לא יודעת אם זה המקום, אבל הייתי חייבת לפרוק..
כתבתי את זה לפני כמה ימים.. אני באמת לא יודעת אם זה המקום לפרסם את זה, אבל לא מצאתי מקום מתאים יותר... ענני עשן הסיגריה כבר בין שפתיה הפשוקות קמעה והיא מדליקה אותה בלהבת מצית קטנה. שאיפה, והיא מוציאה עשן. בין ענני העשן מצטיירת לה תמונת המצב. ילדה קטנה חרושת קמטים, או אישה מזדקנת ובורה. בודדה שנים, מעשנת את עצמה למוות. חותכת קצת פה וקצת שם. אוכלת קצת מזה, ומקיאה קצת דם. שיער פרוע וחיוך עקום. שגרה דוממת. ואתה שם, לצידה, והיא אינה רואה. העשן מתפוגג ואיתו דיוקנה העגום. שאיפה, והיא מוציאה עשן. בין ענני העשן מצטיירת לה תמונתך במסגרת סדוקה. גבר שפוף מתהלך כחסר בית ברחובות, אגלי זיעה ממצחך פוגשים דמעה אחת. העדפת למכור את עצמך לשטן מאשר להתמודד עם המציאות. הזיפים בלחייך התארכו לכדי זקנקן, והיא אומרת שזה כבר לא סקסי. כששמת לב לסימני שיגעון המשתלטים עליך, הסתתרת מעצמך והתפללת שלא תימצא. אך היא מצאה אותך כמעט, היא הייתה כה קרובה. העשן מתפוגג ואיתו תמונתך במסגרת השבורה. הסיגריה נשמטת מבין שפתיה המרוחות באודם זול. היא קמה ממקומה לידך, צועדת צעד ועוד שניים, ונופלת. היא לא החזיקה מעמד. ואתה?
כתבתי את זה לפני כמה ימים.. אני באמת לא יודעת אם זה המקום לפרסם את זה, אבל לא מצאתי מקום מתאים יותר... ענני עשן הסיגריה כבר בין שפתיה הפשוקות קמעה והיא מדליקה אותה בלהבת מצית קטנה. שאיפה, והיא מוציאה עשן. בין ענני העשן מצטיירת לה תמונת המצב. ילדה קטנה חרושת קמטים, או אישה מזדקנת ובורה. בודדה שנים, מעשנת את עצמה למוות. חותכת קצת פה וקצת שם. אוכלת קצת מזה, ומקיאה קצת דם. שיער פרוע וחיוך עקום. שגרה דוממת. ואתה שם, לצידה, והיא אינה רואה. העשן מתפוגג ואיתו דיוקנה העגום. שאיפה, והיא מוציאה עשן. בין ענני העשן מצטיירת לה תמונתך במסגרת סדוקה. גבר שפוף מתהלך כחסר בית ברחובות, אגלי זיעה ממצחך פוגשים דמעה אחת. העדפת למכור את עצמך לשטן מאשר להתמודד עם המציאות. הזיפים בלחייך התארכו לכדי זקנקן, והיא אומרת שזה כבר לא סקסי. כששמת לב לסימני שיגעון המשתלטים עליך, הסתתרת מעצמך והתפללת שלא תימצא. אך היא מצאה אותך כמעט, היא הייתה כה קרובה. העשן מתפוגג ואיתו תמונתך במסגרת השבורה. הסיגריה נשמטת מבין שפתיה המרוחות באודם זול. היא קמה ממקומה לידך, צועדת צעד ועוד שניים, ונופלת. היא לא החזיקה מעמד. ואתה?
