיע להחלטה להתחיל לפעול בכיוון הזה. אני הייתי כל כך עייפה שלא יכולתי בכלל לחשוב לטווח ארוך. מבחינתי לעבור לילה ולישון קצת בבקר היה הגבול העליון. לא יכולתי בכלל לדמיין מה קורה כשישנים לילה שלם
. לעומת זאת בעלי - שכמובן היה מתעורר גם כן, אמר שהגיע מים עד נפש, עברנו את הקו האדום ושאי אפשר יותר. בקיצור - הוא התחרפן לגמרי (מילים שלו). כולם בסביבתינו ידעו מה קורה, ואז קיבלנו בהשאלה מאחת האמהות בבית הספר של אביגיל את הספר של פרבר (שיש לו כותרת מאוד מפתה: "כיצד לפתור את בעיות השינה של ילדך" או משהו כזה). מעולם לא ביצענו את ההוראות בספר כלשונן, אלא פיתחנו גירסה "רכה "יותר משלנו. מה שחשוב באמת להדגיש הוא שלא משנה כל כך באיזו שיטה בוחרים, העיקר להיות עקביים ולא להפסיק מפני שזה מאוד מבלבל את הילד. כמובן שעדיף לבחור שיטה שמסכימים גם עם העקורנות שמאחוריה, ולא סתם ככה. היו לנו כמה לילות של בכי, שבהם לא עזבנו אותו לבכות לבד אלא ישבנו לידו, אבל הבהרנו לו שעכשיו הולכים לישון. קשה לראות את הילד שלך בוכה פשוט מפני שהוא לא יודע איך להרדם לבד, ורגשות האשם (שלי לפחות) הרקיעו שחקים. אני חושבת שלו הייתי צופה את הבעיה מראש הייתי משקיעה זמן בלמנוע אותה, אבל מה לעשות - לא ידעתי.... הגדולה שלנו היתה כל כך נוחה מבחינת שעות השינה שלה (מגיל 4 חודשים היא ישנה לילה שלם רצוף, והיא ישנה כמו בול עץ, כלום לא יעיר אותה
) ואנחנו פשוט היינו מפונקים בתחום הזה...
על כל פנים - עכשיו הוא נרדם במיטתו, כשאנחנו לידו, אחרי שגרת ערב קבועה וזה עובד. מה אני אגיד לכם - עולם אחר.
 
אצלנו זה נסיון שני לסדרת חינוך

ואני מקווה שזה יהיה מוצלח יותר מהקודם. גם בפעם הקודמת (לפני 4 חודשים) ניסינו את שיטת פרבר לאחר שקראתי את הספר והעקרון של ילד שלא יודע להרדם לבד נראתה לי הגיונית מאוד להקשרנו (גם אדם, עד היום לצערי, הולך לישון רק עם ציצי בפה, מתעורר באמצע הלילה עשרות פעמים וחוזר לישון רק בעזרת ההנקה, לא נרדם בשום מצב לבד - אפילו לא באוטו, בקיצור לא יודע להרדם בלי הציצי). בכל מיקרה מעבר לעובדה שקשה לנו מאוד התחלתי להרגיש שלאדם יותר קשה עם המצב. לפעמים ההנקה לא ממש עוזרת והוא מתחיל ליבב ולהשתולל במיטה בתיקווה למצוא תנוחה שבה ירדם ללא הועיל ובלי כל קשר אני רוצה לגמול אותו מההנקה וזו נקודה טובה להתחיל בה. אז נקווה שלא נשבר הפעם. זה הולך להיות לא קל (הוא ילדון עקשן שלא מוותר בקלות
) אבל אני מכינה את עצמי לרע ביותר ומקווה שדי מהר הוא יכנס לתלם.
 
למעלה