AndreaCorr ©
New member
לא יודעת איך לקרוא לזה. התייעצות?
(סליחה, זה די ארוך) הרגשת השחיקה הגיעה גם אליי. קרוב לשנתיים שאני מנהלת בתפוז, וגולשת באתר כמה שנים טובות. אני יכולה להגיד שללא כל צל של ספק, האתר הזה הוא חלק נכבד מהחיים שלי, ושהחיים שלי ברובם הם האינטרנט, עצוב ככל שזה יישמע. השחיקה היא לאו דווקא מהפורומים או מהניהול. קודם כל, היא מהאינטרנט ככלל. מתחברת לICQ, בודקת מייל, את הפורומים שלי, את הפורומים בכללי, את פורומי המנהלים, בלוגים, מפה לשם איזה אתר נחמד, אבל גם זה לעיתים רחוקות. אם היו מבקשים ממני לתאר את חיי במשפט, הייתי יכולה להגיד "המחשב, עם גיחות קצרות לאוכל, שתייה, שינה והחיים האמיתיים". די, כמה אפשר? עכשיו תוכלו להגיד שהכל תלוי בי, שאני בוחרת אם להתחבר או לא, אבל זו בעיה. הדבר הזה זה החיים שלי. התרגלתי. אין לי דברים יותר טובים לעשות. כשאני סובלת מנדודי שינה (זה כרוני), כאן מקום המפלט שלי. כשרע לי, כאן זה מקום המפלט שלי. כשאני רוצה לדבר עם חבר/ה, גם אלו האמיתיים, סביר מאוד להניח שזה לא יתבצע דרך הטלפון. והעובדה שאני מנהלת שלושה פורומים, גם איכשהו מחייבת אותי לאינטרנט. אז אולי כדאי לפרוש? בנתיים אני שוקלת ברצינות לפרוש בספטמבר. אני עולה לי"א, ואם אמשיך להתרכז במחשב, הציונים שלי יצנחו. והם באמת קצת ירדו השנה, וברור שלי שזה בגלל העובדה שאני מחוברת באינפוזיה לאינטרנט. א ב ל... כל כך קשה לי לפרוש מהניהול. כל כך נהניתי לנהל, אבל היום... ההשקעה שלי מועטה. פעם, בפורום הראשון שלי (הקורס, 630), הייתי משקיעה בלי סוף. הייתי עושה הכל כדי שהוא יפרח. והיום? אין לי כוח לזה יותר. זה גם קשור לכך שאני כבר פחות אוהבת את הלהקה, אבל לא רק. כיום אני מנהלת שלושה פורומים ובשלושתם ההשקעה קטנה, וגם זה בלשון המעטה. אם אפרוש, ללא ספק אצטער על כך. ומצד שני, אי אפשר להאחז בדברים לנצח. ובכלל- איך אפשר להתנתק מהדבר הזה שנקרא העולם הוירטואלי, לא רק בהקשר הפורומים? יש למישהו עצה מעשית בשבילי? תודה.
(סליחה, זה די ארוך) הרגשת השחיקה הגיעה גם אליי. קרוב לשנתיים שאני מנהלת בתפוז, וגולשת באתר כמה שנים טובות. אני יכולה להגיד שללא כל צל של ספק, האתר הזה הוא חלק נכבד מהחיים שלי, ושהחיים שלי ברובם הם האינטרנט, עצוב ככל שזה יישמע. השחיקה היא לאו דווקא מהפורומים או מהניהול. קודם כל, היא מהאינטרנט ככלל. מתחברת לICQ, בודקת מייל, את הפורומים שלי, את הפורומים בכללי, את פורומי המנהלים, בלוגים, מפה לשם איזה אתר נחמד, אבל גם זה לעיתים רחוקות. אם היו מבקשים ממני לתאר את חיי במשפט, הייתי יכולה להגיד "המחשב, עם גיחות קצרות לאוכל, שתייה, שינה והחיים האמיתיים". די, כמה אפשר? עכשיו תוכלו להגיד שהכל תלוי בי, שאני בוחרת אם להתחבר או לא, אבל זו בעיה. הדבר הזה זה החיים שלי. התרגלתי. אין לי דברים יותר טובים לעשות. כשאני סובלת מנדודי שינה (זה כרוני), כאן מקום המפלט שלי. כשרע לי, כאן זה מקום המפלט שלי. כשאני רוצה לדבר עם חבר/ה, גם אלו האמיתיים, סביר מאוד להניח שזה לא יתבצע דרך הטלפון. והעובדה שאני מנהלת שלושה פורומים, גם איכשהו מחייבת אותי לאינטרנט. אז אולי כדאי לפרוש? בנתיים אני שוקלת ברצינות לפרוש בספטמבר. אני עולה לי"א, ואם אמשיך להתרכז במחשב, הציונים שלי יצנחו. והם באמת קצת ירדו השנה, וברור שלי שזה בגלל העובדה שאני מחוברת באינפוזיה לאינטרנט. א ב ל... כל כך קשה לי לפרוש מהניהול. כל כך נהניתי לנהל, אבל היום... ההשקעה שלי מועטה. פעם, בפורום הראשון שלי (הקורס, 630), הייתי משקיעה בלי סוף. הייתי עושה הכל כדי שהוא יפרח. והיום? אין לי כוח לזה יותר. זה גם קשור לכך שאני כבר פחות אוהבת את הלהקה, אבל לא רק. כיום אני מנהלת שלושה פורומים ובשלושתם ההשקעה קטנה, וגם זה בלשון המעטה. אם אפרוש, ללא ספק אצטער על כך. ומצד שני, אי אפשר להאחז בדברים לנצח. ובכלל- איך אפשר להתנתק מהדבר הזה שנקרא העולם הוירטואלי, לא רק בהקשר הפורומים? יש למישהו עצה מעשית בשבילי? תודה.
