לא יודעת אם זה הפורום המתאים..

לא יודעת אם זה הפורום המתאים..

אבל...אולי כאן למישהו תהייה תשובה... **לך ששומע את הדמעות.......... אני כותבת לך כי כבר אין לי כוח יותר לבכות לך.. אתה שהכרת ביננו.. אתה שהכנסת אותו לחיי.. אתה שידעת שאחרי שהוא ייכנס יהיה לי קשה לשחרר.. את יודע שכשייצא אני אשבר..אתרסק.. אהייה שבר כלי.. אתה ששומע את התפילות אתה שיודע את גודל האושר,גודל האהבה.. אתה שנתת לי את הכוח לפתוח את הלב להכניס אותו.. אתה עכשיו לוקח אותו? אתה רואה כמה אוהבים אתה רואה כמה מאושרים איך זורמים ומתגברים על כל המכשולים.. אתה רואה שני אנשים שמחים ואוהבים.. למה אתה עוצר את זה? למה שוב אתה בא ללמד אותי שאסור להתרגל לטוב כי בסוף הוא ייעלם? הבאת לי אותו כדי שאלמד שיכולה לתת שאראה שיכולה לאהוב שארגיש אהובה.. ועכשיו אתה מטיח בנו את המציאות הארורה? מה אנחנו חיילים במין לוח משחק? מזיז אותנו לאן שרוצה,מתי שרוצה? וגם אם אנחנו חיילים מאמינים.. עדיין אנחנו אנשים עם רגשות.. ורגשות זה משהו שאוהב או כואב.. לא מבינה למה האושר מגיע במנות קצובות? למה אתה חושב שאסור לי להיות מאושרת לאורך זמן? איזה לקח/מסר/תובנה אני אמורה לקחת מכל הסיפור הזה? אתה יודע שאני לא מבקשת הרבה לעצמי.. אתה יודע שכל רצוני הוא בטיפת אושר בביצה המסריחה אתה יודע שהוא האושר שלי.. בבקשה.. אל תקח אותו ממני.. אל תתן למציאות להשתלט.. תן לנו להמשיך לאהוב.. תן לי להמשיך לאהוב....
 

bios

New member
אולי לך יש תשובה

לפי הפילוסופיה של "שיחות עם אלוהים" כל מה שקורה לך בחיים את בוחרת ברמת הנשמה כדי לספק לעצמך הזדמנויות לצמיחה. אלוהים רק מביא את ההזדמנויות האלה לחיים שלך. לכן, אולי כדאי לך לשאול את עצמך את כל השאלות ששאלת כאן ולחשוב לא איזה שיעור אלוהים מנסה ללמד אותך, אלא איזה שיעור את מנסה ללמד את עצמך. שיעור אפשרי שאני יכול לחשוב עליו בהקשר הזה הוא למשל שהאושר שלך לא באמת תלוי בקשר, חזק וטוב ככל שיהיה, אלא מצוי בך פנימה. מה דעתך?
 
לקחתי יממה לחשוב על מה שכתבת..

אתה מאד צודק.. האושר שלי תלוי רק בי.. אסור שיהיה תלוי באדם זה או אחר.. תודה... נתת לי נקודה למחשבה....
 

bios

New member
איזה כיף לשמוע שעזרתי ../images/Emo140.gif

תודה על העדכון והמון הצלחה!
 

avital24

New member
../images/Emo37.gif../images/Emo27.gifשלום לך../images/Emo127.gif../images/Emo106.gif../images/Emo23.gif

תגידי את יכולה לפרט במה בדיוק מדובר , קרה לחבר שלך משהו? איך אתם עלולים להיפרד , מי מפריד אותך ממנו ....מה שכתבת היה יפה אבל לא הבנתי מה קורה במציאות.... במציאות שלי יש לי גם חבר ואני כל הזמן נפרדת ממנו אני מצד אחד מרגישה שהוא נותן ומצד שני אני אומרת לעצמי שאני חייבת להיות עצמאית , להכיר אנשים חדשים , לא להתחייב לאף אחד ובדוגרי בהתחלה כשנפרדתי ממנו היה לי קשה אבל העברתי את זה היום אני לא מסוגלת להיפרד ממנו אני חווה מעין התמוטטות עצבים כזו ונכנסים לי המון פחדים שהוא יכעס עליי או ישנא אותי וזה גורם לי לרצות לחזור אליו יותר מהר ממה שנפרדתי ונראה לי שהבעיה היא שאני חוששת מהתגובה שלו , כאילו מעין השתלטות כזו...תאמת היו לי הרבה פחדים בעבר בעיקר במשפחה שגדלתי בה ואיכשהוא שהייתי איתו זה עצר קצת את הפחד , הוא נתן לי משענת , מישהו לא מטורף כמו מי שהכרתי וזה הרגיע אותי יכול להיות שהכול זה פחד ולא מציאות ושאני יותר חזקה ממה שאני חושבת ויחזיק מעמד אם אני אפרד ממנו בהתחלה רציתי להיפרד ממנו בשביל להכיר אנשים חדשים , רציתי להתפתח דרך זה ואז כשנפרדתי זה שוב פעם קרה השתתקתי וחזרתי אליו לא הייתי מסוגלת ללכת עם מה שחשבתי והרגשתי הרבה פחד ואולי שהוא יכעס עליי ועוד כל מיני חששות..... היום זה קצת פחות משנה לי הקטע של להכיר אנשים חדשים כי נראה לי ויתרתי והסתדרתי עם המציאות הקיימת שאולי מתאימה ואולי לא ממש כי הרבה פעמים יש לי מחשבות לעזוב אותו וגם אמרתי לו את זה והוא כבר לא מתייחס לזה ברצינות הוא צוחק..... וזה נראה לי גם בעיה שהוא מתייחס לזה בצחוק כי היו קטעים שהוא איבד את עצמו ואז ממש רציתי לעזוב אותו והוא לא התייחס לזה ברצינות..... בכל מקרה הוא כרגע היחידי שמקשיב לי.... המשפחה שלי.... בעייתית קצת.... לא ברור לי מה קורה איתם .... יש בינינו נתק.... ניסיתי להזמין כמה פעמים את אחיות שלי לדירה שהשכרתי ואף אחת לא באה אני מרגישה שהם עושים לי טובה או משהו כזה... בקיצור אין עם מי לכייף....וזה די מבאס.... גם ככה עד שאני סומכת על מישהו לוקח לי שנה אז דווקא המשפחה שאמורה להיות איתך היא לא שם.... וגם חוץ מהפורומים שלפעמים אני כותבת וחוץ מחבר שלי אין לי אף אחד.... מישהי אמרה לי שזה לא בסדר שאני נפרדת מחבר שלי הרבה פעמים... אבל אני לא מסוגלת אחרת.... בקיצור אני מרגישה שיש לי קטע של חוסר אמון ואולי בגלל זה קשה לי להיות עם חבר שלי... קשה לי להיות עם אנשים.... זה קרה לי גם בדיור מוגן אבל שם היתה לי סיבה הייתי כמו בבית כלא , בדרך כלל כשאני נהיית רגישה מדי זה אומר שמשהו לא בסדר סביבי .... לא יודעת..... ומקווה שלא התפרצתי פשוט זה הזכיר לי משהו בעצמי....
 
למעלה