טוב אז ככה...
סיפור כלכלי...ו TheSunshine ו 12:17 | 07/08 שלום, אני בת להורים בלי כסף. אף פעם לא היה כסף, תמיד היה רע בגלל שאין כסף והצלחתי טיפה להתנתק רק אחרי הצבא כשמיהרתי לעזוב את הבית כדי להתחיל חיים משלי. אני חיה כבר שש שנים מחוץ לבית, מפרנסת את עצמי, מעולם לא קיבלתי שקל מההורים. לאחרונה בעלי ואני נמצאים במצב כלכלי לא כל כך טוב היות ואנחנו עוד מכסים את החתונה שמיממנו לבד (אפילו צ'קים שנשלחו מאורחים שלא באו ונכתבו לחשבון של ההורים שלי בסוף נשארו שם). אנחנו רוצים לקנות בית ומנסים לגרד איכשהוא את ה- 10 אחוז שהבנק לא נותן. אני עומדת להיות מפוטרת, הוא עובר מעבודה לעבודה שלא במקצוע שלו, ואנחנו רוצים מאד להביא ילד לעולם. בעלי במצב דומה - רק שלו יש שישה אחים וכולם במצב כלכלי לא טוב. יוצא שכל פעם שיש קצת בצד או שיש אשראי בויזה אנחנו משלמים משהו בשביל מישהו אחר... מישהו אחר שנקלע פתאום לצרה וחייב "הלוואה". אבא שלי תמיד אומר שיחזיר לי אבל אני יודעת מראש שאין לו. לפעמים זה נהיה בצורה של "את יכולה לקנות את זה בשבילי כי אצלכם זה יותר זול" ובסוף יוצא שאני משלמת על הכל. אני לא מסוגלת לבוא למשפחה ולבקש את הכסף בחזרה (וגם בדרך כלל אין להם להחזיר), כשאני כבר אוזרת אומץ ומבקשת אני מקבלת את התשובה הבאה "זה לא דחוף נכון? כי אנחנו במצב לא טוב עכשיו". ואני בכלל לא רוצה להזכיר את אחותי הקטנה שלוקחת מאבא שלי את מה שאני נתתי לו. נגיד שהיא לא הבעיה. אני מאד מאד אוהבת את ההורים שלי אבל אני לא יכולה יותר. אני מרגישה שאני לעולם לא אצליח להתקדם לשום מקום בחיים, גם ככה כל כך קשה לנו לגמור את החודש. אני מרגישה נורא שאני מקטרת פה כי אני מאמינה שאתה נותן מה שאתה יכול בשביל האנשים שאתה אוהב אבל יש לי גם כמה רגעי שבירה שממש נמאס לי.
