לא יודעת איך לקרא לזה....אולי-"שקט"

[כרגע במיכאל]

לא יודעת איך לקרא לזה....אולי-"שקט"

קרה לכם פעם שמרוב ששיגעו אותכם כבר לא ידעתם מה לעשות? קרה לכם?!?!? אה, טענו? לא יודעת, אולי בכאבי ראש, במצבים בהם- אני לא שפויה, קצת משוגעת, אני מתחילה לחשוב אחרת, מתחילה לראות דברים שונה- מזווית ראייה- לא שלי. ומה אני??? בסה"כ ילדה קטנה, עם ציפיות, וגם את, ואתה, בני ה30/40+ אלא- שכנראה, מצאו מה לעשות עם החיים שלהם- אלא שרציניים ועצבניים. לא, אף אחד באמת לא כזה, פעם אני זוכרת, כשהייתי ילדה קטנה יותר ממה שאני עכשיו- בת 6,7.. הייתי בחוף הים- מקום מדהים!!! מלא שלווה-זה מביא לך חשק לקפוץ למים- "לקפוץ" אל ההזדמנות הראשונה שקוראת לך,בכול אופן- באותו יום שמשי שהלכתי לי על החוף בחיפוש צדפה יפה, ראיתי איש, שלמעשה נראה איש רגיל! נורמאלי לכול הדעות- כשהתקרבתי-נדהמתי לגלות שטעיתי מאוד. האיש, ישב בצד, לבד, לא דיבר עם אף אחד- רציתי לגשת, להתקרב, לשאול מה השעה רק בשביל לפתח שיחה- אבל!!! אני כול כך כועסת על עצמי, מאוד!! שבסוף השתפנתי והמשכתי בדרכי- באותה דקה! באותה שנייה-החלטתי ללכת-לנטוש הכול ולעזוב- ואתם שואלים למה? אין לי מושג....... _____________________ תודו שזה מוזר...

 

[ב ן ח ו ר י ן]

למה רצית לדבר איתו?

אולי הוא פשוט רצה להיות לבד???

 

[כרגע במיכאל]

בגלל ש...

אני הייתי ילדה קטנה, בת 6 בסה"כ-ולא חשבתי אם הוא רוצה להיות לבד או לא=>> פשוט ראיתי אותו לבד- עצוב- וחשבתי שהוא צריך חבר או מישהוא לדבר איתו- או סתם שיחת חולין

 

[RainDrops]

מה היה מיוחד באותו איש?

לא הבנתי...

 

[כרגע במיכאל]

לא יודעת אם היה משהו מיוחד- פשוט

הוא היה בצד, שקט

 

[אמא של שירה היחידה]

גם אני לפעמים רואה מישהו,

שאני לא מכירה-ויודעת שהוא עצוב,ורוצה לנחם.לפעמים אני פשוט מחייכת. ילדה בת 6?-אז טוב שלא ניגשת!.אני מדברת רגע בתור אמא לילדה בת 6-זה מסוכן.את לא צריכה להרגיש איזה שהם יסורי מצפון שלא 'הושטת יד'.בגיל 6,(וגם בגיל 8...) עדיף לא ליצור קשר עם זר...(אם כי,במקרים רבים לצערינו גם ה 'מוכר' מסוכן מאוד). מים הם אמצעי אוניברסלי להשגת שלווה...(אולי מזכירים לנו את הרחם?-לפני שיצאנו לאויר העולם האכזרי הזה?...)

 

[כרגע במיכאל]

ד"א שכחתי לציין

שזה לא מסופר עליי- שכתבתי ניסיתי לדמיין את עצמי- אבל, אני ממש בטוחה שלא כתבתי את זה עליי.

 

[ב ן ח ו ר י ן]

וכמה שחיוך אחד כזה יכול לעזור...

אפילו לאדם שאנחנו לא מכירים-חיוך יכול ממש לעודד אדם במצוקה

 

[כרגע במיכאל]

בקשר למשפט הזה על החיוך-

תראה, אני גם חושבת שזה נכון-אבל אם אהיה שנייה לוגית (הגיונית) אז אני לא בטוחה לגביי האמיתות של המשפט הזה-זה נראה לי קרה לי פעם. ואולי זו דוגמא טובה (מהיום בב"ס): אני ישבתי ליד חברה שלי ותמיד באותו שיעור שאני יושבת לידה (מתמטיקה) אז אני מתפקעת ומצחוק-ומתחרפנת חבל"ז. ולה היה כאב ראש והיא הייתה עייפה- אז היא ביקשה מהמורה לצאת- וכשהיא חזרה ראיתי אותה והתחלתי סתם להיתפקע מצחוק- והיא היסתכלה עליי וחייכה- אז אולי זה שצחקתי עזר לה? היא ראתה אותי לפני זה צוחקת-אבל סתם היה לה כאב ראש- כי היא סופר מאגניבה גם ככה-סתם מחלקת מחמאות

 

[ליטליסטית]

כן, לפעמים חיוך באמת עוזר, אבל

לפעמים הוא דווקא מעביר משהו שלילי, גם אם לא התכוונו. כאילו צוחקים על אותו בנאדם... יש איזה מנקה בבי"ס. הוא בן 60-70, עולה מרוסיה. הוא היה שם רופא, ופה בארץ הוא מנקה בבי"ס. זאת בושה לדעתי, אבל לזה לא ניכנס. הוא נראה עצוב כל הזמן, ואני כל כך רוצה לדבר איתו, אבל אני לא יודעת איך. פעם הוא עבר לידי וחייכתי אליו, ואז הוא הרכין את הראש. אני לא בדיוק יודעת מה זה אומר.\:

 

[כרגע במיכאל]

עצה-

אולי פשוט כדאי לך לנסות ליצור שיחה שלא במתכוון- ככה אני עושה כשאני מתביישת להתחיל לדבר עם מישהו. נגיד תשאלי אותו "היי ראית את המורה שושנה?" - חחח סתם. סתם תתחילי שיחה- אולי זה לא יביא לשיחות שאת רוצה לדבר איתו- אבל כדאי לך לנסות. ואולי הוא הרכין את ראשו כי הוא מתבייש בעצמו. תחייכי אליו שוב.

 

[ליטליסטית]

אני די פחדנית בקטע הזה, אני גם לא

בטוחה אם הוא מכיר את המורים.@____@ תודה בכל מקרה. אני אנסה שוב.