לא יאומן! בNew York Times כתבה על העוגות עם
החומץ שהתגלגלו למה שנקרא Red Velvet Cake (להיט בוולנטיינס ועוד ולפי המאמר טעם שנדחף לכל מקום אפשרי - משקאות, ציפוי לעוף ועוד).
שלא תמיד נותנת טעם רצוי).
החלק הרלונטי לדיון בעוגה של פירגה נמצא בערך באמצע ושם מצוין, שהעוגות הללו התחילו במאה ה 19, והכילו שקדים טחונים, קורנפלור, קקאו, שביחד עם חומץ וריוויון (שגם מכיל חומץ/לימון) יצר את המרקם והצבע הפופולרים.
זה מה שיעלה אמרה לה עוד אתמול, וכמוה גם הם מתיחסים לראקציה עם הקקאו (הקקאו הארופאי (לעומת האמריקאי, הטבעי), מטופל בבסיס להעשרת צבעו והמפגש עם לימון/חומץ יוצר co2 ותפיחה וצבע עשירים.
במאמר מוסיפים שקיים פולמוס בין מדענים, אופים והסטוריונים לגבי השאלה האם החיבור בין הקקאו (בסיס, כמו סודה לשתיה וא. אפיה) לחומצה הוא האחראי לצבע האדמדם או שמה זהו השימוש בסוכר חום שבעבר היה מכונה גם סוכר אדום.
את תשומת ליבי משכה כמובן עוגת קקאו וסלק (הכנתי כבר פעם אך תמיד מסתקרנת ממתכונים כאלה).