DoubleInfinity
New member
לא יודעת איפה לחפש
היי, אני בת 22 ...
הקשר המשמעותי היחיד שהיה לי היה בתקופת הצבא, עם בחור שהייתי איתו שנתיים. נפרדתי ממנו כי גיליתי שבגד בי מספר פעמים. פרט לבגידה שהתגלתה בסוף, הוא הביע המון אהבה, הייתי בת בית אצלו, אהבתי את המשפחה שלו מאוד, אותו, ואת הקשר בינינו.
כשנפרדתי ממנו האמנתי שמגיע לי יותר מבחור לא נאמן.
יצאתי אחריו עם שני בחורים אבל היה לי איתם קשר מאוד קצר. אחד מהם לא היה מעוניין להמשיך ומהשני אני חתכתי (הוא לא היה שאפתן בקטע קיצוני. כל הזמן דיבר על כמה שהוא לא אוהב לעבוד, וזה עצבן אותי. אז חתכתי אחרי חודשיים).
עברו 3 שנים מאז האקס, ולא הכרתי בחור שגרם לי להרגיש את מה שהוא גרם לי להרגיש. גם לא הכרתי בחור שהתעניין בי מספיק כדי לפתח איתו מערכת יחסים. זה גורם לי "לנזוף" בעצמי על כך שעזבתי אותו.
אני חייבת לציין שאני עובדת במקום שרוב האנשים בו מבוגרים ממני (40+) ולומדת בתואר, שבו יש לי המון ידידים, אבל הם תפוסים או נשואים. כך שלא התמזל מזלי בעניין הזה.
אני נמצאת כבר שנה באותו מקום. אוהבת את העבודה, אוהבת את הלימודים, אוהבת את החברות שלי והמשפחה. באמת מסופקת מהבחירות שעשיתי עד עכשיו. אבל אני לא מרגישה שאני יכולה להיות באמת שלמה עם החיים שלי בלי זוגיות.
אני לא יודעת איפה לחפש. מה עושים אחרי שזה לא קרה במסגרות הרגילות?
אני יודעת שאני צעירה, ואין לי ספק שזה עוד יגיע מתישהו. אבל השגרה שלי לא עומדת להשתנות בשנה הקרובה, והמחשבה שאמשיך עוד שנה ללא זוגיות מתסכלת אותי.
היי, אני בת 22 ...
הקשר המשמעותי היחיד שהיה לי היה בתקופת הצבא, עם בחור שהייתי איתו שנתיים. נפרדתי ממנו כי גיליתי שבגד בי מספר פעמים. פרט לבגידה שהתגלתה בסוף, הוא הביע המון אהבה, הייתי בת בית אצלו, אהבתי את המשפחה שלו מאוד, אותו, ואת הקשר בינינו.
כשנפרדתי ממנו האמנתי שמגיע לי יותר מבחור לא נאמן.
יצאתי אחריו עם שני בחורים אבל היה לי איתם קשר מאוד קצר. אחד מהם לא היה מעוניין להמשיך ומהשני אני חתכתי (הוא לא היה שאפתן בקטע קיצוני. כל הזמן דיבר על כמה שהוא לא אוהב לעבוד, וזה עצבן אותי. אז חתכתי אחרי חודשיים).
עברו 3 שנים מאז האקס, ולא הכרתי בחור שגרם לי להרגיש את מה שהוא גרם לי להרגיש. גם לא הכרתי בחור שהתעניין בי מספיק כדי לפתח איתו מערכת יחסים. זה גורם לי "לנזוף" בעצמי על כך שעזבתי אותו.
אני חייבת לציין שאני עובדת במקום שרוב האנשים בו מבוגרים ממני (40+) ולומדת בתואר, שבו יש לי המון ידידים, אבל הם תפוסים או נשואים. כך שלא התמזל מזלי בעניין הזה.
אני נמצאת כבר שנה באותו מקום. אוהבת את העבודה, אוהבת את הלימודים, אוהבת את החברות שלי והמשפחה. באמת מסופקת מהבחירות שעשיתי עד עכשיו. אבל אני לא מרגישה שאני יכולה להיות באמת שלמה עם החיים שלי בלי זוגיות.
אני לא יודעת איפה לחפש. מה עושים אחרי שזה לא קרה במסגרות הרגילות?
אני יודעת שאני צעירה, ואין לי ספק שזה עוד יגיע מתישהו. אבל השגרה שלי לא עומדת להשתנות בשנה הקרובה, והמחשבה שאמשיך עוד שנה ללא זוגיות מתסכלת אותי.