קופאת מקור1
New member
לא הייתי פה די הרבה זמן(אולי טריגר)
איך זה יכול להיות שהפכתי לאותה מפלצת? למפלצת ההיא שהייתי בפנים כל הזמן אבל עכשיו היא יוצאת החוצה ורואים אותה,וזה מפחיד אותי. הילדה הקטנה והמתוקה הפכה להיות מפלצת. אחת כזו שלכל שיחה שהיא מצטרפת אליה נהיה טעם רע והמשתתפים בה ממהרים לסיים אותה. שכלום לא כיף איתה. הכל כבד ולכולם כבר נמאס. לפני כמה ימים הושבתי ידידה לא ממש טובה שלי אבל שאני די מעריכה,והיא לא חושבת שכל העולם ורוד ו"בעזרת השם הכל יהיה טוב" ,וסיפרתי לה בערך שמינית ממה שמציק לי ועוד את הקלילה שביניהן, ובאיזה שהוא שלב היא אמרה לי פשוט שהיא לא רוצה להמשיך לדבר על זה וכששאלה אם היא יכולה ללכת ולא לחכות לי ואמרתי לה שכן היא אמרה לי תודה ובאמת עוד שנייה נישקה לי את כפות הרגליים. אני עד כדי כך גרועה? סיפרתי לאמא שלי ובהתחלה היא די האמינה להכול אבל אז דיברה עם אבא שלי ונראה לי שהם הגיעו למסכנה שאני עושה הכל כדי למשוך צומת לב. אני חושבת שאני מתכלה, שאני נגמרת ונשברת ופועלת על אוטומט. אני לא שמחה, והכי נורא שאני לא כועסת. פעם כעסתי כל כך הרבה. החיים האלו כאלה חסרי תכלית והיקום כל כך דל אין שום דבר שאפשר להיאחז בו
איך זה יכול להיות שהפכתי לאותה מפלצת? למפלצת ההיא שהייתי בפנים כל הזמן אבל עכשיו היא יוצאת החוצה ורואים אותה,וזה מפחיד אותי. הילדה הקטנה והמתוקה הפכה להיות מפלצת. אחת כזו שלכל שיחה שהיא מצטרפת אליה נהיה טעם רע והמשתתפים בה ממהרים לסיים אותה. שכלום לא כיף איתה. הכל כבד ולכולם כבר נמאס. לפני כמה ימים הושבתי ידידה לא ממש טובה שלי אבל שאני די מעריכה,והיא לא חושבת שכל העולם ורוד ו"בעזרת השם הכל יהיה טוב" ,וסיפרתי לה בערך שמינית ממה שמציק לי ועוד את הקלילה שביניהן, ובאיזה שהוא שלב היא אמרה לי פשוט שהיא לא רוצה להמשיך לדבר על זה וכששאלה אם היא יכולה ללכת ולא לחכות לי ואמרתי לה שכן היא אמרה לי תודה ובאמת עוד שנייה נישקה לי את כפות הרגליים. אני עד כדי כך גרועה? סיפרתי לאמא שלי ובהתחלה היא די האמינה להכול אבל אז דיברה עם אבא שלי ונראה לי שהם הגיעו למסכנה שאני עושה הכל כדי למשוך צומת לב. אני חושבת שאני מתכלה, שאני נגמרת ונשברת ופועלת על אוטומט. אני לא שמחה, והכי נורא שאני לא כועסת. פעם כעסתי כל כך הרבה. החיים האלו כאלה חסרי תכלית והיקום כל כך דל אין שום דבר שאפשר להיאחז בו
