גדול
נותרה רק שאלה אחת: לאיפה הם יפונו?
בהתחלה חשבתי על אוגנדה: אז הרמתי טלפון לנשיא אוגנדה יוֹוֵּרִי מוּסֵבֵנִי (האמנם אתה תוהה מה לי ולו? ובכן ראשית מזה שנים רבות יש לי איתו קשרי סחר ליבוא של ענפי-לולבים לארץ לקראת כל חג סוכות, ושנית הוא במקרה גם גיס של העובד הסיעודי של בן דוֹץ' לי); הוא אמנם לא שהה בלישכתו - למעשה הוא שוהה מזה כמה ימים בביקור כלכלי בקניה, אבל מלשכתו נמסר לי כך: עקרונית אין לו בעייה לארח את היהודים - ובלבד שהם יסכימו (אלא שלרוע המזל הם כידוע סירבו לכך עוד מתחילת המאה העשרים), אם כי בהחלט יש לו בעיה לארח את הפלסטינים. אז ניסיתי למצוא פיתרון נוסף - לפחות לפלסטינים - במדינות ערב; בדקתי אצל כולן - כמעט ללא יוצא מן הכלל (כלומר חוץ מאשר עיראק וזאת מסיבות ידועות של נתק בתקשורת), אבל הרעיון הנועז לארח אצלן פלסטינים - לא הוסכם על אף אחת מהן - חוץ מאשר על לבנון, אבל בתנאי שהפלסטינים ישוכנו במחנות הפליטים שכבר קיימים בלבנון - אלא שלכך לא מסכימים הפלסטינים - כפי שנמסר לי משני פקידים בכירים העובדים במשרדו של שר החוץ הפלסטיני ריאד אל מליכי.
בסוף חשבתי על אנטארקטיקה, כפיתרון טוב הן ליהודים והן לפלסטינים, שהרי ממילא היא ענקית וריקה; ניסיתי לקבל לכך אישור מנורבגיה רוסיה וקנדה, בתור המדינות אשר להן שייך השטח הזה, אבל שלושתן סירבו, בטענה שלא נפתור כלום אם נייבא את הסיכסוך המזרח תיכוני לתוככי אנטארקטיקה...
לסיכום: הרעיון שלך - באמת פנטסטי - לפחות במישור העקרוני, אבל לא ישים טכנית; והכל בגלל הנקודה הכביכול פעוטה הזו, של שאלת שיכון המפונים - אשר ממנה התעלמת משום מה...
אגב, לדעתי נפלה בדבריך טעות דפוס: במקום "כי מי שמתגורר בשטחי ישראל", התכוונת בטח לכתוב "כל מי שמתגורר בשטחי פלשתינה-ארץ ישראל". אבל מה זה בינינו, לעומת הבעייה האמיתית - שעליה התרעתי למעלה.